לה פמיליה או משפחה גדולה?

כירושלמית לשעבר – שהתגוררה ונשמה את ירושלים במשך 30 שנה, אני לא אוהבת לראות את מה שקורה לעיר.

הנושא האקוטי ביותר שזועק מתוך ירושלים הוא מזרח העיר. כל ראש עיר שייבחר יצטרך להתמודד עם הפצצה המתקתקת הזו. מי שזה לא יהיה יצטרך לטפל בפער בין מערב העיר לבין מזרח העיר – כולל בכל מה שקורה בשכונות ובכפרים, בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים.

בעיה חמורה נוספת היא ההגירה השלילית. נכון שיש התעוררות של צעירים בירושלים, אבל זה לא מספיק. זה לא דומה לירושלים שאני התגוררתי בה כסטודנטית, ורואים כמה שזה בא לידי ביטוי באוניברסיטה העברית – פעם היא היתה אבן שואבת, היום פחות. לצד זאת, יש עוד נושאים רגישים ונפיצים, שקצרה היריעה מלכתוב עליהם.

רינה מצליח (צילום: פרטי)

מי שצפה בעימות הסוער (מוצ"ש, 6.10.18, ערוץ 13) שערכתי לפני שבועיים בין ארבעת המתמודדים, היה נראה שכל אחד הביא איתו משהו אחר, לכל אחד יש יתרונות וחסרונות, אבל בסך הכל היתה אווירה אוהדת. אני שמחה שערכתי את העימות – אני חושבת שארבעתם ענו (כמעט) על כל השאלות שהופנו אליהם – מלבד נושא 'שחקן ערבי בבית"ר ירושלים', עליו לא קיבלנו תשובות ברורות. מועמד מועדף? בוודאי לא אנקוב בשם, אך מאוד הופתעתי מיוסי דייטש, אולי כי אותו הכי פחות הכרתי. הופתעתי מהפתיחות היחסית שלו, הופתעתי לשמוע שהוא היה בצבא. בסופו של דבר, אני יכולה להעריך שהבחירות בירושלים הולכות לסיבוב שני.

בשורה התחתונה, מי שייבחר לראשות העיר יצטרך לקבוע ולעצב את האופי של ירושלים – האם העיר הזו תהיה דומה לאופי של ארגון לה פמיליה או זאת תהיה עיר עם אווירה פתוחה, בעלת נופך בינלאומי, כזאת שמקבלת ומארחת אנשים מכל הדתות ומכל הזרמים?

רינה מצליח, פרשנית חדשות 2