איציק לארי (צילום: ראובן קפוצ‘ינסקי)
איציק לארי (צילום: ראובן קפוצ‘ינסקי)

סיפורה של הצלחה עירונית

מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי, מספר על העשייה החינוכית הענפה בירושלים, שכוללת השקעה עצומה בבינוי ובשיפוצי עומק לצד תוכניות לימוד ייחודיות בהן 'המרחב השלם', 'מנהיגות חינוכית', 'הקולג' הירושלמי' ועוד. "אנחנו לא מוותרים על אף אחד" מצהיר לארי, וכך גם קורה בשטח

פורסם בתאריך: 4.6.23 23:40

מערכת החינוך בירושלים היא הגדולה ביותר בישראל והמורכבת ביותר במדינה אך באותה נשימה, ניתן גם ניתן לקבוע כי היא מהטובות בישראל, אם לא הטובה מכולן.

בירושלים לומדים כ-300,000 תלמידים, מתוכם כ-30,000 תלמידי החינוך המיוחד, מה שהופך אותה ללא תחרות בכלל למערכת החינוך הגדולה בישראל. כמו העיר עצמה, גם מערכת החינוך מגוונת ומורכבת ממגזרים שונים, כשכל אחד בפני עצמו הוא הגדול ביותר בארץ – החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי-חרדי שבו כ-70,000 תלמידים ותלמידות, החינוך החרדי שבו כ-120,000 תלמידים ותלמידות והחינוך הערבי עם כ-110,000 תלמידים ותלמידות.

המספרים הללו, ביחד עם השוני בין תוכניות הלימוד של כל אחד מהמגזרים, הופכים את מערך החינוך הירושלמי למורכב ביותר, כשבעיריית ירושלים, באמצעות מינהל החינוך העירוני (מנח"י), שואפים לתת את המענה המיטבי לכל תלמיד ותלמידה.

מצוינות הינה ערך מוביל בירושלים ובחינוך הירושלמי ולכן, אך טבעי הוא ששבוע החינוך עומד בסימן "חינוך מצוין בעיר מצוינת". מעבר למצוינות, החינוך בירושלים הוא חדשני ופורץ דרך במגוון התוכניות הייחודיות שבו, במרכזי הלימוד שמושכים אליהם תלמידים מכל הארץ ובשיתופי פעולה עם האקדמיה ומוסדות התרבות שפועלים בירושלים.

בשנים האחרונות ניכרת השקעה חסרת תקדים בבינוי לחינוך, וזאת במטרה להשלים פערים שנוצרו במבני חינוך, גם כתוצאה מהגידול באוכלוסייה.

"אחת הבעיות המרכזיות היא שבמשך שנים היה פה מחסור של מבנים לחינוך בכל המגזרים", מסביר מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי, ומדגיש ש"השקענו ואנחנו עדיין משקיעים משאבים באופן חסר תקדים בבינוי ובשיפוצי עומק בבתי הספר, מאות כיתות חדשות ומשופצות בכל חלקי העיר ולכל המגזרים – במערבה ובמזרחה של העיר. והכל ברמה מאוד גבוה שמציבה רף חדש ומאתגר לכל בית ספר בישראל ונותנת לתלמיד את הכלים השימושיים המודרניים הטובים ביותר להצלחה".

בבינוי מושקעת מחשבה גדולה בהתאמתו לקהילה לה מיועד בית הספר. כך גם בשיפוצי העומק, שמתבצעים בשיתוף פעולה הדוק עם המנהלים וצוותי החינוך ונותנים מענה לחלומות החינוכיים שהם מבקשים להגשים.

חוות דעת (צילום: אילה קדרי)

חוות דעת (צילום: אילה קדרי)

"לא מזמן ערכו בחברת מוריה, החברה העירונית שבונה ומשפצת את מבני החינוך, סיור לדנמרק, הנחשבת למדינה שמובילה בעולם בנושא המרחב החינוכי והפיזי. הרעיונות שהובאו משם עוברים היום התאמה לבתי הספר שלנו, כאן בעיר הבירה ירושלים. יש במוסדות החינוך הירושלמים מרחבי לימוד וחינוך מאוד חדשניים וברמה הכי גבוהה".

"בנוסף", ממשיך ואומר המנכ"ל לארי, "אנחנו פותחים עוד ועוד מרכזי חדשנות. יש מרכז סימולציה – "כיתקטיקה", שמופעל בשיתוף פעולה עם תיאטרון פסיק. במרכז הזה, אנו עורכים סימולציות לצוותי החינוך בנושא התמודדויות עם מצבי קיצון ביחסים בין הצוותים לבין ההורים והתלמידים. המרכז הזה מושך אליו צוותים חינוכיים מכל הארץ, שבאים ללמוד בו וממנו, וכל המבקרים יוצאים עם פה פעור ואומרים שזה פשוט מדהים. יש לנו מרכזי למידה חדשניים בגילה, במרכז העיר, בפסגת זאב, בגוננים והשאיפה היא שיהיו מרכזים כאלה בכל שכונה ושכונה. יש הצלחה אדירה למרכזים הללו. ואם לחזור לנושא הבינוי – אז כן, המרחב הפיזי שאנחנו יוצרים מתכתב עם כל התוכניות החינוכיות והחדשנות".

***

החינוך הירושלמי, כאמור, הוא פורץ גבולות ויצירתי במיוחד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתקופת הקורונה. מההכרח שנוצר בשל המגפה, נבעו רעיונות חדשים שהעניקו למורים ולתלמידים מגוון אפשרויות להמשיך ללמוד, בהתאם למגבלות הבריאותיות. אותם רעיונות, הורחבו בסיומה של המגפה ואף שוכללו והפכו לתוכניות שבשגרה בבתי הספר הקיימים ואף בבתי ספר חדשים – כך קרה עם בית ספר 'יער' בגוננים וכך עם למידה במרחבים פתוחים ובמוסדות התרבות בירושלים.

"את צורת הלמידה שמתבצעת בירושלים בטבע ובמוסדות התרבות הירושלמים לא תמצאו בשום מקום אחר, וזה קורה בכל המגזרים", אומר לארי. "החיבור למוסדות ולטבע העירוני הוא מדהים. התוכניות מותאמות לכל המגזרים והגילאים, כולל לתלמידי החינוך המיוחד. בנוסף, יש תוכניות ייחודיות  בנושא האקלים, על תרבות הצריכה ועוד תוכניות שהן הרבה מעבר לחינוך הפורמלי. תוכניות אלו, הופכות את מערכת החינוך הירושלמית, מעבר להיותה חלוצה, למערכת החינוך הכי קהילתית שיש".

המושגים 'חינוך פורמלי' ו'חינוך בלתי פורמלי' מככבים הרבה בכל הנושא החינוכי בעיריית ירושלים ובמנח"י. הקישור ביניהם, מאפשר למעשה לייצר עבור כל תלמיד ותלמידה רצף פעילויות חינוכיות גם מעבר לשעות הלימודים וזהו מקור לגאווה גדולה, גם מבחינת לארי.

בין התוכניות הבולטות שמשלבות את החינוך הבלתי פורמאלי נמצאת תוכנית 'המרחב השלם'. "זה פיילוט שהתחיל בקרית מנחם עם יוצאי 8200, שהרעיון שעומד מאחוריו הוא שכל ילד וילד הוא לא רק תלמיד, אלא חבר בקהילה שבה הוא חי", מסביר לארי. "המרחב השלם בעצם לוקח את כל העשייה של התלמיד ומערב פעילות בתנועות נוער, חוגים, התנדבות במד"א ובמקומות אחרים ומחבר ביניהם".

תוצרי המרחב השלם (צילום: אורין מור ויעל מרום, חושן קריאייטיב)

תוצרי המרחב השלם (צילום: אורין מור ויעל מרום, חושן קריאייטיב)

"התוכנית הזו מוצלחת ביותר", מוסיף לארי, "ואנחנו רוצים להרחיב אותה לכל בתי הספר בעיר, בדגש על בתי הספר הפחות יוקרתיים והלא פחות טובים. הסטטיסטיקה שיש לנו מראה שרבים מהתלמידים שמשתתפים ב'מרחב השלם', מגיעים ליחידות העילית והסייבר בצבא. אנחנו רוצים לתת לכולם את ההזדמנות להשתלב בחיים ברמה הגבוהה ביותר, ביחידות הנחשקות והנחשבות ביותר, במוסדות האקדמיים הנחשבים ביותר ולא רק לתלמידי בתי הספר המובילים. המשתתפים בתוכנית מקבלים סל תמיכה וצמיחה מקיף. המערכת מקבלת עליהם תמונה רחבה של כמעט 24/7 ומשלבת עבורם תוכניות חינוכיות שלא נלמדות בחינוך הפורמלי, אך הן חשובות להכשרה לעתיד".

"אני גאה בתוכנית ה'מרחב השלם', היא מאוד ייחודית, חדשנית ומאפיינת את ירושלים. יש בה שיתוף פעולה בין כל היחידות – השירות הפסיכולוגי, המינהלים הקהילתיים, תנועות הנוער, שהן מצוינות בפני עצמן, התנדבות ועוד. הנושא הקהילתי-חברתי חשוב מאוד, ובתי הספר מעודדים השתתפות בתנועות הנוער ובחוגים שונים. השורה התחתונה היא שאנחנו לא מוותרים על אף אחד ובסופו של דבר כל ילד, כולל ילדים חלשים, זוכים להצלחה בלתי רגילה".

נמשיך באותו הקו – גם תוכנית הקולג' הירושלמי היא חדשנית ומחברת בין החינוך לבין העיר?

"בהחלט! זו תוכנית שיכולה להתממש רק בירושלים, על המוסדות האקדמיים המגוונים והמשובחים שבה. יש פה חיבור מדהים בין מוסדות אקדמיים מהטובים בעולם לבין התלמיד הירושלמי, לא משנה מאיזה מגזר הוא וללא תנאים מוקדמים. זה תורם לתלמידים, מנגיש להם את האקדמיה ומעניק חוויה ייחודית, אחרת ושונה. אני מאמין שהסיכוי של תלמיד שמשתתף בתוכנית 'הקולג" ללמוד לאחר מכן באקדמיה מאוד גבוה. חשוב לומר שהתוכנית מקיפה את כל המוסדות שפועלים בעיר – ממכון לב לחרדים, דרך האוניברסיטה העברית ובצלאל, מכללת עזריאלי ועוד".

 

במקום גבוה באתגרים המשמעותיים של מערכת החינוך הירושלמית ניתן למנות את המורכבות של המגזרים השונים, בייחוד הערבי, על מאפייניו הייחודיים, שלא לדבר על השוני והמחסור שהיה בעבר בתקציבים ובכיתות במזרח העיר.

הדבר מקבל ביטוי בשנים האחרונות בהחלטות ממשלה ובתקציבים ייעודיים, ועולה שאלת תפקידה של עיריית ירושלים. לדברי לארי, המקום של העירייה הוא משמעותי ביותר. "יש קשר בין תחום הבינוי הפיזי לבין התחום החינוכי", אומר המנכ"ל ומסביר: "בסופו של דבר, כשאנחנו פותחים בתי ספר חדשים, הם פועלים ולומדים לפי תוכנית החינוך הישראלית, ויש לכך יתרונות משמעותיים. התוכנית הישראלית מכשירה לחיים בישראל, מכשירה לאקדמיה הישראלית ובסופו של דבר מכשירה לשילוב בתעסוקה איכותית. הרישום לתוכנית הוא כמובן מרצון ואינו חובה.

מרכז הסימולציות החדשני "כיתקטיקה" (צילום: נעם פיינר)

מרכז הסימולציות החדשני "כיתקטיקה" (צילום: נעם פיינר)

"העובדה היא שההורים מצביעים ברגליים, וכל בית ספר שאנחנו פותחים מתמלא מיד. במקביל, אנחנו פועלים להכשיר מורים, להביא מורים לעברית ולתת את שירותים הטובים ביותר לתלמידים ולהורים. יש הרבה אתגרים בנושא החינוך במזרח העיר והעיקרי שבהם הוא הצורך לבנות עוד ועוד בתי ספר. יש לנו, כאמור, שיתוף פעולה מצוין עם מוסדות המדינה, וכל שטח זמין לבנייה, אנחנו מקבלים את המשאבים לבנייתו המיידית וברמה הגבוהה ביותר. אנו משקיעים במרחבי חדשנות, בספריה, במעבדות, וכל דבר שבית הספר צריך ואת התשואות – אנחנו רואים בשטח. חשוב לציין, שנעשתה מהפכה אדירה בכל תחומי החיים במזרח העיר בשנים האחרונות, ואחת המהפכות הגדולות היא בתחום החינוך – גם בהיבט הפיזי וגם בחינוכי".

***

מורכבות נוספת בחינוך הירושלמי קשורה להתמודדות עם מספר גדול מאוד של תלמידים בחינוך המיוחד – כ-30,000. עיריית ירושלים, באמצעות מנח"י, משקיעה משאבים רבים מאוד בחינוך המיוחד, הן בתקציב והן במחשבות על תכנים ומבנים שיקדמו את התלמידים.

"הכנסנו לחינוך המיוחד את תחום הספורט, עם מתקנים כמו בריכת שחייה הידרותרפית, אולמות ספורט, חדרי כושר מונגשים ועוד", מתגאה לארי. "זה עושה טוב לכולם. זה מבחינתי חלק מהערבות ההדדית שכל כך מפותחת בירושלים. סיוע ותמיכה למי שזקוק לכך".

במה עוד מתבטאת ההשקעה בחינוך המיוחד?

"בעיקר בתוכניות השילוב השונות, שבהן אנחנו מכניסים ילדי צמי"ד לבתי ספר רגילים תוך התאמת והנגשת המבנים הפיזיים, שדורשים השקעה רבה יותר. בנוסף, יש את הפעילות היומיומית, שגם בה אנו משקיעים משאבים רבים – בין אם בשעות לימוד ארוכות יותר או מערך הסעות. כמו בכל נושא החינוך, ירושלים מובילה גם במספר בתי הספר המשלבים שפועלים בה. השילוב תורם הן לילדים עם הצרכים המיוחדים והן לתלמידים 'הרגילים', שלומדים כיצד להתמודד ולהכיל את השונה. כך כולם מרוויחים".

למרות ההשקעה – יש הורים שמאוד מתוסכלים ממערך ההסעות לחינוך המיוחד, מה אתם עושים בקשר לעניין?

"אני חושב שהרוב מרוצים, ואגב, זה הרוב שלא נשמע. כמובן שלעיתים יש תקלות ויש תלונות אך אנחנו מתמודדים איתן בזמן אמת ואנחנו משקיעים הרבה כדי למזער אותן ככל הניתן. הבאנו חברת בקרה מהטובות במדינת ישראל, דבר שלא היה. הקמנו מרכז בקרה מדהים שנותן מענה בכל זמן נתון, יש להורים אפליקציה שבה הם יודעים בכל רגע נתון איפה הילד נמצא. אני יכול להגיד שרוב ההורים מרוצים ממערך ההסעות".

מהם האתגרים שאתם מתמודדים איתם במערך ההסעות?

"יש שני אתגרים – הראשון, לגייס נהגים ומלווים. השני, תפעול ההסעות וביצוען בשעות הבוקר ואחר הצהריים. אלה שעות עומס שלעיתים מובילות  לאיחור. צריך לזכור שיש פה מערך הסעות בסדר גודל של עשרות אלפי תלמידים וכמו שאמרתי, אני חושב שבסך הכל הוא מצוין. באופן יחסי לגודל  המערך ולמספר הנסיעות והמסלולים – מספר הבעיות הוא קטן".

***

עניין נוסף שאליו נדרשו בעיריית ירושלים ובמנח"י לשים דגש, הוא השחיקה של צוותי החינוך. שחיקה זו באה לידי ביטוי, כזכור, בעיצומים של הסתדרות המורים בסוף השנה שעברה. אז, עלו טענות על קושי עצום בגיוס מורים חדשים ועוד יותר מכך – בשימורם.

במערכת החינוך העירונית זיהו בזמן את הנושא, וישנה השקעה גדולה במניעת שחיקה בקרב צוותי החינוך, כשאחת התוכניות המשמעותיות היא 'מנהיגות חינוכית'. "זו תוכנית פורצת דרך, שעלתה מהשטח", אומר לארי ומפרט: "הרי רוב רובם של המורים הם עובדי משרד החינוך. עכשיו השאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמר אותם? הדרך היא להעניק למורים פקטור, וזה כבר בתחום אחריותנו.  אנחנו עושים את זה בתוכניות העשרה. בנוסף, גילינו שמורים מקצועיים רוצים להגדיל את תחומי ההתמחות שלהם. כך, אם תיתן למורה למתימטיקה להעביר שיעור אחר, כמו ספורט למשל, העיניים שלו יבריקו. עשינו את זה במסגרת של שעות מומחה. כך, אנחנו מגוונים את היום של המורה וזה תורם מאוד למאבק בשחיקה. בנוסף, אנחנו מגייסים מורים ותיקים בתחומי העניין שלהם. אנחנו עושים את זה גם עם מורים צעירים – נותנים להם קורסים לחידוד היכולות המקצועיות שלהם בתחום התמחותם, לצד קורסים בתחומי עניין אישי שלהם. אנחנו רואים את התוצאות המבורכות של תוכנית 'המנהיגות החינוכית' ומערכות החינוך בארץ כבר באות ללמוד מאיתנו וליישם את התוכנית אצלם. זה אתגר עצום לשמר את המורים, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בתחום אחריותנו".

בית הספר אייל תערוג בשכונת הר חומה (צילום: אור צפתי, חברת מוריה)

בית הספר אייל תערוג בשכונת הר חומה (צילום: אור צפתי, חברת מוריה)

אתגר עצום לא פחות זה שימור סייעות בגני הילדים, כיצד אתם פועלים?

"זהו אתגר כלל ארצי, ולמזלנו בירושלים הוא פחות קשה ומשמעותי מאשר בערים אחרות. יש בעיר וסביבתה אוכלוסייה שהחינוך הוא ערך חשוב מאוד עבורה. כך למשל, מגיעות סייעות חרדיות מבית"ר עלית לעבודה בעיר, דבר שלא קורה במקומות אחרים בארץ. לכן, הבעיה בירושלים היא פחות משמעותית מאשר ברמה הארצית".

נמשיך עם האתגרים – החופש הגדול בפתח, איך שומרים על מסגרת עד כמה שניתן?

"יש לנו מגוון תוכניות לכל הגילאים ובעיקר לבני הנוער – מסעות, טיולים, פעילויות והכל במסגרת חינוך לערכים ולטיפוח מנהיגות צעירה. אלו תוכניות מאוד משמעותיות, שמסובסדות על ידי העירייה והקרן לירושלים. לקטנים יותר יש את מסגרות הצהרונים ופעילויות במינהלים הקהילתיים. הפעילות החינוכית נמשכת, גם בחודשי הקיץ".

לפני סיום, איך אתה רואה את החינוך הירושלמי בעוד כחמש שנים?

"החינוך הירושלמי הוא הכי מגוון, פורץ דרך, יצירתי וקהילתי שיש. המאפיין הגדול ביותר של החינוך הירושלמי הוא החיבור עם כל המערכות העירוניות – תרבות, ספורט, אקדמיה – וזה רק יתעצם בשנים הקרובות. אנחנו כל הזמן מתקדמים, מייצרים עוד ועוד תוכניות ייחודיות וחדשניות ופורצים גבולות.

"בנושא הפיזי, העיר סבלה מתשתיות פיזיות לא טובות, ואנחנו עובדים קשה מאוד כדי לשפר ולשדרג ולמלא את החסר. הבינוי הפיזי משליך על מערכת החינוך, כי אנחנו מבצעים התאמות והופכים את הסביבה לחדשנית ביותר ומותאמת למורים ולתלמידים. אני בטוח שכמו היום, גם בעוד חמש שנים, מערכת החינוך בירושלים תוביל קדימה ותהווה דוגמא ארצית למערכת חינוכית חדשנית ופורצת דרך".

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר