"הלאומנות והכוחנות בירושלים יותר דומיננטיות לעומת השכל הישר"

פרופ' דן מיודובניק, ראש המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס, סגן דיקן למחקר בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית ירושלים, מנתח השבוע בשיחה עם "כל העיר" את המגמות שמאחורי סבב ההסלמה בירושלים ומביט היישר אל היום שאחרי: "בתום קורס שקיימתי בשבוע שעבר עם הסטודנטים על מלחמות אזרחים ובו הועלו מחשבות על אלימות בירושלים, הקראתי ציוץ של כתב 'הארץ' בירושלים ניר חסון ובו הוא כתב בין השאר כי 'ירושלים זה הילד המאנייק שמתחיל את הריב, מחמם את כולם ואז הולך לשבת בצד בזמן שכולם הורגים אחד את השני. ואז הוא גם פותח עיניים גדולות – "מי אני? מה קשור אלי? אני סתם חוגג פה, בוא קח כנאפה', וזה ציטוט שאני חושב מאוד נכון, כי ירושלים היא כל כך מרכזית בכל הסכסוך הישראלי פלסטיני, מספר הפעמים שהדברים התפשטו בגלל אירועים שהתחילו בירושלים היא גדולה מכדי שנוכל לספור עכשיו".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

"נשאלת השאלה עד כמה זה משבש לטווח הארוך את הדינמיקה בין מרקם היחסים בתוך העיר עצמה", סבור פרופ' מיודובניק, "אנחנו מדברים על שתי מרחבים שונים שאני לא בטוח עד כמה הם מתחברים באופן הזה, במחקר שעשינו לא מזמן, ניסינו להסתכל על אירועים של אלימות כמו יידויי אבנים ומהומות בהתייחס לשנים 2013 ועד ל-2016, ורואים שחלק עצום מתוך האלימות שאפשר לזהות בעיר, מתרחשת במועדים ידועים מראש. אפשר לראות את החתימות האלו, את המעגליות, לפעמים יש אירועים חריגים כמו הרצח של אבו ח'דר, שהיה מאוד חריג, ששינה את רמות האלימות לפני ואחרי, אבל אני חושב שיש משהו בחיי היום יום יום של העיר שבסופו של דבר יחזיר אותה לאיזה מצב של שיווי משקל".

דן מיודובניק (צילום: יהונתן כהן)

פרופ' מיודובניק מוסיף ואומר כי "אחד הדברים שמצערים עכשיו זה שזה מכה לעיר שהולכת לכיוונים מאוד מעניינים, כמו השקעות ממשלתיות ועירוניות במזרח העיר, כדי לייצר תנאי חיים נוחים, לשפר את איכות החיים, החינוך והתשתיות, אך הדבקות החיים, ביום היום יום, יש לה כוח מאוד גדול לצאת מהמצב הזה, ההתכנסות הירושלמיות בתוך איזה מיקרוקוסמוס מאוחד אני חושב שזה יירגע, זה אבל יקח זמן. בכל פעם שאנחנו עולים מדרגה והעצימות עולה משני הצדדים, אנחנו נכנסים לתוך תקופה של רמדאן, שמשתלבת עם ירושלים וצריך לראות התפרצויות ופצועים, וזה לפני שאומרים 'תשמעו, מצעד הדגלים, לא כדאי לעשות'".

"הלאומנות והכוחנות בירושלים יותר דומיננטיות מאשר השכל הישר", טוען פרופ' מיודובניק, ומוסיף כי "יחד עם זאת, אני מקווה שהמערכת פה מספיק אלסטית וגמישה כדי לחזור לנקודה של שיווי משקל בלי להישבר. להערכתי היא לא נשברה כרגע, אבל לאורך זמן אי אפשר יהיה להמשיך עם גלי האלימות ולקוות שיהיה טוב. נעבור את גל האלימות הזה, והשאלה היא מה יקרה הלאה? עד כמה המגמות של השקעה ובניית מסגרות של דו שיח, וחינוך של דור חדש של ילדים שמסוגלים להבין את המשותף ביניהם לבין ילדים ממזרח ירושלים וכן להפך, כל הדברים האלה חשובים לעכשיו אבל עוד יותר לשנים הבאות, וזה המבחן האמיתי".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת9"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]