בית חינוך יער ירושלים (צילום: מתוך פייסבוק)
בית חינוך יער ירושלים (צילום: מתוך פייסבוק)

מצוינות, חיבור לעיר והכרת האחר

החזון החינוכי בירושלים מתרכז בשלושה נושאים מרכזיים - חתירה למצוינות, חיבור לעיר ולקהילה והכרת המגזרים הנוספים שחיים בעיר. כך עושים חינוך מצוין בעיר מצוינת

פורסם בתאריך: 4.6.23 23:54

סביב שלושה צירים מרכזיים נסובה מערכת החינוך בירושלים – מצוינות חינוכית, חיבור לעיר ולקהילה והיכרות עם האחר – שלושה צירים שמתחברים זה לזה והופכים את החינוך בירושלים למוביל ופורץ דרך.

המצוינות כוללת בתוכה חדשנות פדגוגית, תוך הצמחה של מקצועות חדשים וחיבור הילדים למציאות של המאה ה-21. את זה עושים במינהל החינוך בעיריית ירושלים גם על ידי פיתוח שיטות הוראה, אשר מאפשרות לצוותי החינוך ולתלמידים להרגיש מחוברים יותר לתהליך.

נדמה שהמילה 'חיבור' היא זו שמובילה את המחשבה החינוכית בעיר, ולא בכדי. לצד החתירה למצוינות וחדשנות, ישנו דגש על חיבור הילדים ובני הנוער לעיר וגם האחד לשני – ובעיר מורכבת וגדולה כמו ירושלים זו לא משימה פשוטה בכלל.

יואב (זימי) זמרן (צילום: ארנון בוסאני)

יואב (זימי) זמרן (צילום: ארנון בוסאני)

בירושלים, כידוע, חיים כ-1,000,000 תושבים ובמערכת החינוך העירונית לומדים כ-300,000 תלמידים – שני מספרים שהם לכל הפחות כפולים מהעיר שנמצאת במקום השני (תל אביב). במערכת החינוך, כמו בעיר עצמה, לומדים חרדים, חילונים, דתיים וערבים – כל אחד והתרבות שלו, כל אחד ותוכנית הלימודים הייחודית לו. איך מחברים את כל זה ביחד? ועוד מחברים גם את האחד לשני ולעיר עצמה? על המשימה הלא פשוטה הזו אמון יואב (זימי) זמרן, ראש מינהל החינוך (מנח"י) בעיריית ירושלים, שמציין כי "אנחנו בעיריית ירושלים שמנו לנו למטרה להפוך את המורכבות ליתרון ולהוביל לחינוך ערכי, תרבותי ומעניין שיגרום לילדים לרצות לחיות בירושלים – כל אחד והייחודיות שלו, לצד ההכרה באחר שצומח לידו".

זמרן מוסיף ומפרט איך מוציאים לפועל את החזון: "ברמה הפדגוגית, אנחנו חותרים למצוינות גם בציונים וגם, ואולי בעיקר, בהוראה הכי טובה שיש. זה כולל הרבה חדשנות ויציאה מהקופסא. מרכזי החדשנות שלנו הולכים ותופסים תאוצה, ומקנים לצוותי החינוך שיטות הוראה חדשות שמוסיפות עניין בקרב התלמידים. זה קורה בכל המגזרים בלי יוצא מהכלל. כך למשל, יש במזרח העיר בית ספר לאומניות, בית ספר טכנולוגי, לימודי חלל ועוד. אנחנו מייצרים תחומי עניין חדשים ודרכם מגיעים למצוינות וזה עובד. גם במגזר החרדי אנחנו מייצרים את החליפה החדשנית שתייצר מצוינות, תוך שמירה על אורחות החיים והמסורת".

מצוינות, חשוב להבין, היא לא סתם סיסמא או סלוגן. במנח"י ובעירייה ממש עובדים על הגדלת מאגר המצטיינים בירושלים.

"אנחנו כל הזמן פועלים כדי להגדיל את מספר התלמידים המצטיינים, שלומדים גם אחרי הצהריים", אומר זמרן ומסביר ש"המטרה היא להנגיש את לימודי המצוינות הללו לכמה שיותר תלמידים".

למה הכוונה?

"אנחנו בעצם נותנים לעוד תלמידים את האפשרות ללימודי מצוינות. לשם כך, פתחנו בית ספר למצוינות בזלמן ארן בתלפיות, זאת בנוסף לבית ספר אופק ברמות. בכך אנו יוצרים יותר אפשרות לתלמידים וגם מרחיבים את האזור הגיאוגרפי".

***

משימה מרכזית לא פחות ממצוינות חינוכית, כך לדברי זמרן, היא "לגרום לילדים האלה לרצות לחיות בירושלים גם כאנשים מבוגרים. בעבר עסקנו בהכנה לצה"ל, ואז עברנו להכנה לאקדמיה – וכיום אנחנו מבקשים להראות לילדים את הטוב שיש בירושלים. זה קורה דרך מגוון תוכניות ייחודיות, כמו לימוד במוסדות התרבות, לימוד בטבע העירוני, יש לנו את תוכנית הקולג' הירושלמי, שהיא מותאמת לתלמידי כל המגזרים – הכללי, החרדי והערבי, כשלכל מגזר יש קורסים ייחודיים לו.

"התוכניות הללו מחברות את הנוער למוסדות המצוינות שיש בעיר, הן באקדמיה והן בתרבות. אנחנו חושפים את הילדים לעומקים שהם לרוב לא מקבלים. זה הרבה יותר מסל התרבות שניתן על ידי משרד החינוך. אנחנו בעצם מדייקים את התרבות הירושלמית וחושפים אותה בפני הילדים, ובכך יוצרים זיקה ערכית מאוד עמוקה בין הילד וההורים שלו לבין העיר."

בציר השלישי, הכרת האחר, מסביר זמרן כי "יש אצלנו הבנה שירושלים כוללת את כל המגזרים ושכולנו צריכים לחיות ביחד. לכן, אנחנו מייצרים הרבה פעילויות משותפות. זה קורה ברמה של המנהלים וצוותי ההוראה, שמעבירים את זה הלאה לתלמידים".

כיתות אמן למצוינות באמנות (צילום: עודד אנטמן, דוברות מוזיאון ישראל)

כיתות אמן למצוינות באמנות (צילום: עודד אנטמן, דוברות מוזיאון ישראל)

תן דוגמא לתוכנית כזו?

"מנהלים ביחד" – פרויקט של בתי ספר יהודים וערבים, חילונים ודתיים – עושים דו קיום תוך כדי לימוד מקצוע – אנגלית, שפה, מדעים ועוד. מדובר על למעלה מ-3,000 תלמידים – יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, שלומדים ביחד. זו תוכנית שפועלת כבר מספר שנים, והיא יציבה ומחזיקה את המערכת.

"בנוסף, יש לנו פרויקט מיוחד של מנהלים דתיים וחילוניים שנקרא 'פרשת השבוע'. במסגרת הזו, בכל שבוע כותבים מנהל חילוני ומנהל דתי על פרשת השבוע, וזה מועבר בבתי הספר שמשתתפים. יש הרבה מאוד שיח בנושא החיבור הבין מגזרי".

איך זה עובר לתלמידים?

"דרך המנהלים, שהם העוגן הכי משמעותי בירושלים בנושא של דו קיום, גם בתקופות של רוגע ויציבות. בתי הספר בירושלים, ואת זה כולם מבינים, הם גורם מאזן. זה לא דבר של מה בכך וזה קורה כי אנחנו פועלים בנושא. זה נכון גם במגזרים האחרים בלי יוצא מהכלל".

לזמרן לא חסרות דוגמאות לתועלת שיש בחיבורים הללו. "במבצע 'שומר החומות'", הוא מספר, "הראשונים להתייצב בכיכר ספרא כדי לצאת, להסתובב ברחובות ולנסות להרגיע את השטח, היו מנהלי בתי ספר. כולנו מבינים שהאינטרס שהמשותף הוא לשמור על מרקם חיים יציב".

 

 

עד כמה קשורים הצירים הללו, ניתן להבין מהסיפור הבא: "לימודי השפה הערבית תורם לחיים המשותפים", אומר זמרן, "מהכרת השטח והמפגשים המשותפים, פיתחנו תוכנית במערב העיר של לימוד ערבית מדוברת. בנינו סדרה מתוקשבת שנקראת "אהלן", שבה סטודנטים ערבים מלמדים ערבית מדוברת בכיתות ביחד עם המורות. לסדרה הזו יש ביקוש אדיר וזה מדבר בעד עצמו".

עוד מספר זמרן, כי התוצרים של המפגשים הללו מקבלים ביטוי כמעט יומיומי. כך קרה, כשקבוצת המנהלים שמשתתפים בפרויקטים המחברים יצרו מקבילה חינוכית מיוחדת, שכללה אלפי תלמידים שיצאו לסיורים לימודיים יחד. זה נולד סביב הרצון של המנהלים לומר אמירה של חיים משותפים ומחוברים.

***

השקעה, כפי שצוין בתחילה, ישנה בכל המגזרים וגם היא עוסקת בחיבורים ובחתירה למצוינות, תוך שמירה על מרקם החיים הבסיסי.

זה פועל בתוך בתי הספר?

"יש פרויקטים למצוינות שפועלים לאחר סיום יום הלימודים הרגיל בבתי הספר, יש כאלה שמופעלים אחר הצהריים בשיתוף המינהל הקהילתי ויש תוכניות שפועלות במהלך יום הלימודים. אנחנו רואים שיותר ויותר מוסדות ומנהלים מחפשים העשרה. ".

איך עושים את זה?

"קודם כל, מאתרים ביקוש מהשטח ומנסים לתת לו מענה. אנחנו לא מכריחים אף אחד ומגיעים רק למקומות שרוצים בפיתוח תוכניות כאלה. יש ביקוש ומענה בתחומי המדעים ובתחומים נוספים. העשייה משתנה ומתאימה את עצמה לקהילה ולמקום".

***

ביקוש וזיהוי צרכים ישנם בכל חלקי העיר. "קהילת ההורים יודעת מה היא רוצה ואנחנו נותנים כלים מאוד איכותיים", אומר זמרן. "אנחנו מאמינים שילד מרוצה הוא תלמיד טוב יותר, ולכן אנחנו נותנים מענים לקהילות שונות בתחומים המבוקשים. דוגמא קלאסית לכך, היא בית ספר יער בגבעת גונן/עמק הצבאים. זה התחיל בניסוי והפך לבית ספר".

זמרן, כידוע, צמח והתפתח בבית הספר הניסויי, שאותו הוא גם ניהל, והוא לא שוכח זאת. "אנחנו חוגגים בקרוב 50 שנה לניסויי, שזה למעשה בית הספר האלטרנטיבי הראשון שנפתח בעיר, והוא למעשה ההוכחה להצלחה של מענה לצורך שהעלו הורים. אנחנו ממשיכים, מפתחים ומשכללים את הנושא וניתן לראות את התוצאות בגיוון, בחדשנות, במתודולוגיות החינוכיות. הגיוון בירושלים מטורף ויש בעיר רצף פדגוגי רב שנים".

תוצרי תוכנית המרחב השלם (צילום: המרחב השלם)

תוצרי תוכנית המרחב השלם (צילום: המרחב השלם)

דוגמה לגיוון כזה ניתן לראות בלמידת חוץ, שקיבלה ביטוי משמעותי מאוד בתקופת הקורונה.

"זה התחיל לפני הקורונה, וקיבל דחיפה מטורפת בזמן המגיפה, אז הבנו שלמידה מתרחשת בכל מקום. כשהבנו שניתן ללמוד בגנים ציבוריים, נתנו את כל המענים שצריך למורים ובמסגרת הזו גם סגרנו עם אגף התברואה שהם ינקו באופן שוטף שירותים ציבוריים בגנים הללו".

משם הנושא התפתח מעצמו. "יותר ויותר הורים רצו וביקשו גני יער ולמידת חוץ", מציין זמרן. "כולנו הבנו שהחוץ הוא לא עוד כלי, אלא הוא הכלי. משני גני יער עלינו השנה ל-12 גני יער. יש את מרכז 'חוות דעת' ללימודי חוץ בגילה, והשנה גם פתחנו בית ספר יער. יש לזה כל מיני רמות וצורות – מלמידה ממש ביער ועד לשימוש בשכונה ככלי עבודה משמעותי, וזה כלי שגם שובר שגרה וזה חשוב".

נעזוב את התוכניות השונות, כי בסוף תלמיד הוא תלמיד. מהו החזון החינוכי שלך?

"תפיסת העולם החינוכית כמו שאני רואה אותה, מסתכלת על ילד במגוון רצפים. אם נסתכל על הילד כמכלול, אם נדע להסתכל עליו לאורך כל הרצף, ניתן מענה חינוכי הרבה יותר טוב. ואני אסביר בדוגמא פשוטה – אם נדע לזהות ולטפל בקשיים של ילד בגיל גן, נמנע ממנו התמודדות קשה בהרבה ביסודי ובתיכון. זו השאיפה ולשם אנחנו חותרים".

"מעבר לכך", ממשיך זמרן, "יש את שעות אחר הצהריים והערב, וכאן נחנך השילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אנחנו שואפים לראות את הילד כל הזמן ולא רק בזמן שהוא בכיתה. לפני 6 שנים התחלנו עם פיילוט בקרית מנחם של תוכנית 'המרחב השלם' שמתעסקת בדיוק בכך, ובשנה שעברה היו כבר היו 24 בתי ספר שהשתתפו והשנה הצטרפו עוד 6 בתי ספר, כולל במזרח העיר".

"אני מאמין", מסביר זמרן, "שאם אנחנו מזהים חוזקות אצל ילדים, גם אם הן חברתיות, אנחנו נצליח לגייס את הילד ולשפר אותו בכל התחומים. השאיפה היא לתת מענה הוליסטי רחב, כדי לענות על כל צורך של כל ילד. יש לנו הצלחה אדירה בתוכנית והשאיפה היא להרחיב אותה לכל העיר".

תסביר בבקשה איך זה פועל?

"אנחנו משלבים ידיים עם הקהילה, הרווחה, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – כדי לראות את הילד כמקשה אחת: איך הוא בכיתה, איך בתנועות הנוער, איך בחוגים ואיך הוא בבית. לכל ילד אנחנו רוצים לתפור חליפה לפי היכולות שלו. לתת לכל אחד את הכלים להצליח".

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר