ורה נגובסקי, במרכז הרפואי הדסה (צילום: דוברות הדסה)
ורה נגובסקי, במרכז הרפואי הדסה (צילום: דוברות הדסה)

הדסה: טיפול ייחודי הציל בת 60 עם מפרצת באבי העורקים

ורה נגובסקי מירושלים סבלה ממפרצת באבי העורקים - הנחשבת למסכנת חיים. בגופה הותקן סטנט (תומכן) נסיוני, פרי פיתוח של חברת סטארטאפ ישראלית. ד"ר דוד פלנר, מצנתר בכיר במערך הלב בהדסה עין כרם: "הפרוצדורה הזו מחליפה את אחד הניתוחים המורכבים ביותר שקיימים ברפואה"

פורסם בתאריך: 8.10.18 19:58

אישה שלקתה במפרצת באבי העורקים ניצלה בזכות ניתוח זעיר-פולשני חדשני שנעשה במרכז הרפואי הדסה. המטופלת, ורה נגובסקי, תושבת ירושלים בשנות ה-60 לחייה, סובלת ממחלת כלי דם, שגרמה להרחבה מתמשכת של קשת אבי העורקים בליבה, עד כדי סיכון ממשי לקרע ולמוות פתאומי. יש לציין כי מפרצת אבי העורקים זהו אחד "הרוצחים" השקטים והשכיחים ביותר, בעיקר בגברים מעל גיל 50 – כ-500 איש בארץ מתים כתוצאה מהמפרצת בשנה.



פרופ' עוז שפירא, מנהל המחלקה לניתוחי לב-חזה בהדסה, המטפל באישה בשנים האחרונות, הציג את המקרה לדיון בפני צוות רב תחומי, בעקבות מצבה המחמיר של האישה. "לאחר דיון מעמיק, הוחלט להמליץ למטופלת על טיפול חדשני בתומכן (סטנט) המוגדר כניסיוני", הוא מסביר, "פרי פיתוח של חברת סטארט אפ ישראלית בשם אנדוספאן".

בריאות בירושלים

הסטנט הייחודי היה ההליך היחידי שיכול היה להחליף ניתוח גדול ומורכב להצלת חייה של המטופלת. "הפרוצדורה הזו מחליפה את אחד הניתוחים המורכבים ביותר שקיימים ברפואה", אומר ד"ר דוד פלנר, מצנתר בכיר במערך הלב בהדסה עין כרם. "התומכן החדשני תוכנן במיוחד להתמודד עם הקשיים הכרוכים בהשתלת תומכן באזור זה, ומהווה למעשה פתרון ייעודי יחיד למפרצות בחלק זה של אבי העורקים".

יש לציין כי ד"ר פלנר היה שותף, לצד פרופ' מריו לאשה, מנהל מחלקת כירורגיית כלי דם בביה"ח האוניברסיטאי של ציריך בשוויץ, בתהליך הפיתוח של התומכן הייחודי.

בהדסה מציינים כי הפרוצדורה, אשר על פי דיווחים בוצעה ב-44 מקרים בלבד ברחבי העולם, התקיימה בחדר הניתוח ההיברידי בהדסה על ידי ארבעה רופאים במקביל: פרופ' עוז שפירא, פרופ' אלן בלום, פרופ' מריו לאשה ודר' דוד פלנר. למרות האתגר המורכב, הפרוצדורה הושלמה בהצלחה מלאה.

לפני ביצוע ההשתלה 'הורצו' על כמה סימולציות על מודל מיוחד של העורקים בחדר הצנתור, על ידי הצוות המטפל ועל ידי מהנדסי החברה המייצרת את הסטנט. סימולציות אלו מאפשרות לבצע את ההשתלה במלואה, להבין מה הן הבעיות הצפויות בהשתלה ולהיערך לכך בהתאם.

"לא מדובר בהתערבות רפואית רגילה", הדגיש ד"ר דוד פלנר, שהשתתף בכל 44 ההליכים שבוצעו עד היום להשתלת הסטנט המיוחד. "מדובר בתומכן מודולרי המורכב משני חלקים המרכיבים יחד את הקשת המושתלת. השתלת התומכן נעשית בצנתור דרך עורקי המפשעה ועורק הזרוע, שדרכם הוא מובל לנקודה המדויקת, ואז משוחרר ונפתח. הוא מאפשר לדם לעבור דרך התומכן, והמפרצת מבודדת מחוץ לזרם הדם. כך למעשה נמנעת הרחבה נוספת של המפרצת והסיכון לקרע ולמוות יורד".

 

"באמצעות שלוש דקירות מחט נערך הליך מורכב ביותר אשר ארך שלוש שעות, אבל החליף ניתוח מורכב ומסוכן בהרבה, וממושך יותר. היכולת הרב תחומית המופלאה שהציגו כל המומחים שחברו להליך הזה, בשילוב הציוד המתקדם וחדר הניתוח מהמודרניים שיש כיום בעולם, אפשרו להציל את חיי המטופלת ולאפשר לה לחזור לביתה בתוך ימים ספורים", סיכם פרופ' שפירא.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר