מעבר מנדלבאום (צילום: אדם אקרמן)
מעבר מנדלבאום (צילום: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: מעבר מנדלבאום – מסמלי חלוקת ירושלים עד 1967

מעבר מנדלבאום, שנודע גם בשם שער מנדלבאום, היה מעבר הגבול היחיד בין ישראל וירדן בין השנים 1967-1948. סיפורו של הבית הפרטי שנחרט בדפי ההיסטוריה של מלחמת העצמאות והעיר המחולקת

פורסם בתאריך: 24.6.21 11:45

מעבר מנדלבאום, שנודע גם בשם שער מנדלבאום, היה מעבר הגבול היחיד בין ישראל וירדן בין השנים 1967-1948. המעבר היה במפגש הרחובות שמואל הנביא וסנט ג`ורג'. הצומת שנוצר בשטח ההפקר והבתים סביבו, שהבולט בהם היה בית משפחת מנדלבאום, היוו מעבר שהיה לסמל חלוקת העיר על ידי "הקו העירוני".


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


ההתחלה הייתה בביצורים וגדרות תיל, שהוקמו לציון עמדות ירדן וישראל במקום, וגם בשל הסמיכות לציר התנועה הראשי אל הר הצופים שנותר כמובלעת ישראלית בשטח ירדן. לא היה זה מעבר של שלום והוא לא הוקם כתוצאה מהסכמים בין מדינות, אלא נבע מצורך מפגש בין המפקדים משני הצדדים ולבדיקת השיירה הדו-שבועית של שוטרים (למעשה חיילים), שעלו למובלעת בהר הצופים. הירדנים הקימו גדר אבן וביצרו בה את האזור צפונית לבית מנדלבאום ועד שייח' ג'ראח.

מעבר מנדלבאום היה לנקודת המעבר העירונית בין שני חלקי העיר, אך לא יכלו לעבור בו תיירים מישראל עם דרכון ישראלי. הוא פעל 19 שנה למעבר דיפלומטים, אנשי או"ם, נזירים וכמרים, צליינים ולעיתים שימש למפגש משפחות ערבים ישראלים עם קרוביהם מארצות ערב. האזרחים שעברו דרכו עברו בידוק ביטחוני על ידי שוטרים שהתגוררו בבניין המשטרה ששכן לצד המעבר. ביקורת הדרכונים נעשתה תחת הסככה שהצלה על השוטרים והעוברים בימי הקיץ, ובפני גשמי החורף. תחנת המשטרה הירדנית וסככת ביקורת הדרכונים שלה שכנו אף הם בצומת.


נזירה עובדת במעבר מנדלבאום ב-1965 (צילום: לע"מ)

נזירה עוברת במעבר מנדלבאום ב-1965 (צילום: לע"מ)


בתקופות של מתיחות ותקריות השתדלו הן ירדן והן ישראל כי הפעילות במעבר לא תושפע מהם. היחסים בין המפקדים היו טובים ועיתונים יומיים היו מוחלפים מדי בוקר בין הצדדים. כאשר נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן בנובמבר 1948 וסומן "הקו העירוני" – שאורכו היה כ-7 ק"מ וחצה את תחומה העירוני של ירושלים (מהכפר בית צפפה בדרום העיר ועד לבתי פאג"י שליד שכונת שמואל הנביא בצפון) – בניין מנדלבאום עמד כבר כחצי שנה בהריסותיו. עם פרוץ הקרבות הקשים במאי 1948, ניסה טור משוריין ירדני להשתלט על בית זה והמבנים סביבו, אשר שימשו כעמדה חשובה לכוחות צה"ל. הטור נבלם, אך ביולי 1948 עברה השליטה על האזור והעמדות שבו מצד לצד. לבסוף ב-18 ביולי פוצצו הירדנים את בית מנדלבאום. למחרת כוחות צה"ל הצליחו להשתלט על שרידי המבנה והמרחב שלידו.

הבניין נבנה בין השנים 1929-1927 על ידי משפחת ר' שמחה מנדלבאום. הבית היה מפואר ביותר והיו בו 20 דירות שחלקן שימש להשכרה, ושכן בו גם בית כנסת קטן. בראשית 1948 הקים צה"ל מחסום במקום למניעת התקפה מכיוון שייח' ג'ראח. בפרוץ מלחמת העצמאות נאלצה משפחת מנדלבאום לנטוש את הבניין. שמחה מנדלבאום לא יכול היה להעלות בדעתו כי ביתו הפרטי ייחרט בדפי ההיסטוריה של מלחמת העצמאות והעיר המחולקת.

בתום מלחמת ששת הימים החלה עיריית ירושלים בפינוי וסילוק שטח ההפקר, ובהם גם אזור מעבר מנדלבאום. מהבית עצמו לא נשארו שרידים, אך הבניינים שסביב כיכר מנדלבאום נותרו – והם משמרים זיכרונות מהתקופה המנדטורית ומימי חלוקת העיר. בניין תחנת המשטרה המפואר (שלידו היה המעבר) הפך לישיבה, זאת לאחר שמשך שנים ארוכות שימש כמשכן לבית הדין הארצי לעבודה. עמדת בית תורג'מן המרשימה הפכה ל"מוזיאון על קו התפר", זאת לאחר ששימש משך 19 שנה כמוזיאון להכרת התקופה של שנות העיר החצויה.


אזור ככר מנדלבאום לשעבר (צילום: אדם אקרמן)

אזור ככר מנדלבאום לשעבר (צילום: אדם אקרמן)



בניין בית תורג'מן משמר במראהו החיצוני את סימני פגיעות הכדורים ועמדות הירי שנותרו על כנן מתקופת הקרבות. מולו הקימו הירדנים שני מוצבים בולטים: עמדות תזיז ושטייניץ. "עמדת שטייניץ" הירדנית שכנה בבניין דו קומתי שנהרס לאחר מלחמת ששת הימים, ובמקור שמה במשפחה יהודית שגרה בו עד 1948. בצד הירדני לשעבר, נותר בית ועדת שביתת הנשק, שעליו מונף דגל האו"ם. הרחבה ששימשה בעבר כחלק ממעבר מנדלבאום הייתה לאחר יוני 1967 ל"כיכר פיקוד מרכז". במקום עובר כיום כביש מס 1 של ירושלים – והוקם פסל אבן ובו שעון שמש.

בתקופת חלוקת העיר היה בבית תורג'מן טיל קרקע-קרקע שנשא חומר נפץ במשקל גדול, ושדבר קיומו נשמר בסוד. עם פרוץ מלחמת ששת הימים הופעל הטיל ופגיעתו הוכחה כבעלת עוצמה רבה, שגרמה להרס רב בעמדת תזיז – ולבהלה רבה שאחזה בחיילים הירדנים.


שרידי עמדות ירי שנותרו בבית תורג'מן (צילום: אדם אקרמן)

שרידי עמדות ירי שנותרו בבית תורג'מן (צילום: אדם אקרמן)


הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


תגיות:

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר