משפחות בגן סאקר בירושלים (צילום: ארנון בוסאני)
(צילום: ארנון בוסאני)

המשפחה הירושלמית: מכניסה פחות, מוציאה פחות

סוף שבוע משפחתי: כל הנתונים וכל הפרטים על המשפחה הירושלמית

פורסם בתאריך: 2.3.17 12:45

במסגרת יום המשפחה שצוין השבוע, 26.2, ברחבי העולם והארץ – נראה כי המשפחה הירושלמית מכניסה פחות בחודש לעומת הממוצע הארצי וכך גם מוציאה פחות. לפי נתוני סקר הוצאות משקי בית האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעובדו על ידי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, הכנסה כספית חודשית נטו למשק בית בירושלים עומדת על 12,164 שקלים. לשם השוואה, ההכנסה המקבילה למשק בית בתל אביב עומדת על 16,260 שקלים, כאשר הממוצע הארצי עומד על 15,149 שקלים.
יש לציין כי מספר הנפשות הממוצע במשק בית בירושלים הוא כמעט פי שניים יותר מאשר בתל אביב – 3.88 לעומת 2.18. כך, למעשה, הכנסה כספית נטו לנפש בירושלים עומדת על 3,138 שקלים, לעומת 7,450 שקלים בתל אביב, ו־4,630 שקלים בכל הארץ.
ומה בנוגע להוצאות? משפחה ירושלמית מוציאה בחודש סכום ממוצע של 11,528 שקלים, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 12,023 שקלים והמשפחה התל אביבית שמוציאה בחודש 12,320 שקלים. כמו כן, הוצאה כספית לנפש היא 2,974 שקלים, לעומת 5,645 שקלים בתל אביב.

משפחות בגן סאקר בירושלים (צילום: ארנון בוסאני)

משפחות בגן סאקר בירושלים (צילום: ארנון בוסאני)

***

מהנתונים עוד עולה כי משפחה ירושלמית ומשפחה תל אביבית מוציאות אותו סכום בממוצע על מזון בחודש – 1,899 שקלים. אך לפי הנתונים המשפחה התל אביבית מוציאה הרבה יותר על בילויים וארוחות מחוץ לבית, לעומת המשפחה הירושלמית. למעשה, בעוד משק בית בתל אביב מוציא בממוצע 739 שקלים בחודש על ארוחות מחוץ לבית, משק בית בירושלים מוציא בממוצע 254 שקלים.
בנוגע לתחזוקת הדירה ומשק הבית, נראה כי הירושלמים עולים על התל אביבים. 1,375 שקלים בחודש בממוצע מוציאה משפחה ירושלמית על תחזוקה, לעומת זאת משפחה תל אביבית מוציאה 1,238 שקלים, כאשר הממוצע הארצי עומד על 1,388 שקלים.
למרות שמספר הנפשות במשק בית בירושלים גדול כמעט פי שניים מאשר בתל אביב, הוצאות הבריאות של משפחה ירושלמית קטנה מזו של משפחה תל אביבית (756 שקלים בחודש לעומת 834 שקלים בחודש), וכך גם בתחום של חינוך תרבות ובידור (1,821 שקלים לעומת 1,861 שקלים).
עוד לפי הנתונים המשפחה הירושלמית מוציאה על תחזוקת כלי הרכב 1,406 שקלים בחודש, לעומת 1,292 שקלים בתל אביב. גם בחינוך – בירושלים משקיעים יותר – 801 שקלים, לעומת 704 שקלים בתל אביב.
"חלק מהסיפור של האפיון החברתי־כלכלי הגבוה בתל אביב ביחס לירושלים זה לא בהכרח סוגיית השוני העצום בהכנסות ובהוצאות, אלא דווקא זה שהוא מתחלק על פחות נפשות במשק בית", טוען השבוע בשיחה עם "כל העיר" יאיר אסף־שפירא, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות. "מה שיותר מעניין זה החלוקה של ההוצאות. משקי הבית בירושלים מתאפיינים ביותר ילדים, וניתן לראות זאת בהרכב ההוצאה. כך לדוגמה ההוצאה על משקאות קלים גבוהה יותר בירושלים – כ־80 שקלים, מאשר בתל אביב – כ־50 שקלים, לעומת ההוצאה על משקאות אלכוהוליים הגבוהה יותר בתל אביב – 80 שקלים, מאשר בירושלים – 30 שקלים. למעשה, מתוך כלל ההוצאה, שני משקי הבית מקדישים סכום זהה למזון – 1,899 שקלים".
בהתייחס לפערי הוצאות הבריאות והחינוך, שפירא מסביר כי "אחד ההסברים זה שאנשים מוותרים על טיפולים רפואיים כתוצאה ממחסור בכסף. ברור שיש לזה כל מיני הסברים, למשל שבתל אביב יש יותר זקנים שהטיפולים שלהם אולי יותר יקרים, ולעומת זאת טיפולים של ילדים ממומנים על ידי קופות החולים. התחום של החינוך כולל הרבה דברים, אבל אחד מהם הוא חינוך פרטי או חצי פרטי, וככל שיש יותר כסף במשפחה אז מוציאים יותר על פרטי".

***

לפי הנתונים המשפחה הירושלמית חוסכת בחודש סכום ממוצע של 636 שקלים, לעומת 3,940 שקלים בתל אביב. האם למשפחה הירושלמית סיכון גבוה יותר להחליק למעגל המינוס?
בפעמונים, המעניק סיוע למשפחות בתחום כלכלת משק הבית, מדווחים כי בשנה האחרונה הגיעו לארגון 717 פניות ממשפחות בירושלים, מתוכן כ־80 אחוז נמצאות בחובות ולמעשה מצויות במינוס בבנק.
יואל קופלנד, מנהל מחוז מרכז-דרום וירושלים בארגון פעמונים, מספר השבוע ל"כל העיר" כי "יש מחקרים בנושא היחס של השקל בין אזורים שונים, כלומר כמה הוא שווה בתל אביב וכמה הוא שווה בירושלים, לא  ברמת חיסכון אלא ברמת שווי. כלומר כמה אני יכול לצרוך, כמה הוא שווה לי בלילה, כמה הוא שווה לי ביום. יש השפעות מידתיות כמו יוקר המחייה ועלויות מיסים שונות. יש גם פרמטרים שמשפיעים מאוד גם על תרבות הצריכה במקומות שונים, גם בירושלים ובתל אביב, כמו איכות החיים של אנשים ומה הציפיות שלהם.
"באופן טבעי", טוען קופלנד, "בסוף כולנו חיים את המציאות של הסכנה להיכנס למינוס. זה לא פשוט, בסוף אני צריך לספור את ההכנסה שיש ולהסתדר איתה, ואם לא אז אני נכנס למינוס. להגיד שיש יותר סיכון או פחות סיכון, זו שאלה מאוד מורכבת, כי בסוף זה תלוי באחריות המשפחה. אם יש סיכון גבוה יותר – יכול להיות שהסיכוי להיכנס למינוס הוא גבוה יותר במרכז דווקא. דווקא משפחה שיש לה הכנסות נמוכות חיה בסביבה שתרבות השפע פחות חזקה בה. נגיד בתל אביב, האלמנט השיווקי הצרכני נורא חזק, הרבה יותר מאשר בירושלים, ובסוף אפשר לחסוך הרבה יותר דווקא במקומות כמו ירושלים". 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר