בתוך עולמו הקטן עושה התינוק את צעדיו הראשונים להיכרות עם הסביבה. בתוך העולם העוטף והמגונן עליו, צריך לספק לו את כל הנדרש להתפתחותו התקינה. איך עושים זאת? מה כדאי לדעת? בכתבה הבאה אנסה לתת כמה תובנות בסיסיות.
ראשית, חשוב לדעת כי המוח שלנו נולד לא בשל והוא זקוק לפעילות וגריה מתאימים כדי להתפתח בצורה תקינה. גירויים אלה צריכים להיות תואמים לגיל התינוק, למזגו, לאישיותו ולנטיות לבו.
השנה הראשונה לחיים קריטית במיוחד מבחינה התפתחותית. אם בתקופה קריטית המוח לא מקבל את הגירויים הנכונים, הוא לא יתפתח כראוי. לכל תחום התפתחות יש תקופה קריטית משלו, והתפתחות תקינה בתחום אחד מושפעת מהתפתחות בשאר התחומים. כך למשל, כדי שתינוק ילמד כי כיסא הוא אותו כיסא גם כשמביטים בו מהצד וגם כשמביטים בו מלמעלה, עליו לראותו מכיוונים שונים. כלומר הוא צריך ראייה תקינה והוא צריך לנוע במרחב. במקביל צריכה להתפתח היכולת השכלית להבין כי דברים נשארים אותם דברים בעולם, גם אם זווית הראייה משתנה.
ד"ר דורית שמואלי נוירולוגית ילדים 'כללית' מחוז ירושלים (צילום: דוברות כללית)
באופן רגיל, תינוק בריא הנמצא בסביבה תומכת המכוונת לצרכיו יתפתח יפה. כדי לעודד התפתחות זו עלינו לספק לו הזדמנות, מרחב וחומרים לפעילויות. להרבות במשחק, לדבר אליו, לשיר לו, לחשוף אותו לעולם שסביב, לקרוא בשמות לאנשים, חפצים, פעולות וכל מה שמקיף אותנו. תינוק בריא יתעניין בכל.
אפרט מעט בכל תחום:
התחום המוטורי – בחודשים הראשונים לחיים ההמלצה היא לישון על הגב, שכן בתנוחה זו יורדת שכיחות מוות בעריסה. בשעות הערות, לעומת זאת, חשוב שתינוקכם יהיה על הבטן. מכאן מתחילה ההתפתחות המוטורית – תחילה הרמת ראש, אחר כך ראש וצוואר, בהמשך תמיכה עם הידיים, התחלת התרוממות העכוז וסיבובים סביב ציר. בהמשך התינוקות מתחילים להתקדם (או לזחול לאחור) ולנסות להתיישב. רב התינוקות מגיעים לזחילה בשלה, על ארבע, עד סביב גיל 11 חודשים. כדאי לפזר משחקים בסביבת התינוק כדי שתהיה לו מוטיבציה להרים את הראש והגוף ולנסות להתקדם לעבר המשחק. אם התינוק מוחה, אפשר להרימו לזמן קצר ולהחזירו למשטח. ככל שיעבור הזמן הוא יתחזק ויבכה פחות. תוכלו להיעזר באפליקציית התפתחות הילד שפיתחה שירותי בריאות כללית המציעה מבחני התפתחות מתואמים לכל שלב בהתפתחות, מעקב אחר ביצועים, התייעצות עם מומחים ועוד.
סביב גיל ארבעה-חמישה חודשים תינוקות מתחילים להושיט ידיים לחפצים, תחילה רק לאחוז, בהמשך להעביר מיד ליד וסביב גיל שישה-שמונה חודשים גם לחקור את החפצים. דאגו שיהיו בקרבת הילד חפצים שאפשר לשחק בהם ולחקור אותם ללא חשש (לא קטנים מדי או מתפרקים). בעגלה, תלויים מעליו, מונחים לידו – הוא כבר ימצא מה לעשות בהם.
בגיל תשעה-עשרה חודשים רוב התינוקות כבר יושבים. אפשר לתת להם חתיכות קטנות של אוכל מוצק והם יאכלו אותן, ישחקו בהן ותוך כדי כך ישכללו את האחיזות העדינות בכף היד.
אם תינוקכם מתקשה מאוד להחזיק את הראש ולהרימו בגיל שלושה-ארבעה חודשים, ממעט בתנועה בגיל חצי שנה או כלל לא מתקדם לעבר ישיבה וזחילה בגיל תשעה חודשים, אם הוא אינו מתעניין בחפצים או לא חוקר אותם – פנו אל רופא הילדים לייעוץ.
התחום השפתי – תינוקות מתחילים להתאמן בהוצאת קולות כמעט מלידה. הם לומדים כי לקולות שהם מוציאים יש השפעה על סביבתם. כשהם בוכים – מישהו ניגש אליהם ומרגיע אותם. מהר מאוד הם מתחילים להשתמש בקולות כדי להסב את תשומת לבנו אליהם. ככל שעוברים החודשים, הצלילים שמוציא התינוק הולכים והופכים מובחנים יותר. מקולות קריאה, צעקה וגרגורים, הם עוברים להברות (BA,DA,GA,MA). בהמשך ההברות מצטרפות זו לזו (BABA ,DADA ,MAMA וכו') ומתחילות להפוך למילים. סביב גיל חצי שנה כמות הקולות שהתינוק מוציא הולכת ועולה, והם הופכים מגוונים יותר ויותר. תגובתנו לצורת תקשורת זו תעודד או תפחית את המלל. אם בכל פעם שתינוק "ידבר" יענו לו, הוא ילמד שזו דרך טובה ליצור אינטראקציה עם הסביבה. לכן, דברו איתו במילים ובמשפטים קצרים ופשוטים. עצרו וחכו שהוא "יענה". דברו את היום יום, ספרו לו על מעשיכם. כך מתחיל להיווצר השיח האנושי. הראו לו דברים. קראו להם בשם. הוא ילמד לקשר בין צליל המילה לחפץ או לאדם ובהמשך, גם ינסה לחקות את הצליל ואחר כך את המילה.
אם תינוקכם שקט יתר על המידה, אם סביב גיל חצי שנה כמות הקולות שמוציא פוחתת ולא עולה, אם לקראת גיל שנה אינו מגיב לשמו, לא מזהה שמות של אנשים או חפצים מוכרים או לא מזהה סיטואציות יומיומיות – למשל, נרגש לקראת אמבטיה או אוכל שמכינים לו – כדאי להתייעץ עם רופא הילדים וגם לבצע בדיקת שמיעה במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי של כללית "לב תלפיות" ובמכונים אחרים של כללית הפזורים ברחבי ירושלים וסביבותיה.
התחום החברתי – האדם הוא יצור חברתי מטבעו. רובנו חיים במשפחות, קהילות, מעגלים שהולכים ומתרחבים. גם המיומנויות החברתיות שלנו זקוקות לקרקע פורייה לנבוט, לצמוח ולהשתכלל עליה. ואדמה זו, עבור התינוק, היא משפחתו הקרובה. מערכת הראייה של הרך הנולד מאפשרת לו לראות טוב למרחק של כ-30 סנטימטר, בדיוק מרחק פניה של אמו ממנו בזמן שהוא יונק. הוא יכול לצור קשר עין לזמן קצר, והוא יעדיף להתבונן בפנים אנושיות. כך בנוי מוחנו. לאט לאט קשר העין יתארך והתינוק יתחיל לזהות את פני האנשים הקבועים סביבו. תינוקות בני יומם מחייכים חיוך רפלקסיבי, לא רצוני. אנחנו מתלהבים ומחייכים חזרה. במהרה התינוק לומד לחייך כדי שנגיב בחיוך והנה, בגיל שישה-שמונה שבועות, מופיע חיוך חברתי עם כוונה ברורה. סביב גיל שלושה-ארבעה חודשים יופיע צחוק המבטא הנאה משותפת ממשחק ואינטראקציה. כשאנחנו מדברים אליו, אנחנו ממקדים את מבטנו בפניו, בעיניו – גם הוא לומד לשלב בין הוצאת קולות וקשר עין. הוא מסתכל ומקשיב ואחר כך מסתכל ועונה. בגיל שישה-שמונה חודשים הוא נהנה ממשחקי "קוקו" ומשירי משחק. הוא מחקה את התנועות ומנסה לחקות צלילים. הוא נהנה מתשומת הלב של הסובבים ומחפש אותה. בגיל תשעה-עשרה חודשים הוא יידע להבדיל בין הקרובים לו ובין זרים ויעדיף את מי שהוא מכיר.
לקראת גיל שנה, יחד עם הופעת המילים הראשונות, יופיעו גם המחוות – התינוק שולח יד לעבר משהו שהוא רוצה וכך מסמן לנו מה רצונו. הוא מניד ראש לשלילה ומוחא כפיים כשהוא מרוצה. בגיל שנה לרוב יצביע עם האצבע וילמד לכוון אותנו אל הצעצוע שבו חפץ לבו.
אם תינוקך לא מתעניין בסובבים, לא נראה מעוניין במשחק משותף, ממעט ביצירת קשר עין, לא משתמש במחוות או מצביע – פנו לרופא הילדים לייעוץ. מומלץ לבצע גם בדיקות ראייה ושמיעה.
הנה עברנו ביעף על ההתפתחות בשנה הראשונה לחיים. שנה מופלאה בהחלט. דרך צלחה ושמחה!
כתבה שיווקית
