מחקר חדש וראשון בישראל שנעשה בחוג לאופטומטריה במכללה האקדמית הדסה בדק בצורה אובייקטיבית, באמצעות שעונים מיוחדים, פעילות גופנית, שעות שינה וחשיפה לאור בקרב ילדים לפני הסגרים, במהלך הסגרים השני והשלישי ולאחר הסגר השלישי כאשר ההגבלות הוסרו. הממצאים הראו שבזמן הסגר הילדים עשו פחות פעילות גופנית ונחשפו לפחות אור לעומת התקופה של טרום המגיפה. כמו כן, ממוצע שעות השינה היומי לא השתנה אך בתקופת הסגר חלה חוסר יציבות בשעות הירדמות וקימה בין יום ליום.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
"כולם משוכנעים שהם מבינים עד כמה משפיע הסגר באופן שלילי על הילדים שלנו. אולם, בעוד רוב התפיסות שלנו מבוססות על הערכות ומחקרים שמבוססים על שאלונים שההורים ממלאים, לראשונה בישראל פורסם מחקר שמדד באמצעות כלי אובייקטיבי את ההשפעה של הסגר", מסרו במכללת הדסה והוסיפו כי "פרופ' אריאלה גורדון שאג, ד"ר עינת שניאור וד"ר רביד דורון, חוקרות בחוג לאופטומטריה במכללה האקדמית הדסה, מדדו הרגלי התנהגות שונים שכללו חשיפה לאור שמש, פעילות גופנית ושעות שינה בילדים. הן בדקו 19 ילדים (בנים) באמצעות שעון שמודד את ההתנהגויות בשלוש תקופות זמן, לפני שפרצה הקורונה, במהלך הסגרים השני והשלישי וגם לאחר הסרת ההגבלות (אחרי הסגר השלישי) ומצאו הבדלים משמעותיים בהרגלי ההתנהגויות של ילדים".
במכללת הדסה מספרים כי "המחקר שהתקבל לפרסום בכתב עת היוקרתי International Journal of Environmental Research and Public Health, הראה ירידה משמעותית בפעילות גופנית בזמן הסגר וחזרה כמעט למצב המקורי אחרי הסרת ההגבלות. לפני המגפה הילדים עשו בממוצע קרוב לשעה וחצי פעילות גופנית ביום, במהלך הסגר רק חצי שעה ביום ולאחר שהסירו את ההגבלות זמן הפעילות עלה לשעה ו-9 דקות ביום בממוצע".
ד"ר עינת שניאור, המכללה האקדמית הדסה: "לפי ארגון בריאות הילדים העולמי, ילדים זקוקים לשעה ביום של פעילות גופנית בעוצמה בינונית עד גבוהה. הדבר חשוב לבריאות הפיזית והנפשית שלהם וייתכן שהירידה בפעילות הגופנית היא אחת הסיבות לדיווחים על דיכאון והשמנה בקרב ילדים בזמן הקורונה".
במכללת הדסה מציינים כי "התוצאות של הנתונים אודות חשיפה לאור יום דומות לאלו של הפעילות הגופנית. לפני המגפה הילדים שהו באור יום בממוצע מעל שעה וחצי ביום, במהלך הסגר החשיפה לאור יום ירדה לחצי שעה ולאחר שהוסרו ההגבלות הנתונים חזרו להיות כמעט כמו שהיו לפני המגיפה".
ד"ר רביד דורון, המכללה האקדמית הדסה: "חשיפה לאור יום חשובה לבריאות ילדים, בין השאר בשל הצורך בויטמין D. מעבר לכך, מחקרים רבים מצביעים על קשר בין חשיפה מועטה לאור יום לקוצר ראייה".
לגבי שעות שינה – המחקר מדווח על מספר שעות שינה דומות בממוצע בתקופות שלפני, במהלך ואחרי הסרת ההגבלות. אולם, ניכר כי במהלך הסגר הילדים הלכו לישון מאוחר יותר וקמו יותר מאוחר. מעבר לכך, הדבר שיותר מדאיג הוא הממצאים על חוסר היציבות בשעות השינה במהלך הסגר והעובדה שלא היה סדר יום קבוע בכל הקשור לשעות השינה. חוסר יציבות בשעות שינה על פי המחקרים משפיע על בריאות פיזית ונפשית של ילדים.
פרופ' אריאלה גורדון שאג, ראשת החוג לאופטומטריה במכללה האקדמית הדסה מסכמת: "בשונה ממחקרים אחרים שתוצאותיהם מבוססות על דיווח באמצעות שאלונים והערכות של הורים שיכולים להיות מוטים, במחקר זה השתמשנו בכלי מדידה אובייקטיבי. המחקר מציע שיש חשיבות לסדר יום קבוע שמערב פעילות גופנית, חשיפה לשמש וזמן שינה מסודר שכן לכל אלה עלולה להיות השפעה שלילית על הבריאות הפיזית והנפשית של הילדים".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
