הקפות שניות של שמחת תורה (צילום: תומר אפלבאום)
הקפות שניות של שמחת תורה (צילום: תומר אפלבאום)

זמני כניסת ויציאת חג שמחת תורה בירושלים

כ"א תשרי תשפ"ב, 27.9.21: מתי נכנס חג שמחת תורה ומתי הוא יוצא?

פורסם בתאריך: 16.10.19 12:16

עדכון אחרון: 24.9.21 00:00

 

כניסת שמחת תורה, שני, כ"א תשרי תשפ"ב, 27.9.21 – 17:49

צאת שמחת תורה, שבת, כ"ב תשרי תשפ"ב, 28.9.21 – 19:06


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


שמחת תורה מול חג השבועות / מאת הרב אליהו מאלי

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (במדבר כ"ט לה).

שמחת תורה לא נזכר בתורה! יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת, הוא נקרא בפי כל ישראל שמחת תורה, ובארץ ישראל שאין אלא יום אחד, היום השמיני הוא יום שמחת תורה, וכן קיימו וקבלו עליהם כללות בני ישראל בכל מושבותיהם.

באמת יש לתמוה. ראוי היה לעשות שמחת תורה בחג השבועות – חג מתן תורה.

מנהג ישראל לסיים את התורה בשמחת תורה. ועל כך יש כעין מסיבת "סיום". אולם במערבא היו מסיימים את קריאת התורה אחת לשלוש שנים. אמרו חז"ל: בחג הסוכות אנו מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם. בשמיני עצרת אומר המלך לאוהבו עשה סעודה קטנה שאשמח רק עמך. אף הקדוש ברוך הוא אומר לישראל עשו לי סעודה קטנה שאשמח רק עמכם. בשמיני עצרת מביאים ישראל פר אחד בלבד.

נמצא כי שמיני עצרת הוא החג שבו מתייחדים ישראל עם הקדוש ברוך הוא.

חג הסוכות הוא שמחה לישראל יחד עם כל האנושות בשמחה משותפת כשמחת המלך עם כל שריו ועבדיו.
שמיני עצרת שמחה אישית. שמחת המלך עם אוהבו. ר' נחום מטשרנוביל (פרשת אמור) מבאר את השאלה מתוך הבנה כי חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, הם חלק מהמהלך הכללי של חגי תשרי. "… ועל ידי התשובה עילאה מתקרבין כל חלקי הקדושה חלקי ישראל אל התורה. כי כל חלקי נשמות ישראל הן מושרשין בתורה כנודע, שכל אחד יש לו אות בתורה. ובהתרחקו מן הבורא ב"ה נפסק חלקו משורש התורה. ועל ידי תיקון ר"ה ויה"כ שב החלק של כ"א מישראל אל התורה ויש לו אז בחי' עלייה אל התורה. שעל כן אחר יה"כ חג הסוכות שהוא צילא דמהימנותא החופה ומגין על ישראל על ידי תיקון שהיה להם ביה"כ. ונקרא יום אחרון של חג שמחת תורה שהוא שמחה לתורה עילאה ששבו ועלו אצלה ונתקרבו כל חלקי שרשי נשמות ישראל ונתאחדו בה. כי כל אחד, שב על ידי תיקון הזמן של מועדים להתורה שמשם שורש נשמתו…".

נמצא כי התשובה המרכזית המתחוללת בראש השנה ויום הכפורים, היא חזרת ישראל לעצמיותם. החזרה לעצמיות היא הדבקות המחודשת של כל אחד ואחד מישראל באות שלו בתורה. זו היא המהות שלו. אם כן יש כאן קבלת תורה של כל ישראל מתוך עומק נשמתם.

נמצאנו למדים כי הבדל גדול יש בין חג השבועות לבין שמחת תורה – חג השבועות הוא חג מתן תורה. זה החג שבו הקב"ה נתן את התורה, לעומתו חג שמחת תורה הוא "חג קבלת התורה".

לעתים מקבלים אנו מתנה ואיננו מבינים ערכה. על כן גם איננו שמחים בה. משנבין את גודל המתנה ונקבל אותה באהבה ורצון תגדל השמחה.

לכן בשמחת תורה כה גדולה השמחה, יותר משמחת חג השבועות.

חג שמח.

* הכותב הינו הרב אליהו מאלי ראש ישיבת ההסדר ביפו


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר