נרות שבת (צילום: ציון הלוי, מתוך ויקיפדיה)
נרות שבת (צילום: ציון הלוי, מתוך ויקיפדיה)

זמני כניסת ויציאת השבת בירושלים ופרשת השבוע

שישי, ט' אייר, תשפ"ד, 17.5.2024, מתי נכנסת השבת בירושלים ומתי היא יוצאת? שבת, י' אייר, תשפ"ד, 18.5.2024, פרשת אמור

פורסם בתאריך: 6.8.21 14:56

עדכון אחרון: 17.5.24 09:22


כניסת שבת: 18:51

צאת שבת: 20:11


כהנים ונביאים – בין המשכיות ליצירתיות / הרב דר' כתריאל ברנדר

הקהל שאליו פונה הפתיחה של פרשת אמור איננו עם ישראל בכללותו, אלא הכהנים שנועדו לעבודת ה' – מאהרון ועד אחרון צאצאיו – ראשית במשכן ובסופו של דבר בבית המקדש. תחומי האחריות שלהם הקיפו מערך קפדני של טקסים, שאותם יש לערוך בלבוש סמלי מורכב תוך עמידה בכללים המעוגנים בתורה שבעל-פה ונמסרים מדור לדור לאורך שרשרת הכהונה.

יתרה מזאת, התורה (דברים, ל"ג:י) מייחסת לכהנים את האחריות ללימוד התורה – ובכך מבטיחה את המשכיות המסורות והמנהגים שקיבלו מאבותיהם.


הרב ד"ר כתריאל ברנדר (צילום: גרשון אלינסון)

הרב ד"ר כתריאל ברנדר (צילום: גרשון אלינסון)


תפקיד שונה בתכלית מיועד לנביאים, מערך נפרד של מנהיגים, שהתקיים בשלביה המוקדמים של ההיסטוריה היהודית. הנביאים, בשונה מהכהנים, לא באו משושלת מסוימת. נביא, כדוגמת דוד, יכול היה להיות בן לשושלת שנויה במחלוקת כמו שושלתה של רות, מואבייה שמוצאה בגילוי העריות בין לוט ואחת מבנותיו. הנביא או הנביאה אינם מחויבים ללבוש בגדים מיוחדים ואינם נדרשים לקיים טקסי היטהרות מיוחדים על מנת להתנבא. למעשה, אין פרוטוקול אחיד להתנבאות, ונסיבותיה משתנות אף הן מנביא אחד למשנהו.

 

 

בניגוד לאופייה המסורתי המדוקדק של עבודת הכהנים, יכולים היו הנביאים לדבר על הרגע הנוכחי ולנסח באמצעות כוח הנבואה האלוקית מסרים עכשוויים, שאותם צריך היה לשמוע הדור שבו חיו באותה העת.

בעוד שעבודת בית המקדש היתה קבועה ועקבית, הרי שעולם הנבואה היה, מטבעו, דינמי ומשתנה. בנבואותיו של ישעיהו, הלין הנביא על כך שהטקסיות הפכה לרובוטית, חסרת רגש ונטולת קול רוחני משמעותי (ישעיהו א:י"א). נביאים מאוחרים ממנו העבירו מסרים חדשים, שביקש ה' להעביר לעם ישראל, כגון כינונו של חג הפורים – אבטיפוס לחגים מדרבנן, שניתן לקבוע כדי לחגוג את גאולתה של כנסת ישראל.

הכהנים והנביאים מייצגים שני גורמים סמליים בחיינו הדתיים ובהנהגתנו הדתית המשקפים את האיזון שבין המשכיות ויצירתיות. בהיעדר אחד משני המרכיבים הללו, ידרדרו חיי הדת שלנו במהירות רבה. יהדות שאיננה מעוגנת בהיסטוריה ובמסורת, שחסרה את יסודות העבר המנחים אותה אל עבר עתידה, סופה שתהיה יהדות אבודה בעולם, שבהתלהבותה להמציא את עצמה מחדש תאבד את עיקר תכליתה וזהותה. בה בעת, יהדות המורכבת כל כולה מטקסים קבועים ואיננה מאפשרת להלכה להתמודד עם מצבים חדשים, שאלות מודרניות ואפשרויות חדשות, תהפוך ליהדות שאיננה אלא דת מיושנת ולא רלוונטית; חיקוי מאובן של מסורת שבעברה היתה מלאה משמעות ואידיאליזם.

אנו זקוקים תמיד לשלב בין שני המודלים – ובמיוחד ברגע הזה בתולדות העם היהודי. עלינו לחדש את התחייבותנו למסורת בעודנו מוסיפים וממשיכים להתמודד עם אתגרי ההווה לטובת קידום עתידו של עם ישראל.

  • הרב ברנדר הוא נשיא וראש רשת מוסדות 'אור תורה סטון'

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

6 תגובות
  1. מזי

    בשביל מה צריך גם בעיתון כל העיר את ה item הזה של זמני כניסת ויציאת השבת?
    לא מגיע לנו החילונים פסק זמן משטיפת המוח הזאת?

    סופ"ש טוב.

  2. עידן

    צודקת זה סתם שטויות השמירת שבת הזאת זה כמו לשמור את יום ראשון זה דבילי

  3. נגד כפייה דתית

    לכל המחזיקים ממעשי ניסים , תשועות , משיח משיח משיח ועוד כיוצא בזה : אלוהים שכח אתכם . אין יותר עמוד האש לפני המחנה . אין ארות הברית נלחם למעננו .תפסיקו לפנטז , אלוהים בכלל כבר לא קיים
    וההוכחה : איפה היה בשואה? איפה היה במלחמת יום כיפור ? איפה הוא כעת עם כל הצרות שלא חסרות???

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר