בניין הסוכנות היהודית, ההפגנה למען אליזבת בנגרה במוצ"ש האחרון בכיכר פריז (צילומים: אליעז ראובן-דנדקר, Neta ויקיפדיה)
בניין הסוכנות היהודית, ההפגנה למען אליזבת בנגרה במוצ"ש בכיכר פריז (צילומים: אליעז ראובן-דנדקר, Neta ויקיפדיה)

המאבק נגד הסוכנות היהודית: להעלות את אליזבת בנגרה לארץ

תכירו: אליזבת בנגרה, בת 70, יהודיה, שמתגוררת במומבאיי, שני ילדיה עלו לארץ, משפחתה המורחבת מתגוררת בישראל למעלה מ-50 שנה, אבל בהחלטה שערורייתית בקשתה לעלות לארץ נדחתה. הרקע - משפחתה טוענת כי הסיבה לסירוב קשורה לנישואיה האזרחיים של בנגרה לגבר הינדי, ולדבריה היא נחקרת בסוכנות היהודית יתר על המידה בדבר יהדותה והתבקשה בין השאר להציג אף מסמכים מבתי כנסת; כעת, פעילים בארץ פתחו במאבק למענה

פורסם בתאריך: 4.1.21 19:20

במוצאי שבת, במתחם ההפגנות בכיכר פריז בירושלים, לצד מפגיני "אין מצב", "קומי" ו"לך", הונפו שלטים שבהם הופיעה תמונה של אישה, אליזבת שמה, יהודיה, שכל מבוקשה הוא "לבוא" – לעלות לישראל ממומבאיי, הודו, ולחיות לצדם של ילדיה ומשפחתה המורחבת.

היא מחכה כבר כשנתיים במומבאיי כדי להתאחד עם שניים מבניה, שכבר עשו עלייה והיכו שורשים בארץ. אחותה מתגוררת יחד עם משפחתה למעלה מ-50 שנה בלוד, בנה השתתף פעמיים בתחרות המכביה בארץ. אבל כל זה לא הספיק לסוכנות היהודית שהחליטה כי אליזבת בנגרה, בת 70, במקור ממשפחת טלקר, יהודיה מקהילת בני ישראל, שהתחתנה בצעירותה עם גבר הינדי בנישואים אזרחיים, ולא שינתה את דתה – לציין כי בנגרה "שייכת לדת אחרת". בהמשך לכך, רשות האוכלוסין דחתה את בקשתה לעלות לארץ.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


אליזבת בנגרה ובנה ג'יטס (צילום מסך מתוך שיחת הזום)

אליזבת בנגרה ובנה ג'יטס (צילום מסך מתוך שיחת הזום)


בנה הצעיר, ג'יטס בנגרה, 39, ששוהה עמה בתת היבשת, מחכה גם הוא לעלות יחד עם אמו לישראל, ולהתגורר לצד אחיו הגדולים. את חצי הסיכה על מפת העולם הוא כבר מכיר מקרוב – עד כה, כאמור, הוא כבר הספיק להשתתף בשתי מכביות, ב-2013 וב-2017, במסגרת טורניר הקריקט של הקהילה היהודית, שנערך בירושלים. "זהותה היהודית של אמי הוטלה בספק באופן בלתי נסבל, וללא הצגת הוכחות", הוא מספר ל"כל העיר" באמצעות שיחת זום. "ואני איבדתי את אבי השנה לאחר שהוא לא יכול היה לשאת את ההלם של דחיית בקשת העלייה של אמי".


אליזבת בנגרה (צילום: באדיבות פרס פזרקר)

אליזבת בנגרה (צילום: באדיבות פרס פזרקר)


ואילו בנגרה, אלמנה שבורת הלב, מטילה את האחריות על נציגי הסוכנות היהודית, שלדבריה חקרו אותה יתר על המידה, עד כדי כך שביקשו ממנה, באופן חריג, מכתבים של רבני בתי כנסת במומבאיי שיאשרו את יהדותה. בנגרה, יש לציין, אכן הציגה מכתב מרב בית כנסת במומבאיי, שמכיר בחברותה בקהילה היהודית, אך בכל זאת, עולה התהייה המקוממת – הייתכן שיהודי נמדד במספר ביקוריו בבית הכנסת?. "אני כל חיי יהודיה, אף פעם לא עזבתי את הדת", היא מספרת בבכי בשיחת זום עם "כל העיר". "הנציגים מהסוכנות היהודית, גרמו לי נזק אדיר. איך הם מעזים לקבוע שאני לא יהודיה? זה מביש. הילדים שלי בישראל, למה אני לא יכולה לעלות כמו כל יהודי אחר?".


יצחק (בוז'י) הרצוג (צילום: אמיל סלמן)

יצחק (בוז'י) הרצוג (צילום: אמיל סלמן)


בינתיים, בארץ, אחותה, נורה דוד טלקר, שמתגוררת בלוד כ-53 שנים, מציפה את מה שבאמת מפריע לסוכנות היהודית, וטוענת כי "זה מרגיש שאליזבת נענשת על שהיא התחתנה בנישואים אזרחיים עם הינדי. זה אבסורד. היא יהודיה. הכל קרה בגלל שהחליפו את הנציגים של הסוכנות היהודית, רק אז התחלנו להיתקל בקשיים, הם עונים לה לא יפה, צועקים עליה. כשאני עליתי לפני 53 שנים לא התנהגו אלינו ככה".

ובנגרה לא לבד. בסוכנות היהודית מצטברת בתקופה האחרונה ערמת תלונות של תיקי עלייה מהודו, שלטענת פעילים חברתיים בארץ לא מטופלת כראוי. הסיבה: בשנה האחרונה, עוד לפני משבר הקורונה ובלי קשר אליו, אחרי עשרות שנות פעילות – נסגר סניף הסוכנות במומבאיי. מבקשי ומבקשות העלייה נאלצים בשנה האחרונה להיעזר באנשים מתוך הקהילה היהודית בהודו, למשפחת בנגרה, לדוגמא, מסייע בהתנדבות בימים אלה בענייני הבירוקרטיה עובד סוציאלי מקומי פרס פזרקר.

ובארץ, פעילים חברתיים פתחו במאבק מול הסוכנות היהודית ומול העומד בראשה, יצחק (בוז'י) הרצוג, למען עלייתה של בנגרה לארץ כאזרחית ישראלית – אחד מהם הוא גולן שריקר-צ'ריקר, פעיל חברה ותרבות, תושב תל אביב, מייסד 'מסעל'ה – מסע בין דורי של קהילות הודו בישראל', שפתח בעצומה "יצחק הרצוג, תחזיר את אליזבת הביתה" – עשרות כבר חתמו עליה. במוצ"ש האחרון, כאמור, אחרי כשלושה חודשים, שבהם הוא ניסה לסייע לבנגרה מול הנהלת הסוכנות היהודית, יצא שריקר-צ'ריקר מהזום כדי להפגין בכיכר פריז יחד עם פעילים נוספים, ביניהם, הסופר אליעז ראובן-דנדקר, האקטיביסט והאמן יורם בלומנקרנץ והפעיל החברתי והסוציולוג איתמר טהרלב. "כששמעתי על המקרה של אליזבת חשבתי בהתחלה שאולי זו הזיה", מתאר שריקר-צ'ריקר ל"כל העיר", "אבל אחרי שראיתי את כל השיחות וההתכתבויות בינה לבין הסוכנות, הרגשתי שזו בושה שעושים את זה לאישה בת 70. לפקפק ביהדותה? שמתנדבי סוכנות צועקים עליה? המתנדבים האלה לא ראויים לטפל ביהודי הודו. האישה הזו צריכה מענה. הסוכנות היהודית לא העלתה את סבא שלי משה שמואל נגאוקר ז"ל בשנות ה-40 רק בגלל שילדיו היו קטנים מדי, הם לא היו עבורם כוח עבודה. אני מרגיש שההיסטוריה חוזרת על עצמה ושום דבר לא השתנה. עכשיו, אחרי 70 שנה, אישה יהודיה מהודו רוצה לעלות לארץ, מה פתאום הם מחליטים אחרת? זה רק מוכיח שהגזענות עדיין קיימת".


(מימין) אליעז ראובן-דנדקר, יורם בלומנקרנץ, גולן שריקר-צ'ריקר (צילום: יורם בלומנקרנץ)

(מימין) אליעז ראובן-דנדקר, יורם בלומנקרנץ, גולן שריקר-צ'ריקר – בכיכר פריז במוצ"ש (צילום: יורם בלומנקרנץ)


בעקבות פניית "כל העיר" – ברשות האוכלוסין במשרד הפנים ערכו בדיקה נוספת בנושא מול הסוכנות היהודית. בהמשך למאבק הפעילים, בנגרה קיבלה לאחרונה מכתב מהסוכנות היהודית, שמאשר לה להגיע לארץ במעמד של תושבת ארעית (A5ׂ) למשך שנה. מעמד זמני זה לא כולל הטבות שמקבל עולה חדש, היא למעשה לא תוכר כאזרחית ישראלית. רק לאחר שנה, כך נכתב במייל שקיבלה בנגרה, היא תעבור ראיון במשרד הפנים, שבסופו יוחלט האם היא זכאית להיות 'עולה' ואזרחית ישראלית מלאה.

משפחתה של בנגרה זועמת על החלטת הסוכנות, שלא מכירה בה כיהודיה ונכון לשלב זה היא לא רשאית לבצע הליך עלייה, כמו כל עולה – והיא נערכת להחרפת המאבק, בשיתוף עם הפעילים החברתיים.


שלטי ההפגנה שהונפו בכיכר פריז למען אליזבת בנגרה (צילום: יורם בלומנקרנץ)

שלטי ההפגנה שהונפו בכיכר פריז למען אליזבת בנגרה (צילום: יורם בלומנקרנץ)


כך או כך, בחודש האחרון התלונות על היחס שבו מקבלים מבקשי העלייה ממובאיי נחתו על השולחנות של יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג ושל מנכ"ל הסוכנות שי פלבר – למבקשי העלייה אין בימים אלה כתובת מסודרת לפניות במומבאיי. בפועל, בעוד שבמדינות אחרות בחצי הכדור הצפוני יש סניפים, עמותות, ארגונים ותוכניות קליטה מסודרות – נדמה כי מישהו במנוע של המפעל הציוני שכח לדאוג ליהודי הודו, שנותרו כעת ללא סיוע מקצועי בבירוקרטיית העלייה, ודווקא אלה נראה שהפכו למטרה לחקירות מצד מתנדבים – עד שהסוכנות לא תפתח מחדש את סניפה במומבאיי, המכשולים לא יוסרו.

בעניינה של בנגרה – מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה ל"כל העיר": "התיק של גברת בנגרה טופל על ידי נציגי הסוכנות היהודית, שקיימו עמה ראיון נוסף במטרה לבחון מחדש את זכאות עלייתה. למרות שלא התקבלו כלל המסמכים הנדרשים, הסוכנות פעלה מול רשות ההגירה והאוכלוסין ואושר לה הגעה לארץ על פי חוק הכניסה לישראל. בתום שנה מעמדה ייבחן בשנית לטובת הענקת מעמד עולה חדשה. גברת בנגרה יכולה להגיע לארץ בכל עת שתחליט ולחיות בישראל. חשוב לציין כי הסוכנות היהודית פועלת אך ורק מתוקף חוק השבות ועל פי הקריטריונים המוגדרים בו".

יש לציין כי גורם בכיר בסוכנות היהודית עוד מוסר ל"כל העיר" כי בימים אלה נחשפים בסוכנות התלונות של מבקשי העלייה בקהילת בני ישראל במומבאיי, ולדבריו נושא זה נמצא בטיפול.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגיות:

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר