יש משהו פואטי כמעט בלראות משחק כדורגל מול יציעים ריקים ללא עידוד, קריאות שמחת התרגשות ותוגת ההפסד. הדיכוטומיה בין התנועה על המגרש לבין התפאורה הנדרשת, מחדדת כמה הקהל חסר בשביל שהמשחק יוכל להתקיים באמת. גם במגרש מאולתר בשכונה התפאורה קיימת, על גבי בנייני רכבת ועוברים ושבים רנדומליים. אבל כסאות פלסטיק על יציעי בטון לא יכולים לתפקד בעד עצמם, עצם קיומם הוא מי שאמור לשבת או לעמוד עליהם, לשיר ולהתרגש מהמשחק, במיוחד כשמדובר במשחק הראשון של הקבוצה המאוחדת שלנו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
כבר ראינו משחקים ללא קהל, רדיוסים, או סתם כאלה של מכבי פתח תקווה. ראינו גם את ליגת האלופות ודמיינו את הקהל גועש בזכות עבודה של טכנאי הסאונד. אבל לא היינו מוכנים לראות את הקבוצה שלנו ככה, במשחק הפתיחה. הלב יוצא, רוצה להרגיש ולהיות חלק מהמתרחש על הדשא, אבל בפועל זה הזכיר יותר אווירה של משחק בפאב בלי סאונד.
לא כל יום רואים את הפועל המאוחדת ולא כל יום רואים את הפועל כובשת שלוש פעמים ועוד בשידור חי. בואו נשים לרגע בצד את התוצאה הסופית, שאותי אגב לא הפתיעה, כי מה זה הפועל בלי דרמה או מפח נפש. אותי עניין שהשער הראשון הגיע ונרשם על שמו של הרכש החדש והמצוין עידן שמש. אותי הסעירה המחויבות, הרצון והיכולת לכבוש שלישייה, זו חתיכת בשורה מבחינתי. אין לי ספק שהניצחון יגיע כבר במחזור הקרוב, אחרי הכל תוצאה של 3-3 מול האריות של איכסל היא תוצאה הרבה יותר טובה ממה שיכולנו לחלום. איכסל, למי שלא יודע, היא בעצם המקבילה הישראלית של רד בול לייפציג הגרמנית, הפועל XL, מי היה מאמין (הקרדיט לדף של "כדורגל שפל").
ביום שני אנחנו משחקים מול כפר קאסם בטדי והפעם אני מאמין שזה יהיה אחרת. אמנם כסאות הפלסטיק ימשיכו להיות שוממים, לא יהיה אף אחד שיריח את ריח הנקניקיות במחצית ושום קריאה לא תיזרק לאוויר, לאחר עוד החמצה מסמרת שיער. אבל אנחנו נהיה שם, נהיה שם במסורת שנבנתה סביב הקבוצה, נהיה שם דרך מאות הפעמים בהן ישבנו ביציע, באלפי הפעמים בהן הלכנו ברגל אל האצטדיון ובעשרות אלפי הפעמים שקראנו הפועל. נהיה שם בתפאורה, בבנייני הרכבת של השכונה ובלב של השחקנים.
רן בנימין (צילום: פרטי)
הפועל יצאה לדרך חדשה וזו הזדמנות לקרוא לאוהדים שעוד מפחדים, לאלו שלא קיבלו בדיוק את מה שהם קיוו. אני בטוח שזה עניין של זמן ובסופו של דבר כולם יחזרו ליציע כי הפועל אף פעם לא היתה עניין של הפסד או ניצחון. דווקא לקבל צמד בתוספת הזמן גורם לנו לאהוב, ואיך היה אומר דני קוזו, עליו השלום, תיקו טוב?
