שנה למגפה: האחות הראשונה במחלקת הקורונה בהדסה בעדות מטלטלת מבפנים

אירה גרינברג היא האחות הראשונה בהדסה עין כרם, שפתחה את מחלקת הקורונה הראשונה בבית החולים, ממש לפני כשנה.

"לפני שבוע פתחתי את ישיבת הצוות המחלקתית שלנו בזיכרון. בדיוק לפני שנה היינו באותו מקום, בישיבת צוות דרמטית במיוחד", כך מתארת גרינברג. "זו היתה תחילתה של התפשטות המחלה בארץ ועדכנתי את הצוות שאותו אני מובילה במחלקת עור ומין בהדסה עין כרם, על סגירת המחלקה שלנו ופתיחת מחלקת קורונה ומעבר של כל הצוות אליה".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

גרינברג ממשיכה ומתארת את הימים הראשונים של פרוץ המגפה, שבהם הצוותים הרפואיים לא ידעו כל כך הרבה על אותו וירוס מסתורי שהגיע מסין. "זו הייה מחלקת הקורונה הראשונה שנפתחה בהדסה ואי הוודאות היה רב. חלק מהצוות קיבל את הבשורה בשקט, חלקו בהבנה וחלקו קיבל את הבשורה בחשש מסוים", מספרת גרינברג. "כמובן שפחדתי, כמו כולם, להידבק. אף אחד לא ידע הרבה על המחלה ועל הדרך להתמודד איתה. היא היתה אירוע חדש בעולם כולו".

בהדסה עין כרם החלו להקים את מחלקת הקורונה החדשה במבנה הישן של בית החולים, שבו פעלו מחלקות האשפוז,  עד לפתיחת מגדל האשפוז החדש. "כשהתחלנו לעבוד במחלקה 'טקס ההתמגנות' היה מאוד דרמטי", ממשיכה ומספרת גרינברג, "דאגנו שלא תהיה אפילו שיערה לא מכוסה, שלא יהיה שום פתח, מיגנו אחד את השני בקפידה ובדקנו שוב ושוב את האטימות. היום אנו כמובן יודעים מהן הסכנות להידבקות, וזה לא בגלל שערה שוררת שנשארת מחוץ למסכה. עם הזמן, למדנו מה עיקר ומה פחות קריטי, ובגל השני והשלישי החשש ירד והטיפול בקורונה הפך לשגרה".

"בהתחלה, במחלקה הראשונה שנפתחה אצלנו, אושפזו חולים שחזרו מחו"ל כשכולם היו עצמאיים ויחסית ללא תסמינים. לכן המחשבה הייתה שזה יהיה כמו 'מלון בשירות עצמי'. מהר מאוד הבנו שזה הרבה מעבר. התחילו להגיע חולים קשים שנזקקו להשגחה ומעקב צמודים, חסרי אונים וחסרי כוחות לבצע פעולות בעצמם. אני זוכרת במיוחד את החולים שהגיעו מבית האבות נופים בירושלים, שלא מעט מהם – מבוגרים מאוד ובעלי מחלות רקע, נפטרו לצערי. אחת המטופלות שנחרטה בזיכרוני היתה ניצולת שואה, בעלת מספר על ידה, ששרדה את המחנות אבל נפטרה מקורונה. זה מאוד השפיע עלי, היא נכנסה לי ללב וזה היה מאוד קשה. מול אלו, כל חולה שהחלים ושוחרר – זו היתה שמחה אמיתית של כולנו, נפרדנו מהם בדמעות של התרגשות וליווינו אותם בהתלהבות".

מחלקת הקורונה בהדסה (צילום: דוברות הדסה)

"השינוי במחלקות הקורונה מתחילת הגל הראשון להיום מאוד מורגש", כך אומרת גרינברג במבט לאחור. "היינו בית החולים הראשון בארץ שאפשר ביקורי משפחות ומאז לחולים הרבה יותר קל. הם לא לבד, המשפחות איתם בחלק משעות היום ותומכות בהם. זה מועיל גם לצוות שעובד ללא הפסקה, שבקושי יוצא לשתות או לאכול, או לקחת כמה דקות של נשימה מחוץ למדים הממוגנים, כי אין ספק שביקורי משפחה מעלים את המוטיבציה של החולים להבריא ולקבל טיפול".

"היה לנו ברור שתהיה עלייה בכמות החולים ויפתחו מחלקות, ולאט לאט זה התממש. בתחילת יוני כבר הבנו שמחלקות קורונה מסוימות שנסגרו ייפתחו שוב, ועד היום חלק קטן מהצוות שלי ממחלקת עור מסייע במחלקות הקורונה. בתור מחלקת עור היחידה בירושלים היתה חשיבות רבה להמשיך לקיים את שירותי המחלקה למטופלים שזקוקים לרפואת עור, וגם להמשיך ולסייע בקורונה ושמרנו על האיזון הזה. לשמחתי קיבלנו המון עזרה ממתנדבים שנתנו מזמנם ללא תמורה, ונכנסו למחלקה בכל שעות היום ובסופי שבוע ורק חיפשו איך לעזור לצוות".

לשאלה מה לימדה אותה שנת הקורונה – משיבה גרינברג כי "השנה הזו לימדה את כולנו המון מבחינה מקצועית. נחשפנו למחלה חדשה ולאופני טיפול חדשים ומתקדמים כאן בהדסה. אני בעד ללמוד ומעודדת את הצוות שלי ללמוד ולהתנסות, וכאחות ראשית של מחלקת עור אני מובילה את הצוות לחשוב חיובי ולשמור על רוח טובה, וכך להסתגל למצבים המשתנים במהירות. באופן אישי הכרתי אנשים מקסימים – רופאות/ים, אחיות/ים, אנשי משק וכל נותני השירות. ראיתי איך אנשים ממגזרים ותחומים שונים לחלוטין נתנו יד ושיתפו פעולה למען חולי הקורונה, התגייסו מכל הלב – וזה מוכיח שהשוני לא משנה".

"היום כשאני פותחת את אתרי החדשות ואני רואה שמספר הנדבקים יורד ומספר המתחסנים עולה בכל הארץ. אני מאוד שמחה, למרות שמחלקות הקורונה בבית החולים שלנו עודן עובדות והצוותים עדיין עובדים קשה ונלחמים על חיי החולים, על כל נשימה ונשימה. גם אני לקחתי על עצמי את עידוד ההתחסנות ומסבירה לכולם מסביב כמה שזה חשוב ומונע מצבים מסכני חיים. אני הרי יודעת כמה זה קשה – אני הייתי שם בפנים".

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]