לארבעת המועמדים לראשות העיר ירושלים יש רצון טוב, כולם הם אנשים עם יכולות. שום מועמד הוא לא 'אסון לירושלים'. אני חושב שאחרי הבחירות ארבעתם יכולים לשתף פעולה, אבל ראש העיר ירושלים הוא לא כמו כל ראש עירייה בארץ. ראש העיר הבא של ירושלים צריך להיות פיגורה בינלאומית, שמעורב במשאים ומתנים מדיניים ונמצא בקשר עם ראשי מדינות. ראש העיר ירושלים זה יותר משר בממשלה, ובעניין הזה, מעבר לתפקידי הפנים הוא צריך להיות ייצוגי.
כל מועמד שייבחר חייב לזכור שהדבר הכי חשוב בירושלים זה ליצור לעיר הזאת הכנסות לטווח הארוך. העיר הזו לא יכולה להיות בנויה על תקציב הממשלה, אלא היא צריכה לעמוד בזכות תקציב עצמאי – דהיינו, להביא מערך של עסקים אל תוך ירושלים. צריך לגרום שיהיו פה עסקים גדולים, ברמה בינלאומית והשקעות שיהיו לטובת העיר הזו, על מנת ליצור יותר מקומות תעסוקה ואפשרויות דיור. שמרכז הארץ יהיה בירושלים, ולא אחרת.
ח"ב יהודה גליק (צילום: אוליבייה פיטוסי)
נקודה נוספת וחשובה מאוד – אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות במצב שבו מזרח ירושלים זה סרח עודף. ראש העיר הבא יהיה צריך לתת את מלוא תשומת הלב בכל שכונות מזרח ירושלים, ובכל התחומים – התברואה, התשתיות, הבריאות. זוהי משימה ברמה לאומית. זה כולל גם התמודדות עם ההסתה שיש שם ועם הרצון של חלק מהאוכלוסייה לפגוע באחדות ירושלים. צריך לעשות הכל כדי שתושבי מזרח ירושלים ירגישו חלק מהעיר הזו.
אני לא מסתיר שיש לי מועמד מועדף שאני תומך בו והוא השר זאב אלקין. אני מכיר את זאב, פגשתי אותו עוד לפני שעלה לארץ. אני מכיר את יכולותיו – החל מהמהפכה שעשה בפעילות בני עקיבא בברה"מ, דרך השקעתו בתחום המדעי באוניברסיטה העברית ועד פעילותו הציבורית בכנסת ובממשלה – כשר ירושלים הוא הפך אותו ממשהו שולי למשרד שמגייס תקציבים במאות מילוני שקלים. אני חושב שמדובר באדם שיש לו יכולות ביצועיות מעל ומעבר למשהו סטנדרטי.
ח"כ יהודה גליק, סיעת הליכוד
