פרופ' תמר פרץ היא רופאה וחוקרת המתמחה באונקולוגיה רפואית וקרינתית ועומדת בראש מכון שרת, המכון האונקולוגי של המרכז הרפואי הדסה, החל משנת 1994. כיום, היא מנהלת צוות של מאה וחמישים רופאים ואנשי מקצוע, עוסקת בחקר הגנטיקה של הסרטן וממשיכה לטפל בחולות בסרטן השד באופן פרטני. מאז שהחלה לנהל את המכון, ועד היום – התקבע מכון שרת כמוביל ופורץ דרך בנושא הטיפול והמחקר של מחלת הסרטן.
מהי הגישה הטיפולית של מכון שרת?
"במכון אנחנו עובדים בצוותי עבודה על פי מחלה או איבר, כאשר כל צוות מורכב מאונקולוגים, חוקרים, אחיות מומחיות ורופאים ממחלקות אחרות בבית החולים אשר עוסקים באותו התחום. באופן זה, אנחנו יכולים לגבש שיטת טיפול יעילה והוליסטית יותר. בנוסף, כולם נפגשים פעם בשבוע ודנים בכל הטופלים החדשים אשר נקלטו ומבצעים סיעור מוחות על מנת לקבל החלטה משותפת אודות אופן הטיפול, כיוון שההחלטות הן מאוד מורכבות וצריכות להיות מותאמות ברמת רפואה מותאמת אישית לכל חולה. כך לא "נעלמים" מעינו של אף אחד נתונים חדשים או למשל תוצאות של בדיקות מסוימות, קווים אפשריים לטיפול או אפילו מחקרים חדשים בתחום. חשוב להדגיש שאנחנו מתייחסים אל החולה ולמשפחתו כיחידה אחת ודואגים שהם תמיד יהיו מוקפים בצוות פסיכו – סוציאלי אשר יסייע להם לאורך כל הדרך. הבסיס לכל טיפול הינה גישה המבוססת על חמלה, וראיית המטופל במרכז התמונה.
אילו מענים ייחודיים יש במכון שרת לנשים החולות בסרטן שד?
"אנחנו מתייחסים אל סרטן השד לא כאל מחלה אחת, אלא כאל מספר תת קבוצות של מחלות שונות זו מזו – הן בדרכי האבחון והן בדרכי הטיפול. יחד עם זאת, יש לנו יחידה כוללנית המיועדת לנשים בעלות תורשה של סרטן. נשים אלו מתחלקות לשתי קבוצות, של חולות ובריאות. נשים בריאות אשר נמצאות ביחידה זו נקראות "High risk", והן נושאות מטען גנטי המחייב אותנו להיות ערים ולעקב אחריהן בכל פרק זמן. עבורן פועלת מרפאה מיוחדת, שבראשה עומדת דר' כדורי, במסגרתה כל אישה מקבלת יחס פרטני ומעקב אחר הבדיקות אשר היא צריכה לבצע על מנת שבמידה ותהיה התפרצות של המחלה יהיה ניתן לאבחן אותה מוקדם. המרפאה הוקמה מתוך החשיבה שבתוך החיים הסוערים של בית, עבודה ומשפחה קשה לפעמים לנשים לזכור את כל הבדיקות שעליהן לבצע. לכן, אנו בונים תכנית ומזכירים להן על כל הפגישות והבדיקות שיש להן והן מקבלות מעין מעטפת קבועה של מעקב ודאגה לבריאותן.
תכנית נוספת ומאוד מצליחה שיש לנו מעניקה סיוע לנשים אשר הבריאו מהמחלה, אך מתמודדות עם אתגרים רבים שיש בחיים שלאחר המחלה. במסגרת התוכנית, הנשים נפגשות עם עובדת סוציאלית ובעתיד גם עם תזונאית, ועוברות מעין הכנה אשר תקל על ההתמודדות שלהן עם האתגרים השונים. מנהלת שרות זו דר' עפרה מימון.
מכון שרת נתפס כפורץ דרך בחקר הסרטן. אילו מחקרים חדשים נערכו בשנים האחרונות בחקר סרטן השד?
"פריצות הדרך העצומות של השנים האחרונות עוסקות בעיקר בהבנת הפרופיל הגנטי המולקולרי של הגידולים והתפיסה כי עבור שינויים מולקולריים מסוימים ישנן תרופות ספציפיות. בעקבות כך, ישנה מהפכה באופן הטיפול ומעבר לגישה של רפואה מותאמת אישית, באמצעותה אנו משיגים הפחתה בתופעות הלוואי, הצלחה רבה יותר בטיפול ואחוזי ריפוי גדולים יותר בעת גילוי מוקדם. לדוגמה, במחקר מקורי של המכון זיהינו שינוי תורשתי בתת קבוצה של נשים ערביות אשר מעלה את הסיכון לנזק מקרינה. לכן, אנו יודעים שלקבוצה זו אסור לעבור טיפולים קרינתיים או הרבה צילומים. מחקר זה מוביל דר' אביעד זיק. איתרנו במחקר אחר שינוי תורשתי אופייני לנשים ממוצא כורדי. מחקר זה מובילה דר' כדורי.
תחום נוסף שהייתה בו התקדמות משמעותית הוא הניסויים הקליניים שמתבצעים במכון, במסגרתם אנחנו מקדמים תרופות וטיפולים חדשים ומשתדלים לבצע הפנמה מהירה של התרופות והטיפולים החדשים שהתגלו. לא פעם, במסגרת "טיפולי חמלה" אנחנו מצליחים להשיג עבור המטופלות תרופות חדשות אשר עדיין אינן רשומות, אך כבר לא מצויות במחקר קליני. מדובר למעשה במצבים בהן תרופות אלו הן היחידות אשר יכולות לסייע לאותן החולות ולהביא להן מזור, ואין שום דרך אחרת להשיגן".
בזכות ההתאמה המולקולרית, אנחנו מגיעים לרמות רזולוציה מדוקדקות של התאמת טיפול אישי לחולות.
(צילום: אבי נועם)
למה בעצם צריך את חודש המודעות לסרטן השד, האם נשים עדיין לא מודעות מספיק?
"ללא ספק יש תת אבחון של נשים הנמצאות בסיכון לחלות בסרטן השד. כלומר, יש אוכלוסייה של נשים אשר ללא ספק קיימים אצלן שינויים שהן ירשו מהאב או מהאם, אך הן אינן מאובחנות. גם כך, נשים בעלות נטייה גנטית למחלה לא תמיד מודעות לכך. למשל, פעמים רבות נשים לא לוקחות בחשבון את העובדה שהתורשה יכולה לעבור מצד האב, אשר אצלו המחלה לא באה לידי ביטוי כיוון שהוא גבר אך עדיין יכולה לבוא לידי ביטוי אצל בנותיו.
בנוסף, חשוב להביא בחשבון גם סוגי סרטן אחרים במשפחה, למשל אם קיים סיפור של סרטן מעי גס, קיימת האפשרות שהוא התפתח על רקע גנים של סרטן שד, כך שאם לא היה שום מקרה של סרטן שד עד כה במשפחה, זה לא בהכרח מעיד על כך שאין שום גורם תורשתי באותה משפחה. וכמובן שחשוב לדעת שבמידה וישנה אישה שחלתה בסרטן שד, הבנות שלה יהיו בסיכון של פי שניים מהאוכלוסייה הרגילה לחלות, גם אם לא מוצאים שום גן. בעקבות סיבות אלו וגם החיים הסואנים ממילא של כולם במאה הנוכחית, נשים לא עוברות בדיקות ולא משתתפות בתוכניות של גילוי מוקדם אשר יכולות להציל חיים. באופן כללי, חשוב מאוד שכל אחת תבדוק את ההיסטוריה המשפחתית שלה היטב ואם צריך אף תתייעץ עם רופא. בנוסף, עבור נשים בריאות ללא סיפור משפחתי, מומלץ לבצע בדיקות לאבחון החל מגיל 45".
האם גם נשים אשר קרובי משפחתן חלו בסרטן בגיל מתקדם נתונות בסיכון?
"זו טעות מקובלת לחשוב שלסרטן יש ביטוי גנטי אך ורק אם הוא הופיע בגיל מוקדם במשפחה. לעומת פעם, כיום גיל המחלה הולך ויורד. לכן, יכול להיות שהסבתא נשאה גן וחלתה רק בגיל 80 ובעקבות כך הנכדה שלה תחלה בגיל 30. כמובן שאם המחלה לא באה לידי ביטוי בסיפור המשפחתי ישנם פחות סיכויים לחלות, אך גם מקרים של מחלה בגיל מבוגר יכולים להוות סיכון. ישנם עדיין גורמים רבים למחלה אשר אינם ידועים ולכל מי שאינה בטוחה האם לסיפור המשפחתי שלה יש משמעות, מומלץ להגיע למרפאה לסיכון גבוה ולבצע הערכה של הסיכון, ובהתאם לכך לבצע בדיקות".
מה עושים בהדסה על מנת להגביר את המודעות לגילוי מוקדם?
"אנו מעורבים בפרויקטים רבים בקהילה אשר מטרתם לעורר את המודעות לאבחון מוקדם. בכל שנה אנחנו מרצים בפורומים שונים, מקומות עבודה וארגונים גדולים בארץ, או מקומות בעלי נגישות נמוכה למערכת הבריאות בנושא זה. בנוסף, פעמים רבות מגיע להרצאות אלו גם צוות מקצועי מהדסה אשר מאפשר לנשים אשר רוצות בכך לעבור בדיקה ראשונית באירוע עצמו, בפרטיות ובמהירות. לא פעם בזכות הרצאות אלו ישנן נשים אשר מאובחנות בשלבים מוקדמים, והרי אנו כאן בדיוק לשם כך. כדי למנוע ככל הניתן או לאבחן בשלב הכי מוקדם".
מהם הפתרונות הקיימים עבור נשים אשר נמצאות בשלבים מתקדמים של המחלה?
"כיום ישנן תרופות חדשות רבות אשר מטרתן להקל על תופעות לוואי שונות ולשפר את אורח החיים של חולות אשר נמצאות בשלבים מתקדמים של המחלה. הקנאביס, למשל, מסייע מאוד לנשים אלו ואנחנו מנסים עד כמה שאפשר להקל על התהליך הבירוקרטי ולהתאים עבור כל מטופלת את הקנאביס שיתאים לה ויסייע לה. הקנאביס מסייע להפחית תופעות לוואי של חוסר תאבון, עייפות, תשישות, כאבים ומצבי רוח ומדובר בתרופה יוצאת מן הכלל אשר משפרת את חיי המטופלות".
לאחרונה נחנכה במכון שרת מחלקת אשפוז משודרגת שנודעה לשפר את איכות חייהם של המטופלים. מה השתנה בפועל במחלקה החדשה?
"ראשית, המחלקה החדשה טובה יותר לאחיות, טובה יותר לרופאים ובעיקר טובה יותר למטופלים. זהו צעד ראשון בדרך להגשמת החזון של בניית מרכז סרטן כוללני, שיכלול בתוכו אבחון מוקדם, רפואה מולקולרית שמבוססת על טיפול מותאם אישית והרחבת התמיכה הפסיכו- סוציאלית שהמטופלים מקבלים. השיפוץ התרחש במחלקת האשפוז שבה כיום 32 מיטות. כידוע, המכון האונקולוגי מבוסס על טיפולים אמבולטוריים, שזה אומר טיפולים חד יומיים, כי חלק מהפילוסופיה שלנו היא שהמטופלים ישהו כמה שפחות באשפוז כדי להקל עליהם כמה שניתן. במחלקת האשפוז נמצאים החולים הקשים יותר, המתחלקים לשלושה סוגי מטופלים. הראשון, קבוצת מטופלים שעוברים טיפולים קשים מאוד ולכן הם זקוקים לתמיכה מתמדת של הצוות הרפואי. הקבוצה השניה הם מטופלים שיש להם סיבוכים חריפים בעקבות הטיפול שעברו, כך שהם צריכים טיפול אקטיבי או מה שאפשר להגדיר כסוג של טיפול נמרץ. הסוג השלישי הוא של מטופלים שמקבלים טיפול ממוקד, שנתפר אישית לכל מטופל. זה טיפול רדיו אקטיבי ובזמן שהחולה מקבל אותו, הוא פולט קרינה. על כן, המטופלים האלה צריכים להיות במקום מוגן קרינה, וזה אחד החידושים הגדולים במחלקה החדשה – יש לנו מתחם גדול עם חדרים שמוגנים מפני קרינה. הצוות הרפואי שעובר מחוץ לחדר לא נחשף לקרינה, כי החדר בנוי מעופרת ועל כן הבנייה של החדרים הללו היתה מאוד יקרה. לפני השיפוץ, היו לנו שני חדרים כאלה, וכעת הגדלנו את המספר לארבעה חדרים, מה שאומר שהכפלנו למעשה את היכולת שלנו לטפל בשיטה הזו, שזו בשורה גדולה. בנוסף, שיפרנו משמעותית את תנאי האשפוז. המחלקה נראית טוב יותר ויש שיפור משמעותי בתנאים הפיזיים, כמו למשל מיטות חדשות, טלוויזיות פלזמה לרווחת המטופלים. בנוסף, שיפצנו את חדר המשפחות, שהרי הן מבלות כאן זמן נכבד. גם חדרי התרופות והאחיות הוחלפו לסטנדרט של המאה ה-21, כי יש לזכור שהמכון נבנה לפני כ-30 שנה ומאז הוא לא שופץ. מבחינה טיפולית, יש לנו כיום יותר אפשרויות למתן טיפולי כימותרפיה, הוספנו פסיכולוגים שנותנים מענה למשפחות ולחולים, מערכת המחשוב חודשה והכל הפך להיות יעיל יותר ונוח יותר הן לצוות הרפואי והן למטופלים ולבני המשפחה שלהם. כמובן, הדרך למיצוי עודנה ארוכה. אין ספק שיש צורך בפתיחת מחלקת אשפוז נוספת, אך ברור שהתנאים במחלקה הקיימת השתפרו משמעותית".
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
