לעתים קרובות, כשאני נמצא באולם שמחות, מלון, מסעדה או בית קפה – אני רואה אנשים מעשנים, ומתמלא כעס. אני כועס כי אותם מעשנים מכניסים אליהם את הרוצח השקט – אויב שקט וקטלני, שבשיטתיות גורם להם נזקים בריאה, עד כדי מוות.
נזקים לגוף ולבריאות כתוצאה מעישון אינם קורים ביום אחד, או בשנה אחת. אלא בתוך עשור אחד או שניים אותם מעשנים יתחילו לשים לב שהיכולת שלהם לבצע פעולות יום-יומיות נפגעת.
בהתחלה, יספרו לעצמם שהם לא בכושר, שכבר אין להם את השרירים או היכולות הפיזיות לבצע פעולות הדורשות מאמץ רב, כפי שהצליחו לפני מספר שנים. לאחר מכן, הם ישימו לב שמעדיפים יותר ויותר לקחת את האוטו למכולת או לפיצוציה בשביל רק סיגריות וקפה, מאשר לעשות זאת ברגל. ואז, באזור גילאי 50-45, זה כבר יהיה מאוחר מידי, ואותם מעשנים, יבינו שכבר נעשה להם נזק משמעותי בלתי הפיך, והמחלות שנגרמות מעישון מתחילות לנהל אותם, ולהכתיב להם את אורח החיים.
אם ניקח את החולים במחלה הכי נפוצה בקרב מעשנים – COPD: מחלת ריאה חסימתית כרונית, בה חולים בכל שנה כ-400 אלף איש, ואלפי נפטרים בכל שנה.
פרופ' גבריאל איזביצקי (צילום: דוברות המרכז הרפואי שערי צדק)
מדובר במחלה שמהווה את הרוצח הנפוץ ביותר של מעשנים. בתחילה, החולים במחלה חווים שיעול לא אופייני, וקוצר נשימה במאמץ. לאחר מכן, המחלה כבר עוברת לנהל אותם, מקשה עליהם לעלות קומה בבית המגורים, לשחק בכדור עם הנכדים או הילדים, ובתוך זמן קצר עצם הניסיון לנשום הופך לפעולה שכרוכה במאמץ.
רוצים להישאר מעודכנים?
השלב הבא הוא כבר ההחמרות וההתלקחויות החוזרות של המחלה, כל החמרה היא גורם סיכון משמעותי מאוד להתדרדרות של החולה, לכניסה חוזרת לאשפוז, ועלייה בסיכוי התמותה. כל התלקחות מביאה עוד התלקחות ופגיעה יותר משמעותית, וכך בפרק זמן של כ-5 שנים, כ-97 אחוז מהחולים במחלה מתאשפזים שוב, או נפטרים.
כאן חשוב דווקא לא לזנוח את החולים, אלא לסייע להם לנהל את המחלה, להתמודד עם אותן החמרות, ולשפר את סיכוייהם אל מול אותו רוצח שקט, על מנת לאפשר להם איכות חיים ואורך חיים. כיום ישנם טיפולים מתקדמים במשאפים של מרחיבי סימפונות משולבים שמאפשרים לחולה להקל על הסימפטומים ואיכות החיים, ולאילו שחווים החמרות, קיים טיפול משולש שהוכיח הפחתה של ההחמרות ואפילו הפחתה בסיכון לתמותה. בנוסף, קיים שיקום ריאות שמטרתו לשפר את סיבולת המאמץ של המטופלים, וניתן בין השאר במכוני הפיזיותרפיה השונים בבתי החולים, וכן נמצא בסל הבריאות עבור חולים במצב קשה של COPD.
ובזמן שאנחנו מטפלים בחולים של היום, חייבים לשאול את עצמנו איך מונעים את החולים של מחר, באמצעות כל הכלים שעומדים לרשותנו ובכל הזירות.
איך עושים זאת? מספר המתים בשנה כתוצאה מעישון, כ-8,000 איש, לרוב גדול יותר ממספר ההרוגים כתוצאה מטרור, תאונות דרכים והתאבדויות. ביחד. אלפי מקרי מוות שאפשר היה למנוע.
לכן, אנחנו צריכים להילחם בעישון באמצעות מניעה – חיזוק פעולות המניעה אצל אלה שעוד נחשפו לעישון, הפחתה – לסייע לאלו שכבר מעשנים בהפחתת שיעורי העישון, ורגולציה נכונה – ביצוע אכיפה באותם מקומות ציבוריים בהם אנשים מעשנים, לפעול לקידום חקיקה המגבילה עישון כפי שראינו בשבועות האחרונים ניסיונות בכנסת לקדם מגבלות על סיגריות אלקטרוניות שכבר ראינו את הנזק הרב שהן גורמות לבני הנוער עם מקרה פטירתו של נער בן 16 בעקבות שימוש יתר בסיגריה אלקטרונית, או שילוב אזהרות גרפיות על חפיסות הסיגריות.
