שאיבת זרע (צילום אילוסטרציה: FreePik)
שאיבת זרע (צילום אילוסטרציה: FreePik)

החשש בצל המלחמה: שאיבת זרע מחללים תוביל למאבקים משפטיים מורכבים

מחלוקות בין הוריו של החלל לבת זוגו יחייבו את בתי המשפט לדון בסכסוכים שיפרצו בין הצדדים ולעמוד בפני הכרעות קשות. עו"ד אווה שטיינמץ: "ברוב המקרים, כדי למנוע נזק בלתי הפיך, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשות, גם אם מאוחר יותר יידרש להמשך דיון בהשלכות החלטתו"

פורסם בתאריך: 6.12.23 17:01

מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה מיד בעקבותיה העלו שוב לסדר היום את סוגיית שאיבת הזרע מחללי צה"ל ומנפגעי פעולות איבה. הנושא הכאוב עלה לסדר היום כבר בשנים עברו, כאשר משפחות של חללי צה"ל פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לשאוב את זרע יקיריהן ולאפשר הולדת נכדים מבניהם שנפלו בשדה הקרב.

עו"ד אווה שטיינמץ, מבעלי משרד עורכי הדין אלטו א. קליין שטיינמץ ושות', היא מומחית לדיני משפחה וירושה. לדבריה, כבר בחודש מאי עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שנקרא חוק ההמשכיות, אך ההצעה טרם עברה קריאות שנייה ושלישית. בשל כך, המצב המשפטי בישראל לוקה בחסר, וכל עוד אין חוק שמסדיר את הסוגיה פועלים בתי המשפט לענייני משפחה לפי קווים מנחים שהולידו שורה של החלטות ופסיקה לאורך השנים.

נוהל ייעודי שפרסם משרד הבריאות לאחר פרוץ המלחמה מאפשר להוריו או לבת זוגו של חלל מלחמה או של אזרח שנרצח בפעולות איבה לבצע שאיבת זרע מגופתו באופן מיידי, וזאת ללא צורך בפנייה לבית המשפט. עם זאת, כדי לעשות שימוש בזרע נדרשים ההורים או בת הזוג השכולים להביא ראיות לכך שהדבר עולה בקנה אחד עם רצונו של המנוח, ולכל הפחות להוכיח שהמנוח לא התנגד לביצוע ההליך.

הצעת חוק ההמשכיות נועדה להסדיר את המצב. לפי ההצעה, בת זוגו של נפטר שלא הביע התנגדות לכך תוכל לעשות שימוש בזרעו גם אם הנפטר לא הותיר אחריו הנחיות מפורשות בעניין. אם אין לנפטר בת זוג או שהיא איננה מעוניינת לעשות שימוש בזרעו, יש לאפשר להוריו – באישור בית המשפט לענייני משפחה – לעשות שימוש בזרעו באמצעות אשה אחרת שתהפוך לאמו של הילד שייוולד, אך זאת רק אם הנפטר הותיר הנחיות מפורשות בכתב המתירות לעשות כן.


שאיבת זרע (צילום אילוסטרציה: FreePik)

שאיבת זרע (צילום אילוסטרציה: FreePik)


עו"ד שטיינמץ טוענת שהדבר עלול לעורר מחלוקות, למשל בין הורי הנפטר לבת זוגו, שכן החוק בנוסחו המוצע מעניק לבנות הזוג שליטה כמעט מוחלטת בהחלטות. לדבריה, בתי המשפט שיידרשו לדון בסכסוכים שיפרצו בין הורי מנוח לבת זוגו עלולים לעמוד בפני הכרעות קשות. כך למשל, עלול להיווצר מצב שבו בת הזוג תתעקש להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך תתעורר מחלוקת בינה לבין ההורים אם ניתן להכיר בה בכלל כבת זוג וכידועה בציבור. לחלופין ייתכן מצב שבו בת הזוג תתעקש לא להרות ולהשמיד את זרעו של בעלה שלא השאיר אחריו הוראות בכתב, בעוד שהוריו השכולים יבקשו להעמיד מזרעו צאצאים באמצעות אשה נוספת.

 

 

מאז פרוץ המלחמה כבר הגיעו לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה בקשות דחופות של הורים שכולים ובנות זוג שאיבדו את יקיריהם לאפשר להם לבצע שאיבת זרע מהנפטר באופן מיידי. בתי המשפט נעתרו לבקשות באופן גורף למרות שטרם נפסק מה ייעשה בזרע ולמי תהיה הזכות להחליט מה יעלה בגורלו. לדבריה של עו"ד שטיינמץ, הסיבה להתרת השאיבה על ידי בתי המשפט נובעת מחלון ההזדמנויות הקצר מאוד לביצוע הפרוצדורה. שאיבת זרע צריכה להתבצע מוקדם ככל הניתן, שכן ככל שחולפות השעות מרגע המוות, איכות הזרע נפגמת והסיכוי להפריה מוצלחת פוחת. פרק הזמן המומלץ לשאיבה הוא 24-12 שעות מרגע המוות, אם כי כיום מתבצעות שאיבות גם בפרקי זמן של עד 72 שעות מרגע המוות. אחרי השאיבה מועבר הזרע להקפאה עד שיוכרע מה ייעשה בו.

עו"ד שטיינמץ: "בתי המשפט, בבואם לאשר צווים מסוג זה, נדרשים לסוגיית האיזון בין הנזק שייגרם לצדדים מביצוע או מאי ביצוע מיידי של הצו. ברוב המקרים, כדי למנוע נזק בלתי הפיך, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשות, גם אם מאוחר יותר יידרש להמשך דיון בהשלכות החלטתו".


עו"ד אווה שטיינמץ (צילום: מאשה יאצינה)

עו"ד אווה שטיינמץ (צילום: מאשה יאצינה)


לסוגיית שאיבת הזרע מהנפטר קיימות השלכות מרחיקות לכת על דיני הירושה. אחת מהסוגיות היא אם לילדיו של המנוח, שנולדו מזרעו לאחר מותו ושאותם כלל לא זכה להכיר, מגיע חלק בירושתו. ילדים שנולדו מזרעו של המנוח הם ילדיו הביולוגיים, ולכן הם נחשבים ליורשים טבעיים על פי חוק. עם זאת, מצב כזה יכול לאתגר את המערכת המשפטית, על אחת כמה וכמה כאשר קיימת צוואה המתייחסת רק לילדים שאותם הוליד המנוח בחייו.

"ההנחה היא שהמנוח לא היה מקפח את ילדיו שנולדו לאחר מותו, אך זו רק השערה ללא כל בסיס עובדתי, ומשפטית זה נושא בעייתי ומאתגר", אומרת עו"ד שטיינמץ, "נוסף על כך עלולה להתעורר סוגיות סביב חלוקה מחודשת של הירושה. במקרים רבים מוגשת בקשה למתן צו ירושה סמוך לפטירת המנוח, וכל עוד לא מוגשת התנגדות – הירושה מתחלקת בין יורשיו הטבעיים או על פי הנחיות צוואה. העניינים עלולים להסתבך אם חודשים או שנים לאחר הפטירה תתעבר אשה נוספת מזרעו. במקרה כזה, מה יעלה בגורל עזבונו של המנוח? האם בנו שזה עתה נולד יוכל לתבוע בעתיד רכוש מעיזבונו של אביו וייקלע למאבקים משפטיים עם בני משפחתו שכבר ירשו את רכושו? מדובר בסוגיות כבדות משקל, שלא סתם נדרש להם המחוקק".

מדוע כל כך מעט חיילים מביעים את רצונם מה ייעשה בזרעם?
"ידוע שצעירים חיים את הכאן ועכשיו ומעדיפים לא לעסוק בסוגיות הקשורות לגורל משפחתם לאחר מותם. המציאות מלמדת שהחיים עלולים להיות מורכבים מאוד, וההחלטה להתעלם מתרחישי אסון עלולה לגרור את ההורים ואת בנות הזוג שנותרו בחיים למסלול חתחתים הכרוך בסבל רב. לא מעט לוחמים נוהגים להקפיא זרע טרם יציאתם לקרב. אם מדובר בבני זוג, ההמלצה החד משמעית היא להביע את רצון הצדדים בכתב, בין אם בצוואה או בייפוי כוח מתמשך. ממש כמו החתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים, מדובר בעניין תודעתי שיש לקדמו כמשימה לאומית. לכן, כל עוד אנחנו יכולים להביע את רצוננו בכתב, מומלץ לעשות זאת באופן חד משמעי שכן אין לדעת מה יילד יום".

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר