זמני כניסת ויציאת השבת בירושלים ופרשת השבוע

כניסת שבת: 18:26

צאת שבת: 19:44

עם המבט קדימה / הרב דר' כתריאל ברנדר

בפתיחת פרשת תזריע, מפורטות הלכות טומאה וטהרה לאחר לידה, כאשר הדגש מושם בעיקר על הפן הטכני ההלכתי. עם זאת, חז"ל מנצלים הזדמנות ייחודית זו שבה מזכירה התורה לידה, כדי להתפעל מפלא הבאתם של ילדים לעולם.

במדרש ויקרא רבה מביעים חז"ל את תדהמתם מהנס הכרוך בהריון וביצירת חיים חדשים: רַבִּי לֵוִי אָמַר […]: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַפְקִיד אָדָם אֵצֶל חֲבֵרוֹ אַרְנָקִי שֶׁל כֶּסֶף בַּחֲשַׁאי וּמַחְזִיר לוֹ לִיטְרָא שֶׁל זָהָב בְּפַרְהֶסְיָא, אֵינוֹ מַחְזִיק לוֹ טוֹבָה? כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפְקִידִין לוֹ הַבְּרִיּוֹת טִפָּה שֶׁל לִכְלוּכִית בַּחֲשַׁאי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיר לָהֶם נְפָשׁוֹת מְשֻׁבָּחוֹת שְׁלֵמוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֵין זֶה שֶׁבַח? הֱוֵי (איוב לו, ג): אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק. (ויקרא רבה י"ד, ב').

הרב ד"ר כתריאל ברנדר (צילום: גרשון אלינסון)

ר' לוי מבסס את אמירתו על דברי איוב ה"נושא מבטו הלאה" ומהרהר במה שצופן העתיד. בפרשתנו, לידת תינוק היא שמזמינה אותנו לחשוב קדימה ולהיאחז בתקווה, שמה שהחל כעובר יצליח לצמוח לכדי תינוק בריא שייוולד בעתו. התגשמות אותה תקווה גורמת לנו להלל ולשבח את הקב"ה, שכן בחסדו בלבד מסתיים התהליך הארוך הזה, הכואב והמפרך לעתים, של פוריות אנושית בלידת תינוק, ובפלא האלוקי הזה אנו תולים את יהבנו.

כך הוא גם כאשר התינוק נולד. בברית המילה, מצווה שגם היא נדונה בפרשת תזריע, נהוג לומר מתוך הבעת תקווה ש"זה הקטן גדול יהיה". מרגע שנולדים ילדינו, כולנו מקווים שיתמודדו עם האתגרים שנכונו להם, לעתים כנגד כל הסיכויים, וישנו את העולם הסובב אותם בעודנו מביטים אל עבר העתיד, בתקווה שהעולם של המחר יהיה טוב יותר מהעולם הנוכחי.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ואם מאז ומתמיד מילאו תחושות אלה את לב ההורים באשר הם, הרי שבימים אלה הן מועצמות בליבם ובמחשבתם של כל אם, אב, סבא וסבתא ישראלים. דמיינו את כל התינוקות שנולדו בארץ מאז השבעה באוקטובר – כתשעים אלף במספר על פי הנתונים הרשמיים העדכניים ביותר, לאיזה עולם הם נולדו – לתקופה של משבר וטרגדיה, של חיים שנגדעו, של חפים מפשע המוחזקים בשבי, של קהילות שחרבו, ושל אומה שמתאבלת ומפחדת אך מתעקשת להפגין אומץ ונחישות. באיזו תקווה ניתן יהיה לגדל את הילדים הללו, שרבים מהם קרויים נובה, בארי ועוז, על שם המקומות שבהם אירע טבח בשמחת תורה? איך ייראה חג שמחת תורה כשייכנסו בשערי בתי הכנסת ולאחר מכן בשערי הצבא?

ואולם, התורה מלמדת אותנו שלא להינעל בשום רגע מסוים, אלא להביט קדימה אל מה שעתיד לקרות. אנו מצווים שלא לאבד את התקווה במשימתנו, להאמין שנוכל עוד להקים חברה ועולם שבהם ילדינו ישגשגו ושבבנייתם יוכלו גם הם ליטול חלק. ר' לוי, דורש מדרשי האגדה המפורסם מתקופת האמוראים, מבסס את דבריו על הפסוק הזה מספר איוב, כדי להזכיר לכל ההורים היהודים לאורך כל הדורות להביט קדימה אל עבר העתיד ולהכין את ילדינו לבוא המשיח. אותו ר' לוי הוא שמזכיר לנו שמתפקידנו לחלום על עתיד טוב יותר בידיעה שבעזרת ה' עוד יבואו ימים טובים וחלומותינו יתגשמו (ברכות דף נ"ה ע"ב).

כל הקטנטנים האלה עוד יגדלו, ובזכותם גם עמנו ועולמנו ימצאו את הדרך להתרפא.

• הכותב הינו נשיא וראש מוסדות 'אור תורה סטון'