פרופ' שלמה מור יוסף, פרופ' יונתן הלוי (צילומים: פרטי, ארנון בוסאני)
פרופ' שלמה מור יוסף, פרופ' יונתן הלוי (צילומים: פרטי, ארנון בוסאני)

בסימן הוקרה לאנשי הרפואה: נבחרו יקירי ירושלים לשנת תשפ"א

אות עיטור יקיר ירושלים לשנת תשפ"א יוענק בין השאר למנכ"ל הדסה לשעבר פרופ' שלמה מור יוסף ולנשיא המרכז הרפואי שערי צדק פרופ' יונתן הלוי, שמוסר ל"כל העיר": "אני מרגיש תחושת התעלות לקבל את ההוקרה הזאת". הרשימה המלאה

פורסם בתאריך: 19.1.21 16:30

נבחרו יקירי ירושלים לשנת תשפ"א – ביום חמישי הבא, 28.1, צפויים לאשר חברי מועצת העירייה את רשימת 14 הנבחרים והנבחרות שיקבלו את התואר אות יקיר ירושלים. ברשימת הזוכים והזוכות השנה, ניתן למצוא את בכירי מערכת הרופאה בירושלים לשעבר ובהווה, סופרים ואנשי ונשות עשייה חברתית ציבורית אשר הותירו את חותמם על העיר ותושביה.


הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


14 הנבחרים: פרופ' יונתן הלוי, פרופ' שלמה מור יוסף, שמאי קינן, גאלב אבו נג'מה, נחמה פרושאור, דבורה שטיינברג, מאיר בן חמו, אליהו מזרחי, עזרא יכין, מלכה בינה, נתן גרינברג, שמחה רז, גילה פוס ואברהם לוי.

פרופ' יונתן הלוי (72) נשיא מרכז הרפואי 'שערי צדק' מסר ל"כל העיר" כי "אני אמנם לא ירושלמי מלידה, הגעתי לעיר הזאת בשביל לנהל את שערי צדק לפני 33 שנה, בשנתיים האחרונות אני הנשיא שלו וסגני פרופ' עופר מרין מונה למנהל, העיר הזאת יקרה, גידלתי בה את ילדיי, ואני מרגיש תחושת התעלות לקבל את ההוקרה הזאת, ניהלתי את בית החולים 31 שנה, הבית חולים הזה הפך מבית חולים קהילתי קטן של 300 מיטות לבית חולים של 100 מיטות שמציע לאוכלוסיה הירושלמית וגם לרבים שמגיעים מחוץ לעיר, כמעט את כל שהרפואה המודרנית להציע, ותושבי ירושלים מאוד צריכים את זה, אני גאה במיוחד שבתקופה הזאת הצלחתי למשוך הרבה מאוד רופאים מעולים מכל רחבי הארץ וגם מהעולם לשערי צדק, גם בעניין הזה זה תרומה לעיר ירושלים שלא קל לה לגייס אנשים שיעבדו בה, זה נכון שחלק מהרופאים הבכירים האלה מתל אביב כל יום, אבל רובם עברו לירושלים, גרים בירושלים וגם מהבחינה הזאת העיר התעשרה, כזוכה באות יקיר ירושלים, אני רואה את עצמי כנציג של 5,000 עובדי 'שערי צדק' שחלק גדול מהם עושים ימים כלילות למען חולי הקורונה".

זוכים נוספים באות מתחום הרפואה לשעבר ובהווה הם פרופ' שלמה מור יוסף (70), מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, ששימוש בעבר כמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה. פרופ' מור יוסף נולד בירושלים בשנת 1951, בוגר בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית. ניהל במשך 11 שנים את בית החולים הדסה ובהמשך היה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. משנת 2017 הוא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. לאורך השנים שימש כחבר בוועדות ציבוריות, חיבר למעלה מ-100 מאמרים מדעיים. בין היתר הוא משמש כיו"ר הוועדה למיגור האלימות במערכת הבריאות. פרופ' מור יוסף בלט בזכות פעילותו למען בריאותם של תושבי ירושלים ועשייה רבה להרחבת בית החולים הדסה ולבנייה בהיקף חסר תקדים.

כמו כן, גם שמאי קינן (76), יו"ר הוועד הפועל של בית החולים הרצוג, יזכה לקבל את האות. קינן נולד בירושלים בשנת 1944, בוגר הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. עבד במשרד מבקר המדינה בתפקידים בכירים שונים: עוזר מבקר, דובר המשרד, ממונה על הקשר עם ועדות הכנסת ומשנה למנכ"ל. בשנת 1986 פנה לתחום המגזר הציבורי ועסק ברווחה, חסד ובריאות בתוך כך שימש כמנכ"ל עמותת רעות – רשת בתי אבות, מנכ"ל היכל שלמה – שם הקים מיזם בנושא מורשת היהדות וערכיה. קינן השקיעה זמן רב בפעילויות התנדבותיות בתחומי בריאות הציבור, פיתוח תשתיות ותרבות ואף כיהן כ-20 שנה כיו"ר המרכז הרפואי הרצוג.

כהוקרה על תרומה לקהילה, התבשר השבוע גאלב אבו נג'מה (72), יו"ר מינהל קהילתי אבו טור – סילוואן ומוכתר אבו טור על זכייתו באות: "32 שנים אני מתנדב למען הקהילה באבו טור, אם זה במינהל, מסייע לתושבים במילוי טפסים מול הרשויות , אני גם עושה סולחות בין המשפחות אם יש חס וחלילה ריב, קידמתי שיתוף פעולה עם מינהל קהילתי בקעה במסגרת הפרויקט 'שכנות טובה' שנועד לקרב בין ערבים ויהודים, שכולל משחקי כדורגל משותפים, לימוד שפות ערבית ועברית וביקורים הדדיים".


גאלב אבו נג'מה (צילום: פרטי)

גאלב אבו נג'מה (צילום: פרטי)


זוכה נוספת באות היא נחמה פרושאור (88), שנולדה בכפר הס בשנת 1932, שירתה בצה"ל כאחות מוסמכת. כאשת שגריר ישראל פעלה רבות למען קירוב לבבות בקרב אנשי הקהילות היהודיות. בעיריית ירושלים שימשה כאחות בריאות הציבור והייתה ממקימות מרכז ניסיוני של העירייה ומשרד הבריאות לטובת הקשישים. כחלק מתפקידה פיקחה על בעיות גריאטריות בירושלים וייעצה לעובדות סוציאליות בכל רחבי העיר. בתור גמלאית, מתנדבת נחמה במינהל קהילתי מורשה ומציגה הרצאות על בריאות ואקטואליה וכן מעבירה שיעורי התעמלות. בשנת 2003 הוענקה לה תעודת הוקרה מטעם הנהלת החברה למתנ"סים בזכות פעילותה.


נחמה פרושאור (צילום: הילה איבגי)

נחמה פרושאור (צילום: הילה איבגי)


במינהל הקהילתי מורשה מספרים השבוע כי גם בתקופת הקורונה נחמה פרושאור לא חדלה לסייע לגיל השלישי, ערכה סבבי טלפונים מדי יום לכל הקשישים בשכונה וערכה פעילויות, ביקרה בבתים והפיגה בדידות. יו"ר המינהל אבי מויאל והמנכ"ל אלדד וייל מסרו בתגובה להחלטה המרגשת: "נחמה היא דוגמא ומופת לתושיה ודאגה לאחר. היא משדרת חיוביות ושמחת חיים באופן קבוע, ומשרה אופטימיות. שכונת מוסררה חייבת לה רבות וכעת גם העיר כולה זוכה להכירה ולהוקירה".

זוכה נוספת היא דבורה שטיינברג (68), מורה ומחנכת קרוב ל-50 בירושלים, בין השאר באולפנה לבנות 'חורב', מכללת בית וגן, ובבית ספר 'דנמרק'. בנה, נחמיה מגיב, "אין יותר ראוי ממנה – אשת חינוך במשך 49 שנה, שכלשונה ״הציבה ראשים זקנים על כתפיים צעירות״, אישה שמביאה איתה שמחה לכל מקום בו היא הולכת, ציונית בנשמה שמאז עלותה ארצה לבדה לפני 50 שנה, לא עזבה את ירושלים אהובתה".

זוכים נוספים באות: התעשיין הירושלמי מאיר בן חמו, שעלה לארץ עם משפחתו בשנת 1962 ומשנת 1966 ועד היום הוא חי בירושלים. הוא הקים ב-1982 מפעל בשם מ.ש. אלומיניום בע"מ. בשנת 2012 הקים מפעל חדשני ומתקדם באזור התעשייה מישור אדומים אשר מועסקים בו מעל 110 עובדים. בעירייה מציינים כי הוא פועל רבות למען הקהילה ומנהיג במפעל מדיניות של תרומה ומעורבות בקהילה, בין השאר פעילות למען האגודה למען החייל, מרכז שלווה לאנשים עם מוגבלות, מוסדות דור ודור, החוט המשולש – לנוער בסיכון וקמחא דפסחא.

איש הנדל"ן אליהו מזרחי: נולד ב- 1936 בירושלים וגדל בשכונת מחנה יהודה. בשנת 1954 התגייס לשירות בצנחנים ולאחר שחרורו פיתח קריירה עשירה כקבלן. בשנת 2013 הקים את חברת "חברת ארמ מזרחי" וכך במשך השנים בנה מאות יחידות דיור בשכונות הוותיקות והחדשות בעיר. לקח חלק פעיל בבניית השכונה החדשה בהר נוף. במהלך גל העלייה הגדול מרוסיה בתחילת שנות ה-90 נענה לפנייתו של שר השיכון דאז, אריאל שרון, ורתם את חבריו לארגון הקבלנים בירושלים לבנות דירות בפסגת עבור העולים החדשים. בשנת 1995 נבחר ליו"ר ארגון הקבלנים בירושלים והיה בתפקיד זה עד שנת 2000. מזרחי היה פעיל מאוד גם ב"התאחדות בוני הארץ" וקידם את מטרות הארגון למען קבלני ירושלים. אליהו מזרחי פעל רבות גם למען החברה בירושלים והיה חבר במועדון הכלכלי בירושלים, חבר בוועד למען השוטר ואף נטל חלק בשחזור "טחנת הרוח משה מונטיפיורי".

הסופר עזרא יכין – נולד ביפו ב-1928 והחל את פעילותו בגיל 15 כמדביק כרוזים של המחתרת. השתתף בקרבות רבים במהלך מלחמת העצמאות לרבות בניסיון הפריצה לעיר העתיקה, שם אף נפצע באורח קשה. למרות פציעתו עסק בחינוך והרצאות להנחלת מורשת הלח"י ואהבת ירושלים. יכין מרצה גם בצה"ל ונחשב לאיש המילואים הוותיק ביותר על פי רישומי הצבא.

הרבנית מלכה בינה – נולדה בארה"ב בשנת 1950 ועלתה לארץ בגיל 21, היתה מורה במוסדות אוולינה וברוריה בעיר. במשך השנים הקימה בית לנשים, שמטרתו לעודד אותן ללמוד תורה ומנהיגות. לפני כ-30 שנה הקימה את 'מתן', מוסד ללימוד תורה בו למדו מיליון תלמידות ירושלמיות מגיל העשרה ועד נשים בעשור השמיני לחייהן. בינה זכתה בפרסים ובאותות על הישגיה בתחום החינוך והיתה אשת השנה של אמונה בשנת 2008.

הרב נתן גרינברג – נולד ב- 1932, דור שביעי בירושלים מצד אמו. לחם במלחמות ישראל (ששת הימים ויום הכיפורים). כיהן כמנכ"ל מכון ירושלים שעוסק בהוצאת והאדרת ספרי הראשונים. משנת 1987 היה סמנכ"ל ביטוח לאומי ויו"ר קרן הנכים וכן ניהל פרויקטים רבים למען ציבור הנכים.

הרב שמחה רז – דור שמיני בירושלים נולד בשנת 1931, בוגר מרכז הרב ומוסמך לרבנות. עם שחרורו מצה"ל שם שירת כקצין בחטיבת "גולני" ולאחר שהוסמך במינהל ציבורי, החל להרצות בתחום הספרות ולימודי היהדות בבתי ספר כלליים ברחבי הארץ ובמוסדות ציבור וכן במכוני הדרכה לשליחים של "הנוער החלוץ והסוכנות היהודית". לאורך השנים פרסם עשרים ושמונה ספרים בתחומי היהדות, חסידות, גדולי ירושלים ועוד כאשר 2 מספריו עסקו בירושלים. הרב שמחה רז הוא חתן פרס היצירה על שם ראש הממשלה.

גילה פוס – נולדה בשנת 1937 באמסטרדם, בעלת תואר ראשון ושני בביולוגיה ממכללת ברנרד. עלתה עם בעלה ארצה בשנת 1970 מארה"ב ומיד החלה בפעילות התנדבותית, תחילה במשמר האזרחי ובפרויקט קידום בטיפת חלב ולאחר מכן החלה להתנדב במחלקת הלידות בשערי צדק, שם פעילה מזה 45 שנה. יחד עם בעלה הקימה בשנת 1996 את המרכז החרדי להכשרה מקצועית, שהיה לראשון ללימודי מקצוע עבור החברה החרדית. כיום לומדים בו יותר מ-3000 תלמידים ו-10,000 בוגרים שלו מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה ולעיר.

אברהם לוי – נולד ב-1942 בשכונת נחלאות ומגיל צעיר אוהד של בית"ר ירושלים. שירת בחטיבת גולני, עבד בפקולטה למדעי הרוח במשך 24 שנים והגיע עד לתפקיד הבכיר של מזכיר הפקולטה. בסוף שנות ה-60 מונה למנהל קבוצת הנוער של בית"ר ובהמשך הקריירה שלו הפך לוי למנהלה המיתולוגי של בית"ר ירושלים.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת17"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגיות:

תגובות

2 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר