מגש ראש השנה - פוטו ליה
(צילום: פוטו ליה)

ראש השנה תשפ"ד: זמני כניסת ויציאת החג והשבת בירושלים

יום שישי, כ"ט אלול תשפ"ג, 15.9.22, מתי נכנסים החג והשבת בירושלים ומתי הם יוצאים? ראשון, ב' תשרי תשפ"ד, 17.9.22. חג שמח ושנה טובה

פורסם בתאריך: 14.9.23 22:03


שישי, כ"ט אלול תשפ"ג, 15.9, כניסת החג והשבת: 18:06

שבת, א' תשרי תשפ"ד, 16.9, צאת השבת: 19:22

ראשון, ב' תשרי תשפ"ד, 17.9, צאת החג: 19:21


האם לאחל חג שמח בימים נוראים? / מאת פרופ' נח דנא פיקארד

חודשי השנה העברית נקראים בתורה החודש הראשון, החודש השני וכו’. החודש הראשון הוא ניסן ותשרי הוא החודש השביעי. מדוע דווקא לראש החודש השביעי אנו קוראים ראש השנה?

נזכור שקיימים בעולם לוחות שנה רבים. כמובן כולם מבוססים על תופעות אסטרונומיות. ביחס לשמש, מושג השנה הוא בעל משמעות, בקיצור הוא מתאים לחזרת השמש לאותה נקודה במסלולה הנצפה מכדור הארץ. אבל ביחס לשמש מושג החודש הוא ריק מתוכן ושרירותי לחלוטין. לכן ההתפעלות שהיתה בעולם על זה שבאותו חודש (אוגוסט) היו שתי הופעות של ירח מלא היתה סתמית, משום שאין קשר בין חודשי השנה הנקראת אזרחית לבין הירח.

לעומת זאת בלוח ירחי, מושג החודש ההוא בעל משמעות אבל השנה היא שרירותית. בכל חודש ירחי יש יום אחד של ירח מלא ותו לא. אבל 12 חודשי הירח לא מתאימים לסיבוב אחד של השמש, חסרים כ 14 יום.


פרופ' נח דנא פיקארד (צילום: המרכז האקדמי לב)

פרופ' נח דנא פיקארד (צילום: המרכז האקדמי לב)


לוח השנה העברי הוא ירחי-שמשי. הבסיס הוא חודשי הירח, אבל יש חשיבות לשנה בגלל מופע העונות. חג הפסח הוא חג האביב (מושג חקלאי, קשור לטבע). לכן מאזנים את השנה הירחית עם השנה השמשית, בהוספת חודש 7 פעמים במחזור של 19 שנה. השנים האלה נקראות שנים מעוברות. הדבר מתאים למשוואה המיוחסת למתמטיקאי והאסטרונום היווני מטון, כי 19 שנה מתחלקות יפה ל-12 שנה של 12 חודש ועד 7 שנים של 13 חודש, סה"כ 235 חודשי הירח. זה המחזור המינימלי המאפשר התאמה של שני סוגי השנים.

כל זה נראה טכני. ולא מסביר למה ראש השנה הוא דווקא בחודש השביעי. זוכרים? ניסן הוא החודש הראשון, אייר הוא החודש השני וכן הלאה. לכל אומות העולם תחילת שנה הוא אירוע משמח והזדמנות למסיבות, לפעמים די פרועות. אצלנו, אמנם בשנים האחרונות מאחלים חג שמח גם בשלטי חוצות לקראת ראש השנה, אבל במסורת הימים האלה נקראים ימים נוראים. נציין שנורא לא אומר מפחיד, אלא מדבר על רצינות.

 

 

אם מחלקים את השנה לשני חצאים, ראש השנה הוא תחילת המחצית השנייה. דהיינו, מכאן והלאה קרובים יותר לסוף מאשר להתחלה. בפסח הטבע מתעורר, הפריחה משמחת את הלב, כל העולם נראה טוב יותר והאדם מתמלא אופטימיות. אבל תשרי הוא תחילת הסתיו, העצים מתרוקנים מעליהם, האדם מתחיל להסתגר בבתים. התקרבות לסוף משרה אווירה של חשבון נפש, של חרטה, של מתח. אבל זה לא סוף פסוק. רצינות? כן! מטובלת בשמחה גדולה. כך אומרים הנביאים והחכמים. מי שיש לו דין מתלבש בבגדים שחורים, הוא כמעט לא אוכל, הוא הולך קצת שפוף. לא כן בראש השנה: לובשים בגדים לבנים, אוכלים משמנים ושותים ממתקים. בהרבה בתי כנסת, רוב מנגינות התפילה דווקא שמחות. למה? כי זה ראש השנה, הזדמנות של התחלה מחדש, באמצע המחזור הטבעי.

בתפילות ראש השנה אין אזכור לחטא ואין וידוי, אלא רק שמחה של המלכת הקב"ה כמלך העולם. שמחה להיות חלק מהצוות שלו. התפילה הידועה "זכרנו לחיים" אינה מכוננת לזה שרוצים ליהנות סתם, הנאה ושמחת הוללות, אלא שאנו מבקשים להמשיך להיות בחיים כדי להיות בצוות של הקב"ה בעולם הזה. ה’ מצוה אותנו, משמעות שהוא מצוות אותנו אליו.

למעשה זאת השמחה הגדולה ביותר. אחרי ששה חודשים של עליה וחידוש, היינו עלולים להיכנס לאווירה אפרורית יותר של ירידה לקראת הסוף. לא ולא! אנו שואבים כוחות חדשים להתחלה מחודשת. שנה, לא לשון שינון אלא לשון שינוי והתחדשות. עוזבים את המעשים הלא טובין של התקופה שעברה ומתקדמים לדברים חישוביים יותר, משמחים יותר.

וכעת אפשר לחתום במילים – שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.

  • הכותב הוא פרופ' נח דנא פיקארד, לשעבר נשיא המרכז האקדמי לב

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר