אחד האתגרים המשמעותיים שמערכת החינוך מתמודדת איתם בשנים האחרונות הוא מחסור בכוח אדם, שמגפת הקורונה והלמידה מרחוק רק העצימו אותו. גם בירושלים מתמודדים עם האתגר. באגף הפדגוגיה, הפועל במינהל החינוך (מנח"י) בעיריית ירושלים, בניהולה של אורית דולב, מבינים היטב את הבעיה הכלל ארצית ובעיקר מודעים לכך שאיכות מערכת החינוך העירונית, חוסנה והישגיה, קשורים בקשר ישיר עם ההון האנושי – אנשי החינוך הפועלים בה.
"לאתגר איתו אנחנו מתמודדים יש כמה היבטים", אומרת דולב. "ההיבט הראשון הוא גיוס כוח אדם. מערכת החינוך מורכבת מתחומים רבים, סקטורים ועובדים – מנהלי בתי הספר, מורים, גננות, סיעות, סייעות רפואיות וטיפוליות, מדריכי צהרונים, עובדי חינוך מיוחד ועוד. חשוב להבין שירושלים היא העיר שמתהדרת במערכת החינוך הגדולה ביותר בישראל, ולכן אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לגייס למערכת כוח אדם איכותי".
ההיבט השני של האתגר החינוכי הוא שימורו של כוח האדם הקיים. דולב: "מאחר ששוק העבודה משתנה ואיתו המוטיבציות של האנשים, חשוב לנו לשמר את האנשים הטובים בתוך המערכת. חשוב להבין שבאופן טבעי אחרי מספר שנות עבודה יש שחיקה טבעית. לכך נוסיף את האתגרים הייחודיים שאנשי חינוך מתמודדים איתם ביום יום וזה ברור שחלקם יחוו שינויים במוטיבציות".
צוותי הוראה במגוון תוכניות של אגף הפדגוגיה (צילום: אילה קדרי פרידמן)
ההיבט השלישי מתייחס לשדרת המנהיגות החינוכית ותפיסת התפקיד של הצוות החינוכי, שהיא הרבה יותר רחבה מאשר בעבר. "מדובר באנשים שמחזיקים מכלול של תהליכי חינוך", אומרת דולב, "צריך לזכור שבתי הספר הם לא רק זירה פדגוגית שקורים בה תהליכי למידה, אלא בראש ובראשונה, הם זירות חברתיות ורגשיות. מנהלים ומחנכים צריכים לדאוג לרווחה האישית והרגשית של התלמידים, לתקשר עם ההורים, לפתור בעיות חברתיות, להתנהל בחדר המורים, לייצר שותפויות וחיבורים וקשר משמעותי עם התלמידים ולהתמודד עם הרבה דברים שהם מעבר ללמידה ולפדגוגיה. תפקידנו הוא לזהות את האנשים המצוינים ולהצמיח אותם ולבנות בירושלים שדרה של מנהיגים שבסוף תהיה מעורבת בקהילה, בשכונה ובתהליכים חברתיים. בעיר מגוונת כמו ירושלים, השדרה המנהיגותית הזו הכרחית".
בשנים האחרונות הבינו היטב במנח"י את הצורך בפיתוח מקצועי ואישי של צוותי ההוראה, שימור מעמדם וחיזוק תחושת השייכות שלהם סביב תחומי עניין, וקהילות לומדות. דולב: "יש קהילות של מורים סביב תחומי עניין סביב תחומי למידה וקהילות בשכונות מסוימות, שמובילות תהליכים משמעותיים בתוך השכונות. הקהילות מחזקות את תחושת השייכות שלהם לעיר ולמקצוע".
מצוינות ושאיפות
לדברי דולב, טעות לחשוב שפסגת השאיפות של כל מורה היא לנהל בית ספר, והיא אומרת: "אנחנו תמיד שומעים על מורים בהקשרים של שחיקה ושכר, אבל זה לא כל הסיפור. יש לנו מורים מצוינים מלאי תשוקה למקצוע, שאותם אנחנו רוצים להביא לקדמת הבמה, לזהות אותם, לבנות אותם כקבוצה, לתת להם כמה שיותר כלים להטמיע תהליכים של למידה פורצת דרך ומגוונת ולהראות ששאיפות לקריירה בחינוך זה לא רק ניהול.
ואיך הופכים את המורה להיות מצוין?
"מורה יכול להיות מנטור של מורים צעירים במערכת. בכל שנה נקלטים במערכת החינוך מורים חדשים, שמגיעים מהמוסדות האקדמיים להכשרת מורים, מתוכניות להסבת אקדמאים, מההייטק ומהצבא. אנו רואים שפעמים רבות הם פורשים ממקצוע ההוראה כעבור מספר שנים. אנחנו מאמינים, שאם המורים הצעירים יקבלו בתחילת הדרך ליווי של מנטור מתוך המערכת, מורה מצוין, מומחה לתהליכי הוראה ולמידה, מומחה בתקשורת בינאישית – שיעור הפרישה שלהם יפחת. חניכה של מורה היא לא רק חניכה דידקטית של איך ללמד בכיתה, זה הרבה מעבר לזה. מחנך נדרש להחזיק כיתה ולהחזיק את מערכות היחסים בין התלמידים בכיתה ואל מול המורים המקצועיים וההורים, ולשם כך דרושות הרבה מאוד מיומנויות".
צוות אגף הפדגוגיה (צילום: עודד אנטמן)
דולב מוסיפה: "מורים שהם מנטורים מקבלים במה לשתף בידע שלהם, בתוכניות שהם פיתחו, במערכי שיעור ייחודיים, בתהליכי למידה וזה מקור לסיפוק אישי. הם נתפסים כמומחים. שיתוף הידע עם מורים צעירים מעצים את המורים הוותיקים, שכן המעמד שלהם בתוך המערכת עולה, וכך גם הדימוי המקצועי והאישי שלהם כלפי עצמם".
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכניות וגופי חדשנות
על מנת להוציא לפועל את כל התוכניות, לתמוך באנשי החינוך, להשקיע בהתפתחות האישית והמקצועית שלהם, לפתח חוסן, למנוע שחיקה, לזהות את שכבת המנהיגות ולטפח אותה, מפתחים ומפעילים בעירייה מספר תוכניות מרכזיות וגופי ומרכזי חדשנות.
תוכנית "שבילים", בהובלת "ביתא מחנכים", יחידת החדשנות העירונית, היא תוכנית לפיתוח קריירה של מורים בשותפות עם מספר מוסדות ירושלמיים. במסגרת התוכנית, המורים לומדים לימודי תעודה במקצוע שאפשר לעסוק בו במערכת החינוך במקביל להוראה, כמו קורס ל"מדריכי ירושלים" ביד בן צבי, "הנחיות קבוצות" במכון מגיד, "תקשורת מיטבית" (קורס שהתקיים בשנה האחרונה במכון אדלר) ו"לבחור נכון – חינוך למיניות בריאה".
מרכז הסימולציות החדשני "כיתקטיקה" (צילום: נעם פיינר)
דולב מסבירה: "בתוכנית משתתפים מורים עם שאיפות להתפתח בתוך מערכת החינוך. מדובר בקידום רוחבי ובפיתוח מקצועי, כשהמורים רוכשים מקצוע נוסף שהם יכולים לעבוד בו בתוך המערכת ולפתח קריירה בחינוך. בעולם של מורים והוראה, המושג קריירה כמעט שלא מדובר, ואנחנו החלטנו לתמוך במורים בשלבי ההתפתחות השונים שלהם ונותנים להם אפשרויות מגוונות להרחיב את האופקים המקצועיים שלהם. הרווח הוא כמובן ההעצמה של המורים והמורות אבל לא רק. גם בית הספר מרוויח מכך אנשי חינוך מומחים, שיכולים להוביל תהליכים משמעותיים בתוך בתי הספר שלהם. המורה הופך להיות דמות מקצועית בבית הספר, מומחה בתחום תוכן נוסף, והוא יכול להעביר זאת בבתי ספר נוספים. כך, אנחנו מתמודדים באופן יצירתי בצורך בשימור מורים טובים במערכת ותורמים להתפתחות המקצועית של המורים ושל בתי הספר".
תוכנית "מתחילים נכון", שתפעל באמצעות מרכזי החדשנות בעיר, מיועדת למורים צעירים שסיימו תעודת הוראה ומתחילים ללמד לראשונה בבתי הספר. דולב: "את המורים הצעירים ילוו בשנותיהם הראשונות מנטורים. הליווי ייעשה בתוך בית הספר ובמרכזי החדשנות ויכלול תמיכה והכשרה במיומנויות הוראה ופדגוגיה חדשנית – למידת חקר, למידה מבוססת פרויקטים, עבודה בקבוצות וכמובן הרבה מעבר לפדגוגיה. שלב הכניסה להוראה הוא שלב חשוב בהתפתחותו המקצועית של המורה ובשימורו לאורך שנים במערכת".
"יחדא" היא תוכנית להכשרה ופיתוח של השדרה הניהולית במספר מסלולים: יחדא מנהלים, יחדא עתודה ניהולית ויחדא גננות. ביחדא מקבלים ארגז כלים עשיר לבניית מנהיגות וניהול בתוך המערכת. במהלך ההכשרה עוברים המשתתפים בירור לגבי הזהות המקצועית שלהם, בנייה של חזון חינוכי, מי הם כאנשי חינוך בתוך המערכת ומה מוביל אותם. כמו כן, הם מקבלים ארגז כלים עשיר לניהול ולבסוף בניית מנהיגות חינוכית.
דולב: "מטרת התוכנית היא לבנות את העתודה הניהולית בבתי הספר, כך שיהיו בירושלים שפע של אנשי חינוך שהם מנהיגים, שרוצים לקחת את התפקיד המשמעותי הזה, להוביל תהליכים פורצי דרך ולחולל שינויים בתוך מערכת החינוך, ויש לנו בירושלים מנהלים ומנהלות מצוינים".
"כיתקטיקה" הוא מרכז סימולציות חדשני שהקימה עיריית ירושלים ומיועד לתת מענה לאנשי חינוך ממגוון תפקידים, המתמודדים עם אתגרים שונים. במרכז החדשני מתקיימות סימולציות המדמות אתגרים שונים, איתם מתמודדים ביומיום אנשי חינוך, כמו דילמות בניהול כיתה, התמודדות עם קונפליקטים, תקשורת עם הורים, הנהלה, יחסים בתוך הצוות ובעיות התנהגות. הסימולציות מתקיימות בהשתתפות שחקנים מקצועיים שמקבלים תרחיש מראש. הסימולציה מצולמת במעגל סגור ממספר זוויות, ולאחר מכן מתקיימים תחקירים ומשובים במעגלי שיח לצורך למידה ושיפור מיומנויות. עלות הקמת המרכז – כ-4 מיליון שקלים וכבר אלפי אנשי חינוך וטיפול בירושלים ביקרו בו.
דולב: "המרכז הוקם מתוך מחשבה שהאנשים שנמצאים עם הילדים שלנו הם אנשי מקצוע שצריך להשקיע בהם הרבה מאוד ובעיקר לתת להם כלים מעשיים. אנחנו רוצים להראות להם שהם לא לבד ויש להם אותנו. כשהם יגיעו לכיתה וייאלצו להתמודד עם בעיה מסוימת, היא לא תהיה חדשה עבורם, שכן הם כבר התנסו בתרחיש הזה. הם יידעו להתמודד עם האתגר בביטחון גבוה ובתחושת מסוגלות.
מרכזי חדשנות נוספים שפועלים בעיר ומיועדים לתלמידים ומורים הם "איפכא", "פואנטה" ו"חוות דעת" המובילים למידה מבוססת מיומנויות ולמידת חוץ. גופי החדשנות מעניקים גם ליווי פדגוגי לבתי הספר בירושלים ובעיקר עסוקים בפיצוח הרלוונטיות והמוטיבציה ללמידה והוראה ואיך משמרים אותה.
דולב: "למורה יש תפקיד מאוד משמעותי. הוא מתווך את הידע, הוא מעורר את הסקרנות וגם עוזר לתלמידים לפתח חוש ביקורת. אנחנו רוצים להיות משמעותיים בחיים של אנשי החינוך בעיר. ירושלים מורכבת מקהילות, וברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו נותנים לכל קהילה את המענה שמתאים לה. אנחנו מדברים עם האנשים בגובה העיניים במקום שממנו הם פועלים. הצוותים שלנו מגיעים למרכזי החדשנות ולבתי הספר, שומעים את רחשי הלב, מזהים את ההזדמנויות ומשקפים את תמונת המצב של מה שקורה בשטח, ולכן התוכניות שלנו הן יישומיות ובעיקר נותנות מענה רלוונטי ואישי לצרכים של בתי הספר והקהילות".
אורית דולב, מנהלת אגף הפדגוגיה (צילום: ריקי רוזמן)
אגף הפדגוגיה הוא ייחודי לירושלים או שהוא קיים ברשויות נוספות?
"אגף הפדגוגיה ייחודי לעיריית ירושלים ומשרת את כל אוכלוסיות העיר. אנחנו עסוקים במחקר ובפיתוח, מזהים הזדמנויות, נותנים מענה לצרכים ומקדמים חדשנות ורלוונטיות. אנחנו חלק מהלב הפועם של העיר, והעיר היא חלק מאתנו. אנחנו עושים שימוש בנכסים הרבים שלעיר יש להציע, הן הפיזיים והן האנושיים. מבחינתנו, ירושלים היא מגרש משחקים אדיר במערכת החינוך. יש לה את האקדמיה הטובה ביותר בארץ, יש לה מוסדות תרבות מובילים ואתרי היסטוריה, מורשת וטבע, וכולם עובדים איתנו בשיתוף פעולה. לכל תלמיד ומורה בירושלים יש הזדמנות אדירה להיות חלק מכל השפע הזה. תלמיד ירושלמי יכול ללמוד במוזיאון ישראל ובגן החיות, מורים יכולים ללוות תהליכי למידה בכל המוזיאונים בעיר, במגדל דוד ובמוזיאון המדע. גופים רבים בעיר חשים גאווה במערכת החינוך הירושלמית ורואים בה את עתיד העיר ורוצים לקחת חלק בעיצובה. אנחנו כאן לשיתופי פעולה יצירתיים. זו זכות גדולה וזה העתיד של העיר".
