בית הטוחן, חזית הבית (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
בית הטוחן, חזית הבית (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

עמק רפאים: הבית הטמפלרי הראשון בירושלים

הסיפור מאחורי "בית הטוחן": מה מסתתר מאחורי מבנה הטירה שברחוב עמק רפאים 6

פורסם בתאריך: 20.1.21 10:43

ברחוב עמק רפאים מס' 6, במושבה הגרמנית, בולט עד היום בגודלו ובצורתו האיתנה דמוית טירה, בית המגורים הדו-קומתי הטמפלרי, שזכה לכינוי "בית הטוחן". זהו הבית הראשון שנבנה בעמק רפאים, בשנת 1873 בידי מתיאוס פרנק הטוחן, והיווה יסוד לכל המושבה הגרמנית. פרנק רכש את אדמות המושבה בשנת 1872 מידי הכפריים של בית צפהפה, וחברי העדה הטמפלרית רכשו ממנו חלקות קרקע גדולות, על מנת לחלקן למגרשי בנייה. פרנק, שהיה טוחן במקצועו, השאיר לעצמו מגרש ששטחו היה 5 דונמים, פי חמישה יותר ממגרש ממוצע במושבה, ולצדו הקים טחנת קמח שהופעלה על ידי קיטור. הבית נבנה בטכנולוגיה מקומית מזרחית, עם תקרות עגולות וקירות עבים. בהמשך, מאז סלילת קו הרכבת בסמוך ב-1892, התאפשרה הבאת עץ לבניית תקרות מרובעות, שהתאימו יותר לסגנון האירופאי של השכונה. בחזיתו של הבית נקבע חלון עגול, ובמשקוף הכניסה הראשית נחקק שמו "אבן עזר" ושנת הבנייה 1873. שני פנסי הבית המסוגננים מברזל, הקבועים משני צדי הכניסה הראשית, שהם כיום ממאפייני המקום, הוצבו רק בשנות ה-30.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מניחים כיום, ש"אבן העזר" הוא שם מקום (באזור בית שמש של ימינו), שנערך בו קרב קשה בין בני ישראל והפלישתים בימי שמואל הנביא "ויצאו אנשי ישראל מן המצפה (נבי סמואל של ימינו) וירדפו את פלשתים ויכום… ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה" (שמואל א' ז, יא-יב).


בית הטוחן, מבט מהצד (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית הטוחן, מבט מהצד (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


פנים הבית היה במתכונת רוב בתי המושבה – חדר כניסה מרכזי ומשני צדדיו חדרי מנוחה, שירותים ומטבח. בקומתו העליונה היה אזור מגורים ולינה. במרתף הבית בחדרון קטן, התגורר משרת ערבי. פרנק ואשתו גרטרודה עם ילדיהם מנו עשר נפשות. כיום בקומת הקרקע נמצאת פנימייה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ("בית הצייר") – ובקומות העליונות מתגוררות שלוש משפחות. בתקופה הטמפלרית הבית היה מטופח מאד, וסביבו היה גן גדול עם עצי פרי, פרחים וירקות. מאחורי הבית היה כרם גדול, מתחתיו שני בורות מים תת-קרקעיים ובסמוך לו שתי בריכות מים פתוחות, שמדי פעם התירו לילדי הטמפלרים לשחות בהן. פרנק התפרנס מטחנת הקמח, שאת שרידי קירותיה ניתן לראות עדיין בצדו המערבי של הבית. בדומה ליתר בתי המושבה הוקף בית פרנק בגדר-אבן, המעוטרת בסורגי ברזל שהוכנו על ידי מסגר טמפלרי. על חלקו הריק האחורי הנרחב של הבית דאז, היה מגרש ספורט לילדי השכונה. ב-1925 נבנה על מגרש זה מבנה ששימש כמועדון ספורט וגם כמקום למפגשים חברתיים ולריקודים בערבי סוף שבוע.


בית הטוחן, דלת הכניסה המקורית (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית הטוחן, דלת הכניסה המקורית (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933, רוח פטריוטית פשטה בקרב הטמפלרים במושבה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, חיילים בריטים נכנסו לשכונה והחלו בגרוש הטמפלרים. הם נחשבו לנתיני אויב, כי רבים מהם אימצו את הנאציזם וסמליו. הטמפלרים גורשו תחילה למחנות מעצר, ולאחר מכן לקפריסין ולאוסטרליה. בתי הטמפלרים התרוקנו, נתפסו ונאטמו על ממשל המנדט. "בית הטוחן" הוסב למגורי הקצונה הבריטית. עם הקמת מדינת ישראל חולק הבניין למספר דירות, ושוכנו בהן משפחות פליטים מהרובע היהודי של העיר העתיקה. הבניין היה בבעלות המדינה ונוהל על ידי חברת "עמידר", שמשנות ה-60 החלה למכור את הדירות לרוכשים פרטיים.


בית הטוחן,פנים הבית (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית הטוחן,פנים הבית (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


קהילת הטמפלרים, שנוסדה בגרמניה ב-1861, כתנועה שגורשה מן הכנסייה הלותרנית, ראתה את תיקונה של הנצרות בהתכנסות בארץ ישראל – שרק בה יכולה להתרחש הופעתו השנייה של ישו המשיח. הם חשבו לבנות בארץ מקדש חדש – "טמפל" אך לא בצורתו החמרית, אלא כבנוי בליבותיהם ובנפשותיהם של המאמינים. לצד החזון הרוחני של בניית חברת מופת, הפגינו הטמפלרים חריצות ומעשיות – והיו לחלוצי המודרניזציה של הארץ. הם הקימו שבע מושבות, בעלות צביון כפרי-אירופאי, שבלטו בניקיונן ובגינותיהן המטופחות. הבתים שניבנו היו ברובם חד-משפחתיים ומוקפים בעצי אורן וברוש ובגדרות אבן, בעלי גגות רעפים, חלונות עם תריסי רפפה מעץ (שנצבעו בירוק) והוקמו מרפסות כניסה מוגבהות. המושבה הראשונה הוקמה בחיפה ב-1868 ומושבות נוספות קמו ביפו, שרונה, ווילהלמה (בני עטרות), אלוני אבא ובית לחם הגלילית. אך החשובה והמושקעת ביותר, הייתה זו שבירושלים. משנת 1873 החלו להיבנות הבתים המרשימים בעמק רפאים. למושבה הועתק מיפו, המרכז הקהילתי הרוחני של הכת. מבנה זה, הקרוי גם "בית העם", נמצא מול "בית הטוחן" – פינת רח' עמק רפאים 1 ודרך בית לחם. הבניין שופץ ב-2017, ונמצא כעת בקצה מתחם המלון החדיש "אוריינט". הטמפלרים היו בעלי מקצועות מעשיים ושימושיים כמו בנאים, נפחים, אופים, גננים, מסגרים, מהנדסים ואדריכלים. העדה הייתה קטנה ומנתה בשיאה, טרם גירושה, כ-1750 נפש, אולם הייתה לדוגמא לתושבי הארץ בתחומי הבנייה, התחבורה (שימוש בכרכרות), החקלאות והמלונאות. המושבה לבשה חג ב-1898, לרגל ביקורו במקום של הקיסר וילהלם השני, בעת שהותו בירושלים. רחוב עמק רפאים קושט לכבודו בסרטים צבעוניים ובדגלי הקיסרות, וקבלת פנים מרגשת התקיימה במרכז הקהילתי.


בית הטוחן, מבט דרך אשנב בתוך חדר המדרגות (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית הטוחן, מבט דרך אשנב בתוך חדר המדרגות (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


הקשר החזק של הטמפלרים אל המקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך (בכתב הגרמני-גותי) על משקופי הבתים. המושבה הגרמנית, אף שנותרו בה רק כ-50 מבנים טמפלרים מקוריים, נשארה שמורה ארכיטקטונית. הסגנון הכפרי לאורך הציר הראשי של המושבה – שנתנו לו הטמפלרים – עם הרחובות הצדדיים הצרים והפסטורלים, שולט עדיין בשכונה. נראה שאין שם פחות מתאים לרחוב זה מאשר "רפאים", שהפך לאחד התוססים בעיר בזכות המסעדות הרבות, פיצריות, מעדניות ובתי הקפה. קו הרכבת הקלה המתוכנן לעבור ברחוב, יהפוך אותו לנגיש יותר, ימנע את הפקקים התמידיים ויתפוגג זיהום האוויר, שנגרם בשל מעבר כלי הרכב ברחוב הצר. הרחוב הכפרי שזוכה לכינוי "שנקין של ירושלים", יהיה עוד יותר מוקד משיכה למטיילים רבים, שיתפעלו מבתי הטמפלרים ומגינותיהם.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת17"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. אפרת אסף

    הבתים המעטים שדרדו ואופי השכונה יעלמו אם אכן יבנה קו רכבת קלה (בעצם לא קלה בכלל) העצים הותיקים יכרתו החצרות הקדמיות יהכו למדרכה שהרי ירחיבו את הכביש בשביל הרקל. המעבר בין דתי גדות הרחוב יחסם בגדר במרכז הכביש במקום נוף בתים ועצים עמודים וכבלים של הרקל. הרחובות הצדדיים שכיום שקטים ופוחים יורחבו לטובת המכוניות שיעברו שם במקום בעמק רפאים. הצמחיה תכרת לטטבת הרחבת הסמטאות והפיכתן לכבישים. עוד דברים רבים ורעם שיהפכו את הצושבה היפה וההיסטורית לזכרון בלבד

  2. רמבי

    לדוקטור אדם אקרמן,
    לידיעתך, לכול פתח יש ארבעה צדדים: סף, משקוף ושתי מזוזות בצדדים.
    הכתובות נחרחו על מזוזות הבתים ולא על המשקופים, ובמקרה הטוב מעל המשקופים.

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר