יו"ר מנח"י אביב קינן בראיון ל"כל העיר": "הייתה שנה לא קלה, אך מערכת החינוך הירושלמית התגלתה במלוא תפארתה"

בעוד פחות מעשרה ימים, בתאריך ה-20.6, תגיע לסיומה שנת הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים. מעט אחר כך, ב-1.7, גם בתי הספר היסודיים יצטרפו לחופש הגדול.

במהלך שנה רצופה באתגרים שכללו גלי תחלואה בקורונה, סגרים, תקופות בידוד ולימודים בקפסולות, חלו שינויים רבים במערכת החינוך המדינית והעירונית, מה שגרם לקשיי הסתגלות רבים לתלמידים, לצוותי החינוך ואף להורים: מצד אחד לימודי קפסולות מורכבים, מצד שני צוותי חינוך בבידוד וכל אלו תחת למידה ממושכת מול מסכים – שהיוותה את הקושי הגדול והמורכב ביותר לכל הצדדים. בקיצור, ניתן לסכם את השנה הנוכחית כלא שגרתית בכלל.

אביב קינן, יו"ר מנח"י (מינהל חינוך ירושלים), מספר בשיחה עם "כל העיר" על שנת הלימודים החולפת כפי שהוא רואה אותה מנקודת מבטו, על ההתמודדות מול האתגרים והמורכבויות במערכת החינוך הירושלמית לצד דרכי ההתמודדות והפתרונות בתקופת הקורונה. כמו כן, הוא מספר על ההתארגנות לקראת לימודי הקיץ בבתי הספר, הציפיות והדגשים לשנת הלימודים הבאה ומתייחס גם לסוגיית חיסוני הילדים במערכת החינוך.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

שעתה היפה של מערכת החינוך הירושלמית

"השנה הייתה מורכבת מאוד וכללה הפתעות, אתגרים וגמישות במעבר מיום ליום", פותח קינן. "מצד שני, זו הייתה שעתה היפה של מערכת החינוך הירושלמית, שאפשרה לנו לייצר דברים חדשים ויצירתיים בפן העירוני במסגרת המתווים, וגם לבצע הרבה דברים מעבר לתפקיד החינוכי במערכת החינוך הרגילה. אין ספק שהבעיות כמו הבידודים והסגרים לא פסחו על תלמידי ומורי ירושלים, אבל בתוך הנתון הזה ובתוך כללי המשחק האלה התאפשר לנו לייצר הרבה פעילויות בחוץ".

בין היתר מציין קינן: "חילקנו עשרות אלפי מנות מזון לילדי משפחות בסיכון ומשפחות נזקקות, שבדרך כלל מקבלים ארוחות בבתי הספר; חילקנו מחשבים וטאבלטים לילדים במזרח ובמערב העיר; נתנו מענה ייחודי לילדים הנמצאים בסיכון, ואף סיפקנו טיפולים נפשיים לא רק לתלמידים ולתלמידות, אלא גם לצוותי הלימוד, פתחנו קו סיוע להורים ולמורים, ועוד".

לצד הפעולות שניתנו על ידי מנח"י למען תלמידים ותלמידות ברחבי העיר, לא ניתן להתעלם מהפער הלימודי והחברתי-רגשי שנוצר בעקבות שנת הקורונה. הורים רבים הוצאו לחל"ת ממקום עבודתם, רבים נפגעו בריאותית ונפשית ומקרי האלימות במשפחה זינקו במאות אחוזים. כפי שפורסם בעבר ב"כל העיר", מתחילת גל הקורונה, בחודשי מרץ-אפריל 2020, נרשמה במשרד הרווחה עלייה של 760 אחוזים בכמות התלונות על אלימות במשפחה ברחבי הארץ, שבעיקר מכוונת נגד ילדים ונשים. גם בירושלים נרשמה עלייה בכמות הדיווחים על אלימות כלפי ילדים.

כיצד מתמודדים במנח"י עם הפער הרגשי-חברתי והפער הלימודי שנוצרו לאורך השנה האחרונה?

"בתקופת הקורונה התארגנו מבעוד מועד ליום שאחרי, כך שהיינו מוכנים עם תכנית לזמן הזה. למשל, מיד לאחר חג הפסח הפעלנו תכנית שיש רק בירושלים, המיועדת לסגירת הפערים. התכנית הזו כוללת פעילות חברתית המבוססת על מיפוי כל הילדים מירושלים מכל המגזרים – ערבים, חרדים, דתיים לאומים, כללי וכו'. איתרנו אותם, כי למרות שהם חזרו לשגרה הם צברו פערים לימודיים או רגשיים. הענקנו לילדים האלה תגבור, בין אם מדובר בלמידה בקבוצות קטנות, על מנת לצמצמם פערים לימודיים שנוצרו, או בין אם מדובר בתוספת של טיפולים רגשיים-נפשיים לסיוע בתחום זה. תכנית ייחודית זו מופעלת גם כיום.

"בנוסף", מדגיש קינן, "קרו אצלנו הרבה דברים חיוביים בתקופה הזו. אחת מהיוזמות הכי מיוחדות שלנו היא להמשיך ללמוד יום בשבוע מחוץ לכותלי בית הספר. במסגרת מהלך זה הקמנו מתחם בעין יעל, הכולל שש תחנות של פעילות חברתית שמלווה עם איש מקצוע טיפולי. הוא מיועד לתלמידי חטיבות הביניים שיוצאים לפעילות חד פעמית בחוץ. לתלמידים ולתלמידות יש אפשרות להוציא ולדבר את אשר על לבם. המקום זה מפעיל כל יום כ-200 ילדים ומדובר באלפי ילדים שיגיעו לשם עד סיום שנת הלימודים".

לדעתך יהיה ניתן לגשר על השנה הזו מבחינה לימודית?

"אני חושב שבירושלים נעשה מאמץ כביר כדי לצמצם את הפער הזה עד כמה שאפשר. יחד עם הפעולות הדרמטיות שיזמה העירייה ויחד עם תכנית 'בית הספר של החופש הגדול' של משרד החינוך עדיין יישארו פערים, אבל הם יהיו קטנים בהרבה. לא משהו בלתי ניתן לגישור. כמובן שלא פתרנו את כל בעיות העולם, אבל היינו בקשר עם התלמידים שעברו אירועים ואתגרים במהלך השנה, ולכן אני חושב שמפתיחת השנה הנשירה בירושלים באופן מצטבר לא עלתה".

בתי הספר של החופש הגדול

שר החינוך יואב גלנט (הליכוד) מתכוון להפעיל גם השנה את "בתי הספר של החופש הגדול" ביולי ובתחילת אוגוסט, בעקבות הימשכות הסגר במערכת החינוך. לצורך כך, מתכוון גלנט לגייס אלפי עובדי הוראה שיפעילו את המסגרות. בקיץ שעבר הופעלו מסגרות של בתי הספר והגנים של החופש הגדול במהלך חודש יולי ובשבוע הראשון של אוגוסט, לילדי כיתות א'-ד' ולבני 6-3. בשונה משנה שעברה, הפעם הכוונה היא להפעיל את המסגרות כמסגרות לימודיות ולא כקייטנות. זאת מתוך הבנה כי במהלך שנת הקורונה הצטברו פערים לימודיים והמטרה הינה לנסות לגשר עליהם.

קינן מתייחס לתכנית העתידה לפעול לאחר סיום שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים, ואומר כי זה נכון שהיא תהיה מוגדרת כרשות. "מדובר ביופי של תכנית, אבל אני חושב שהרבה תלוי בעיצוב שלה. מדובר בתכנית שנותנת פלטפורמה לסגירת פערים לימודיים ופעילויות ומענים נוספים. עם כל צבירת הפערים אני חושב שנכון שהיא תהיה פעילות פחות פורמלית, בגדר 'רשות'. אני מניח שהמון מורים יבחרו ללמד וגם תלמידים יבחרו ללמוד. מה שכן, אנחנו בירושלים מתכוונים להתאים את הפלטפורמה שנותנים משרד החינוך ומשרד האוצר לפעילות שעשינו ממילא מיוזמתנו. לכן בכוונתנו להשתמש בתכנית של 'בית הספר של החופש הגדול' כדי למנף את מה שעשינו, עם עוד פעילויות. בעיניי מדובר ביופי של תכנית במשרד החינוך".

דברים אלה של קינן באים בניגוד לדעתו של יו"ר הנהגת ההורים המקומית, אריק קפלן, שבנוגע לתכנית 'בתי הספר של החופש הגדול' של משרד החינוך, אמר בשבוע שעבר בראיון ל"כל העיר" כי "מדובר בסוג של 'קייטנה'. במוסד חינוכי כאשר המדינה מסייעת יש לזה את היתרונות שלו, וצריך לשים את זה בפרופורציה הנכונה – זה לא בדיוק מה שחשבנו ותכננו, נגדיר את זה ככה".

קפלן הוסיף כי "הבעיה שזה לא תוכנן לעומק. זה נעשה בלי שיתוף ארגוני המורים וברגע שזה בלי השיתוף שלהם נוצרת בעיה".

ההתמודדות עם הקורונה פתחה חינוך חדשני ואישי

שנת הקורונה שליוותה את מנח"י ואת צוותי הלימוד בעיר, פיתחה לצד האתגרים וההתמודדויות גם כלי התמודדות שישמשו את הצוותים החינוכיים בשנת הלימודים הבאה – תשפ"ב. אז מה צפוי לקרות? מבחינת קינן יש למנף ולנצל את החידושים שהביאה עמה תקופת הקורונה במערכת הלימוד העירונית, ולהמשיך לתת דגש לפן החברתי-רגשי.

"לקראת שנת הלימודים הבאה אנחנו עושים מאמץ גדול שהלימודים לא יהיו כרגיל, כבעבר", הוא טוען. "זאת אומרת שהחינוך בירושלים יהיה יותר חדשני ואישי. אנחנו רוצים למנף את מה שקרה בקורונה, לנצל הזדמנות ולהתמיד עם המגמה הזו. לקחת אותה צעד קדימה. המטרה היא לתת עוד ועוד גמישות למנהלי בתי הספר, שיוכלו לבחור מתכני הלימוד, להשפיע על שעות הלימוד וכו'. ראינו במהלך הקורונה שכשנותנים למנהלים חופש הם יודעים לנהל את זה טוב מאוד. הדבר השני הוא להמשיך עם הלמידה החדשנית, דהיינו למידה בעבודת צוות, בניית פרויקטים וכו'. פחות אספקט של חומר לימוד נתון.

"יש לציין שנפתחו בזמן הקורונה כשלושה מרכזי לימוד חדשים בנושאי החדשנות, ובהם לומדים במצטבר יותר מ-10,000 ילדים ואנשי צוות", ממשיך ואומר קינן. "למשל, בשכונת גוננים ובמרכז 'חוות דעת' בשכונת גילה, לומדים התלמידים יום בשבוע מחוץ לבית הספר. מרכז סימולציה שבמרכז העיר נותן לצוותי ההוראה ללמוד למידה חווייתית ומאוד משמעותית. אנחנו עושים קפיצת מדרגה בנושא הזה ואת כל אלה פיתחנו בזמן הקורונה. החידוש הוא שלא כבעבר, אנחנו נכנסים לנושא החברתי והלמידה בחוץ ורוצים לייצר מצב שבו כל כיתה פעם בשבועיים יוצאת ללמוד מחוץ למבנה הרגיל של מוסד בית ספר. בין אם מדובר ביציאה למוזיאונים, לפארקים, לגנים קהילתיים וכו'. בדיוק כפי שנעשה בעין יעל עם תלמידי חטיבות הביניים. זה דגש חדש שנוצר לאחר תקופת הקורונה".

באילו נושאים נוספים תמשיכו לתת דגש בשנה הבאה?

"בפן החברתי-רגשי אנחנו ממשיכים לתת דגש ותשומת לב לתלמידים. יש לנו כשני דגשים מקבילים שעובדים בו זמנית: דגש אחד עוסק בחדשנות בחינוך – הכוונה ללמידה שהיא לא פרונטלית בלבד, אלא למידת עומק, למידה בקבוצות ורכישת מיומנויות. הדגש השני הוא שוויון הזדמנויות וצמצום פערים, אשר כולל בתוכו גם את ההיבט החברתי-רגשי, ובו אנחנו נותנים מענה לתלמידים עם פערים בעזרה רגשית וכו'. בשנים האחרונות הכנסנו עובדים סוציאליים למערכת החינוך, אשר מזהים ומסייעים לילדים חסרי אמצעים, גם באמצעות תקצוב".

חיסון ילדים ובני נוער

לצד האתגרים שסיפקה לנו מגפת הקורונה, ישנו קושי נוסף, נושא חדש שעלול ליצור אתגר למערכת החינוך בשנת הלימודים הבאה והוא סוגיית החיסונים לילדים מתחת לגיל 16. לאחר מבצע החיסונים למבוגרים שנחל הצלחה במדינה, כעת מתעסקים במשרד הבריאות בחיסון בני נוער בגילי 15-12.

ביום ראשון השבוע החלו מבצעי החיסונים לתלמידים בגילאים אלה בהוראת משרד הבריאות. זאת לאחר התלבטויות רבות של בכירי מערכת הבריאות בנושא. לפי נתונים שפורסמו כ-600 אלף בני נוער במדינה יכולים להתחסן כנגד נגיף הקורונה, אלא שלמרות שמשרד הבריאות אישר את החיסון, נמסר כי בניגוד להמלצה שניתנה בעבר למבוגרים – להתחסן במהירות האפשרית, הרי שאצל בני הנוער "אין דחיפות" ועל כל מתחסן והוריו לקבל את ההחלטה על בסיס מכלול השיקולים הרלוונטיים לחייהם. על רקע זה, לא יוקמו מתחמי חיסון ולא ייערכו קמפיינים לחיסון בבתי הספר, אלא ההתחסנות תבוצע בקופות החולים השונות למי שחפץ בכך.

במידה ותתקבל החלטה לחסן תלמידים, כיצד תפעלו מול הורים שיסרבו לחסן את ילדיהם?

"אנחנו במנח"י עוד לא גיבשנו מדיניות בנושא. ברגע שייצאו הנחיות מסודרות ממשרד החינוך והבריאות נגבש את המדיניות שלנו, לאחר שנלמד את הנושא לעומק. כרגע המדינה נמצאת במצב אחר לגמרי. במידה ומשהו ישתנה נלמד את ההמלצות של משרד הבריאות, את המדיניות של משרד החינוך ונחליט איך אנחנו מתקדמים".

קינן מדגיש כי לאור המצב לא יפעילו סנקציות כנגד תלמידים שאינם מעוניינים להתחסן: "אנחנו לא במצב של להטיל סנקציות על מי שלא מתחסן. לגבי מדיניות החיסונים אין לנו משהו קונקרטי – מבחינתנו עוד לא קיבלנו נייר ראשוני וברגע שנקבל משהו כזה נוכל לגבש עמדה עם ראש העיר משה ליאון ועם ההנהלה, ונדע כיצד לפעול ובאיזה אופן בתוך המתווה המדיני".

לסיום, איך אתה מסכם את שנת הלימודים החולפת?

"זו הייתה שנה לא קלה וכולם היו מוותרים עליה. יחד עם זאת, מערכת החינוך הירושלמית התגלתה במלוא תפארתה עם מנהלי בתי הספר, היצירתיות, הקשר האישי, הערבות ההדדית, המקצועיות ועוד. כשהתחברתי אחת לשבוע לישיבות 'זום' עם רשויות אחרות, נשאלתי לא פעם איך ירושלים מתפקדת כל כך טוב בזמן הקורונה, איך אנחנו מתמודדים עם המצב הלימודי. שוב – היינו מוותרים על החוויה של הקורונה, אבל אם כבר נאלצנו להתמודד מולה ראינו מערכת חינוך מעולה".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]