(צילום: ingimage)
(צילום: ingimage)

בלידה הראשונה את מלכה, הבעל מלך וייוולד לכם נסיך

לידה ראשונה חווים רק פעם אחת שתיחרט בזיכרון לעד. הצוותים בבתי היולדות של הדסה מייחסים חשיבות עליונה ליחס האישי המיוחד שמקבלים היולדת ובני משפחתה. בראיון למגזין היולדות של "כל העיר" מספרים מנהל אגף נשים ויולדות פרופ' שמחה יגל ומנהלת מערך הסיעוד באם וילד בהדסה עין כרם, האחות קרן שפר, מהם האתגרים שעומדים בפני האם הטרייה וכיצד הם נערכים כדי להיות שם עבורה ברגע המופלא שבו היא הופכת לראשונה לאמא

פורסם בתאריך: 18.4.19 12:37

אם לידה היא סיפור מסתורין שייחרט בזיכרון היולדת עד יומה האחרון, לידה ראשונה היא סיפור אחר לגמרי. כל כך הרבה חלומות ותקוות אופפים אותה, לצד אי ודאות שמייצרת חששות מהלא נודע. גוף היולדת חווה לראשונה טלטלה פיזית ואמוציונלית, והידיים שמטפלות באם לעתיד צריכות להיות גם רכות וגם מיומנות, האוזניים קשובות לכל צרכיה הפיזיים והרגשיים והלב רחב כדי להכיל את השמחה, את ההתרגשות ואת הפחדים.

מי שעברה את זה יודעת: כדי להתמודד היטב עם אתגרי הלידה הראשונה, היולדת זקוקה לכל תשומת הלב שרק ניתן לגייס, ולשלווה שטמונה בידיעה שהיא נמצאת בידיים הכי טובות. צוותי מערך היולדות של הדסה בהר הצופים ובעין כרם מודעים לאחריות העצומה שמוטלת על כתפיהם ולזכות הגדולה שניתנה להם להיות שותפים לקסם הזה.

"הנשים שמגיעות ללידה ראשונה מקבלות התייחסות מיוחדת – כפי שבאופן טבעי ראוי שיקרה", מגלה פרופ' שמחה יגל, מומחה ברפואת נשים בהדסה המנהל את האגף לנשים ויולדות ונחשב לאחד הרופאים המובילים בארץ ובעולם בתחום המיילדות, הגניקולוגיה והאולטרסאונד. קרן שפר, אחות מנהלת מערך אם וילד בהדסה עין כרם, מחזקת את דבריו ומסבירה את ה"אני מאמין" בהדסה בתחום הילודה. "אנחנו רוצים שתרגישי כמו מלכה, הבעל כמו מלך וייוולד לכם נסיך. כל יולדת בלידה ראשונה מקבלת מאיתנו צמיד בצבע זהב וכך כל הצוות, מחדרי הלידה ועד מחלקות האשפוז, מזהים שהיא בלידה ראשונה ומעניקים לה את תשומת הלב שלה היא נזקקת ואין זה עניין של מה בכך. היולדת באמת זקוקה ליחס שונה ותומך קצת יותר בעת הגעתה ללדת לראשונה בחייה".

טירונות מאתגרת ודכדוך שחולף
"את הלידה ראשונה אני מדמה לטירונות", מתאר פרופ' שמחה יגל את החוויה מעיניו של רופא מיילד, ומבאר כי "היא לרוב תהיה פחות קלה, וארוכה יותר מהלידות האחרות. אין ספק שלידה שנייה טובה יותר מלידה ראשונה, מאחר שהגוף בלידה השנייה כבר זוכר את הראשונה. אפילו ההשרשה טובה יותר בלידה השנייה".

הלידות הראשונות טומנות בחובן אתגרים שייחודיים להן. הציפייה והתקווה היא להריון תקין וללידה שתעבור כל כולה בשלום, אך עדיין בקרב צוות מקצועי ומיומן, יש לתת את הדעת ולהתכונן גם לתהליך מורכב יותר העשוי לכלול מצבים שונים. האם לעתיד עשויה להתמודד עם רעלת הריון, עוברים קטנים יותר, יתר לחץ דם ולידות שלרוב מתארכות יותר מלידה חוזרת. "הזמן ארוך יותר עד לשלב הפתיחה וגם משלב הפתיחה עד ללידה עצמה, כשהתינוק יוצא", מסביר פרופ' יגל. "גם אחרי הלידה עצמה, בשלבי ההנקה בלידה הראשונה הכל חדש לאם ולגוף שלה, ולכן ההנקה בלידה השנייה יותר מהירה וקלה אחרי לידה חוזרת".

פרופ' שמחה יגל (קרדיט צילום , באדיבות הדסה)

פרופ' שמחה יגל (צילום: באדיבות הדסה)

הצוות הרפואי והסיעודי במערך היולדות בהדסה הכולל את המיילדות, אחיות המחלקות והרופאים, מודע היטב להבדלים הרבים בין הלידה הראשונה לבין הלידות החוזרות, ופרופ' יגל אף היה שותף במחקר בנושא שבו נמצא כיצד לגוף יש את היכולת "לזכור" את הלידה הראשונה, בזיכרון אפיגנטי, וזאת אחת מהסיבות שלידה שנייה קלה יותר מקודמתה – כך הוכח מדעית.

"בירושלים, רוב הלידות הן לידות חוזרות", מספר פרופ' יגל, "מכלל הלידות אצלנו, רק 28 אחוז הן לידות ראשונות, והצוות מבין היטב את החשיבות גם בהיבט הרפואי. היולדת לא מכירה, לא יודעת לקראת מה היא הולכת, ללא ניסיון – ואחרי הלידה היא עם תינוק ראשון ולא מומחית באופן הטיפול בו וכיצד להניק, כאשר לצד אלה היא צריכה להתמודד עם התהליך הפיזיולוגי שעברה, שמלווה בדימום או תחושות שונות בגופה. הלידה הראשונה פותחת את המערכת לאלה שיבואו לאחר מכן".

ויש את הדכדוך, אותו מצב העלול להתפתח לדיכאון אחרי לידה שעד לאחרונה נשים נמנעו מלדבר עליו, שאחרי הלידה הראשונה הוא עלול לשרות על האם הטרייה ביתר שאת ולהקשות עליה לתפקד. "אחרי לידה יש דכדוך קל, דיכאון מסוים, כשעשרה אחוז מהיולדות עוברות דיכאון אחרי לידה של ממש", חושף פרופ' יגל את הנתונים, "גם כאן אנחנו רואים שלנשים בלידות הראשונות קשה יותר להבין את עצמן, את התחושות ואת מה שעובר עליהן. זה מבהיל בפעם הראשונה, גם אם מדובר בכמה ימים של אנרגיה נמוכה, שחולפים מאליהם ברוב המקרים. בלידה השנייה יש מודעות, והיא גם יודעת מניסיון קודם שהדכדוך חולף ולכן היא אינה מבוהלת. זה דומה לאצן שמשתתף לראשונה בריצת מרתון – בפעם ראשונה שהוא מרגיש שאין לו אוויר במהלך הריצה הוא נבהל, לעומת הפעם השנייה שבה הוא כבר מכיר את ההרגשה ויודע שזה דבר שחולף. הגוף והנפש יחד לא יודעים ללדת בלידה ראשונה באופן מלא, לעומת הלידה החוזרת כשהגוף כבר זוכר".

"היולדת צריכה לחלום ואנחנו צריכים להגשים לה את החלום"
האתגרים והמורכבות הם אמנם קשיים טבעיים בלידות ראשונות, אך נשים שטרם חוו לידה ראשונה עלולות להיבהל מהסיפורים של מי שכבר הייתה שם. קרן שפר, אחות מנהלת מערך אם וילד בהדסה עין כרם, מרגיעה ומסבירה כיצד הצוות עוטף ומחבק בחום את אותן הנשים ואת בני זוגן.

"אנו מקפידים מאוד שכל יולדת תלד לפי החלום שלה", מספרת שפר, "ואיך שהיא רואה בעיני רוחה את הלידה – על פי זה נפעל, כמובן תוך הבטחת שלומה ושלום העובר קודם כל. היולדת צריכה לחלום ואנחנו צריכים להגשים לה את החלום. זה תפקידנו. ההורים יצרו את התינוק, ואנחנו טורחים להגשים את חוויית הלידה כפי שדמיינו אותה ולסייע להביא את התינוק באופן שבו הן רוצות".

שפר מספרת ש"כל יולדת רואה בדמיונה כיצד היא תלד – אחת רוצה ללדת בכריעה, אחת רוצה עם אפידורל והאחרת באופן טבעי ללא אפידורל. יש שתרצה ללדת עם מלווה, ויש גם נשים שלא. אנו מכבדים את הרצון במלואו ומקיימים את התנאים להם הן שואפות – אפילו עם המוזיקה אותה הן בוחרות, כמובן תוך הקפדה על ההיבט הבטיחותי והמקצועי ודואגים שתצא בידיים מלאות ובשמחה. חשוב לנו שזו תהיה חוויה שתמשיך איתה לתמיד, כזיכרון חיובי ומרגש".

נושא הלידה הראשונה עד כדי כך חשוב והקהילה הרפואית המחקרית השקיעה מרץ רב בביצוע מחקרים מעמיקים, ולדברי שפר התוצאות מוכיחות עד כמה המשמעות היא גדולה – לא רק בהיבט של האישה היולדת, אלא גם לסובבים אותה, המשפחה. "יש אצלנו מערך גדול של יולדות ויש מלווה אישי ליולדת לאורך כל התהליך, ובנוסף אנחנו גם לא שוכחות את בן הזוג, שגם זקוק פעמים רבות להרגעה ולהכוונה".

קרן שפר (במרכז) עם צוות אחיות מחלקות היולדות בהדסה עין כרם (צילום: באדיבות הדסה)

קרן שפר (במרכז) עם צוות אחיות מחלקות היולדות בהדסה עין כרם (צילום: באדיבות הדסה)

שפר מעידה כי גם את הלידות הפרטיות שלה היא זוכרת היטב, דקה לדקה. "החוויה חייבת להיות חיובית", היא קובעת בחיוך ומוסיפה כי "אנו מודעים לכך שבכל לידה יש סוג של טלטול. זו חוויה נפשית ופיזית לגוף, לפעמים לא פשוטה, ולכן בהדסה יזמנו – לדעתי באופן די ייחודי, אפשרות עבור היולדת לשוחח עם המיילדת אחרי הלידה כדי לסייע לה לעבד את מה שעברה. הבחנו שאחרי הלידה, היולדת נוהגת לשחזר את התהליך ולא תמיד היא זוכרת את כל השלבים, לעתים היא גם מלאת תחושות שונות כמו למשל האשמה עצמית או בלבול, וצצות הרבה מאוד שאלות או דילמות -כמו שאולי היא נהגה באופן לא נכון בשלבים מסוימים. יש שלבים בלידה שהשתלשלות העניינים מהירה, ולא תמיד היא מספיקה להבין מה היה, זה טבעי. לכן יש משמעות גדולה עבורה כשהמיילדת יושבת איתה והן משוחחות על הלידה, סוגרות מעגל עבורה. בנוסף, חשוב לי לספר שיש מערך תמיכה לפני הלידה וכל אישה החוששת מהצפוי לה, מוזמנת לפגישה מקדימה עם מיילדת".

השיחה עם המיילדת לאחר הלידה היא רק אחד ממעגלי התמיכה שעוטפים את היולדות הטריות במרכזים הרפואיים של הדסה. "כל תהליך הליווי מתחיל עוד בהריון עצמו, בקורסי ההכנה ללידה", מספרת שפר, "כאשר כל זוג בוחר מה מתאים לו. בין השאר מוצעים במקום קורס לזוגות, קורסים אישיים וקורסים לנשים בלבד, אשר לרוב כוללים חמישה מפגשים. המשתתפים צופים במצגת המפרטת היטב את התהליך על כל שלביו, ניתנת עבורם ההזדמנות לשאול שאלות על הלידה ועל האשפוז והם לוקחים חלק בסיור בחדר הלידה. בעיני זה חשוב לכל יולדת, אך בוודאי ליולדת או לזוג שזה להם הפעם הראשונה".

למרות החשיבות העצומה שבהכנה יסודית לקראת הלידה הראשונה, רבים אינם מוצאים לכך את הזמן ונאלצים לוותר על הקורס, אך כעת גם לבעיה זו נמצא פתרון. "בהדסה השכילו להבין כי קצב החיים השתנה", מספרת שפר, "וזאת הסיבה שנפתחו אופציות נוספת – קורס מרתון מקוצר שמתקיים באופן חד פעמי בימי שישי ואפילו, לאחרונה – בנינו קורס אונליין במסגרתו מיילדת מנוסה שלנו מקיימת הדרכה בשידור אינטרנטי מול היולדת לעתיד ובן הזוג, ועוד חברי משפחה שמתעניינים בתהליך. כולם לומדים לשחרר כאבים, איך מסייעים ליולדת כבר בשלב הצירים בבית ובהמשך בבית החולים, מה נכון לעשות ומה רצוי שלא… אנחנו מתאימים את עצמנו לאוכלוסייה, וזאת הסיבה שיש מגוון אפשרויות. אנחנו לא שוכחים את בן הזוג – כמו היולדת גם הוא מבולבל, נרגש ולא מבין לאן הוא מגיע, ובקורסים הללו מסבירים למלווה כיצד לתמוך ולעזור בשעת הלידה".
בהדסה מבינים כי כל אישה שונה מרעותה – האחת תעדיף ליווי מסביב לשעון לאחר הלידה, בעוד אחרת תבכר שיניחו לה, והמסר שהם מעבירים ליולדת הוא: את מחליטה, כל מה שתחליטי זה בסדר, ומבחינתנו נעשה הכל כדי שיהיה לך טוב. "אחרי הלידה יש ליולדת אפשרות לבחור אם היא מעוניינת בביות מלא, שזאת מחלקה שבה ניתן לשהות עם התינוק 24 שעות, עם אחיות שמסייעות ומדריכות כל הזמן", מספרת שפר, "יש גם בעלים שמבקשים להישאר עם היולדת בביות מלא, גם במהלך הלילה, ואנחנו משתדלים לאפשר זאת, במידה שהשכנה בחדר מסכימה כמובן. הראייה שלנו היא שבני זוג צריכים להיות שותפים. אנחנו מאוד קשובים לרצון היולדת ולבן זוגה".

שתי המחלקות הנוספות הן בקונספט של ביות גמיש – התינוק שוהה עם האם במהלך שעות היום, ובשעת הלילה הוא עובר לתינוקייה, שם הוא מקבל טיפול על ידי האחיות, והאם יכולה לישון ברציפות. היולדת מקבלת גם אפשרות להישאר לילה נוסף, ואם אין מקום במחלקה היא יכולה לבחור לשהות בבית המלון הדסה ביבי, שגם בו יש תינוקייה וצוות מטפל. מעגל תמיכה נוסף הוא הדרכות קבוצתיות שכוללות נושאים בסיסיים והכנה ליציאה הבייתה, כמו איך לסדר את חדר התינוק, האם למקם המיטה מתחת לחלון, טמפרטורה רצויה, בטיחות הילד, החתלה, הלבשה ומקלחות.

אחד התחומים המסתוריים בעבור מי שעוברת לידה ראשונה הוא עולם ההנקה. בהדסה, יולדות שעוברות לידה ראשונה (וגם כמובן המנוסות יותר) נפגשות כבר במהלך האשפוז עם יועצות הנקה לשתי פגישות אישיות, ובהמשך שאר האחיות מסייעות ומדריכות במידת הצורך במהלך האשפוז. "אנחנו מאוד מעודדות הנקה", מספרת שפר, "זה חשוב מאוד, והימים הראשונים מאוד משמעותיים. אנו רוצות לסייע בכך שההנקה לא תסתיים בימי האשפוז אלא תימשך גם בבית – אם זה רצון האמא הטרייה, ועם הדרכה ותמיכה טובה ונכונה אנו מאמינים שהיא תמשיך. עם זאת אנו יודעים שיש נשים שלא רוצות להניק או לא יכולות, ואנחנו לא נוהגות בהן בשיפוטיות וזורמות עם היולדת. גם הן זוכות לאותו החיבוק ולאותה התמיכה".

 

 

 


כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר