מחקר של ד"ר מרק גוטקין מבית חולים הדסה עין כרם בשיתוף עם מדעני מכון ויצמן למדע מציג מידע חדש המהווה פריצת דרך במחקר בטיפול עתידי במחלת ניוון השרירים ALS.
במחקר התגלה כי טיפול בחיידקי מעי שונים הוביל לשיפור מצבם של עכברים עם מחלת ה-ALS, שהינה קשה וחשוכת מרפא הפוגעת בתאי העצב המוטוריים, וגורמת שיתוק שמתפשט בהדרגה לכל חלקי הגוף.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ד"ר מרק גוטקין MBBS נוירולוג בכיר במחלקה לנוירולוגיה ומנהל את התחום הנוירומסקולארית ומרפאת ALS במרכז הרפואי הדסה בירושלים, מסביר כי "בשנים האחרונות הצטבר מידע על שיבוט חיידקי מערכת העיכול היכולים להשפיע על מגוון רב של מחלות ובעיקר ראו כי לאנשים שונים יש חיידקים שונים שיכולים לייצר חומרים היכולים לשפר או להחמיר ומנגד לגרום או למנוע מחלות שונות".
ד"ר גוטקים מוסיף ואומר כי התשתית למחקר הנוכחי העוסק במחלת ה-ALS הוקמה בשנת 2009. "אז פנתה אלי עמותת IsrALS ברעיון להקים מרפאה חדשה לחולי ALS", הוא מספר, "מרפאה שתיתן מענה לחולים בטיפול ומעקב וגם בניית תשתית למחקר עם נתוני חולים, וכך נוכל לייצר שיתוף פעולה של חוקרים רבים בארץ ובעולם. מיום הקמת המרפאה התחלנו לאסוף נתונים דמוגרפים וקליניים של החולים והזנו אותם במאגר שיצרנו. כיום, בהדסה קיים מאגר הנתונים הכי מפורט וגדול בעולם לחולי ALS".
ב-2014 החל שיתוף הפעולה עם מדעני מכון ויצמן בראשות פרופ' ערן אלינב. תחילה הראו המדענים בסדרת ניסויים כי חלה החמרה בתסמינים של מחלה דמוית ALS בעכברים מהונדסים, לאחר שקיבלו אנטיביוטיקה שהשמידה חלק ניכר מחיידקי המעיים שלהם. ממצאים אלה הצביעו על אפשרות של קשר בין שינויים בחיידקי המעיים לבין האצת התפתחות ALS בעכברים שהונדסו גנטית לפתח מחלה זו. לאחר מכן זיהו המדענים 11 זני חיידקים שעברו שינוי בעכברים עם נטייה ל-ALS מתוכו בודדו זן אחד – ומצאו בו את המולקולה הנקראת ניקוטינמיד או בקיצור – NAM, שעשויה להאט את התפתחות המחלה.
המדענים בדקו את חיידקי המעיים ואת הרמות של חומרים שונים בדמם של 37 בני אדם החולים ב-ALS, והשוו את התוצאות עם אלה של בני משפחותיהם החיים איתם תחת אותה קורת גג. "תוצאות המחקר הראו לנו כי גם אצל מגוון החולים ב-ALS אנו רואים ממצאים הדומים לממצאים שראינו בעכברים", אומר ד"ר גוטקין, "דבר הנותן תקווה רבה שהתערבות שהטיבה את המחלה בעכברים אולי תהיה רלוונטיית גם אצל בני אדם".
הוא מוסיף כי "חשוב לציין כי המחקר בבני אדם היה ארוך וסבוך, חולי ALS הם חולים אשר רמת הניידות שלהם היא מאוד נמוכה והגעה למרפאה בהדסה בכל פעם על מנת להיות חלק מהתהליך המחקרי דרשה התגייסות אדירה של המטופל ושל בני משפחתו. בעזרתם ובעזרת מתאמת המחקר בהדסה, מיכל צברי, הצלחנו לעשות את זה".
לדברי ד"ר גוטקין, תוצאות המחקר מעוררות תקווה לגבי טיפול עתידי במחלה הקשה. "תוצאות של המחקר לא רק אומרות לנו שהשתלת חיידקים אולי תוכל להטיב את המחלה, אלא גם נותנות לחוקרים כיוונים חדשים לחפש מגוון חומרים שבעזרתם ניתן לבדוק האם הם יכולים לעזור – זוהי פריצת דרך. התוצאות יכולות להוות בסיס מדעי להמשך מחקר קליני בבני אדם".
