אתמול, רביעי, חזרו כ-285,000 תלמידים ותלמידות לספסל הלימודים בירושלים – עדיין בצל מגפת הקורונה, המגפה שגרמה לכאוס במערכת החינוך, כך שמורים ותלמידים נאלצו ללמוד בשנה שעברה באמצעות מערכת הזום. אולם, ישנם תלמידים ותלמידות שלא שרדו את לימודי הזום וחלקם נאלצו בלית ברירה לנשור ממערכת החינוך.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
ד"ר זהבה רוזנטל, מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי בעיריית ירושלים, מספרת בשיחה עם "כל העיר" על הסיוע של השירות הפסיכולוגי והטיפול בנשירה במערכת החינוך בעיר לאורך תקופת הקורונה. "כשיש שירות פסיכולוגי פעיל בתוך בתי הספר אז המון פעמים הוא יטפל ב-20 אחוז שהם ילדים קצה, עם בעיות רגשיות, התנהגות וכו'. פשוט הפסיכולוג מגיע ונשאב לשם", מספרת ד"ר רוזנטל. "מה שקורה הוא שהצלחנו באמת לאורך השנתיים האחרונות הודות למנח"י ותוספות תקציבים שניתנו לנו. זה בעצם לומר אנחנו כפסיכולוגים חינוכיים יש לנו רצון ואחריות להשפיע על ה-70 אחוז לקדם את בריאות הנפש של ילדי ירושלים, לא רק אצל מי שמראה מצוקה רגעית – אלא לבנות חוסן רגשי אצל הצוותים והילדים ובשביל זה בעצם הקמנו ופיתחנו תכניות חברתיות רגשיות, מה שנקרא במושג הידוע באנגלית – emotional learning (SEL)' Social'. בשירות הפסיכולוגי הלכנו עם זה קדימה ויצרנו תכניות מגיל גן ועד סוף חטיבת ביניים בכל גיל, כאשר אנחנו עובדים על הסוגיות המרכזיות שנוגעות לגיל הזה".
לדברי ד"ר רוזנטל, על מנת לגעת בכל התלמידים, במיוחד בתקופת הקורונה, בוצעו בשירות הפסיכולוגי מספר צעדים על מנת לתת מענה לכלל המגזרים שחוו קשיים. "בתפיסה של מינהל החינוך כדי להגיע לשוויון הזדמנויות צריך להגיע לילדי הקצה, למשל: לילדים מרקע סוציו אקונומי נמוך או שמכל סיבה אחרת חוו משבר ויש להם קשיים רגשיים, משפחות קשות וכו'", מסבירה ד"ר רוזנטל. "אנחנו הרחבנו מענים של שירות פסיכולוגיים ועוד לכל העיר והמגזרים. וברגע שהקורונה פרצה הכפלנו את כמות התכניות, מכיוון כשיש מגפה שפוגעת בכולם אי אפשר לתת מענה באמצעות טיפול פסיכולוגי פרטני, לכן צריך לחשוב כיצד לתת מענה רחב לכולם, מפני שכולם חוו קשיים ומצוקה בקורונה כולל אנשי החינוך, וכולנו היינו בחוסר וודאות, ניתוק חברתי, לחץ משפחתי וכו'. התכניות שלנו נתנו מענה לילדים, מתבגרים, למורים ולשאר צוותי החינוך".
אז כיצד התמודדתם בשירות הפסיכולוגי מול אחוזי הנשירה בעיר בעקבות הקורונה?
"אחד הדברים שעשינו זה כנס מאוד גדול בתקופת הקורונה עם מנהלים וראש המינהל שהאג'נדה שלה הייתה 'רואים כל ילד'. משרד החינוך הוציא פלטפורמה שממפה את הילדים בבית הספר בכל האספקטים, ולא רק באופן הלימודי. וכך בעצם עבדנו עם המורים והמנהלים לראות את כל התלמידים, וגם עם קציני ביקור סדיר – בעצם עבדנו כמינהל ביחד לייצר תבנית עבודה מסודרת. במידה והמורה רואה לפי המיפוי שלו שכמה פעמים הילד לא התחבר לשיעור בזום היה נוהל עבודה מסודר – מה בית הספר יכול לעשות? עד כדי הגעה לבית, הכנסה לקידום נוער ועוד. היינו עורכים אחת לשבוע ישיבות צוות שבמהלכן היינו עוברים על המיפויים ובודקים מי אחראי על מי. באופן הזה ניסינו לקרב את מי שאפשר".
"לצערי חלק מהילדים הגיעו לאבחונים ונאצלנו להעביר לכיתות מקדמות ורגשיות", מסבירה ד"ר רוזנטל. "אבל ניסינו למנוע את זה כי זה לא פתרון. בנוסף, בשנה האחרונה הכפלנו את עצמנו מבחינת טיפולים בהמון מישורים – כי ברגע שבית ספר נמצא בבעיה עם ילד, הפנינו לטיפול פרטני וניסינו להחזירו למסלול".
אתם רואים את ההשלכות עד עכשיו – פתיחת שנה חדשה?
"הקורונה לא נגמרה, עד היום עדיין עובדים על כל המקרים שהיו", מסיימת ד"ר רוזנטל ."אנחנו הבנו בתחילת המגפה שהמון בתים יצטרכו להתמודד עם שינויים רבים, ואף עם מקרי מוות. לכן, בנינו צוות שפיתח את הנושא והכלים שתהיה לנו ערכה מאוד ברורה ומסודרת להתמודדות עם כל ההשלכות".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
שמיניסטית ירושלמית
שטויות. עד שלא תתאימו את מערכת החינוך עצמה זה לא משנה בכלל.
חבל שלא נשרתי עוד לפני שנתיים.