יותר גדולה, יותר דתית, יותר חרדית, יותר ענייה ופחות יהודית – קבלו את ירושלים מודל 2022, זו שביום ראשון הקרוב, 29.5.2022, תציין 55 שנים לאיחוד ההיסטורי בין מערב למזרח, בין התושבים היהודים לבין אלה המוסלמים.
וכן, גם בשנה החולפת נמשכו הסכסוכים הפנימיים בתוך העיר, אשר בלטו במיוחד, כמו בשנה שעברה, בחודש וחצי האחרונים – תקופת צום הרמדאן ולקראת ציון יום ירושלים על שלל האירועים השונים שבו. אלה ממחישים את המרקם העדין שיש בתוך העיר בין המגזרים השונים ומדגישים עד כמה האיזון הנדרש הוא משמעותי. ירושלים, בשל גודלה ועוד יותר מכך בשל הדמוגרפיה הייחודית שבה, היא מיקרוקוסמוס של ישראל כולה – והתהליכים שמתרחשים בעיר כיום יהיו אלה שיתרחשו ברמה הכלל ארצית בשנים הקרובות, ועל כך ככל הנראה כדאי לתת את הדעת.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
לקראת יום איחוד ירושלים ה-55, מפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות את הדוח השנתי המסורתי – "על נתונייך ירושלים 2022 – מצב קיים ומגמות שינוי". את השנתון הסטטיסטי לירושלים 2022 כתב וערך ראש צוות מידע ונתונים במכון, יאיר אסף-שפירא ביחד עם החוקרים עומר יניב ונטע חדד. הדו"ח, שיוצא מאז שנת 1983, מציג תמונת מצב עדכנית ומפורטת של ירושלים במכלול רחב של תחומי החיים.
ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות מציין כי "הדו"ח מציג תמונת מצב רחבה ומעמיקה על ירושלים ויחד עם שאר מחקרי המכון, מהווה מסד ידע מרכזי המסייע לעירייה ולממשלה בטיוב תהליכי קבלת ההחלטות וגיבוש המדיניות ביחס לירושלים ולהבנת המורכבויות והרבדים השונים שהעיר מגלמת, וזאת במטרה להביא לשיפור איכות חיי כלל תושבי העיר".
(באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
"ירושלים היא כמובן הגדולה בערי ישראל, ומונה כיום כ-971,000 תושבים. העיר גדלה בשנת 2021 בשיעור של 1.5 אחוז. האזור המטרופוליני של תל-אביב, לעומת זאת, גדול הרבה יותר מזה של ירושלים. בעוד שהאזור המטרופוליני של תל אביב מונה 4.1 מיליון תושבים (3.6 ללא העיר תל אביב), הרי שמטרופולין ירושלים מונה 1.37 מיליון, ורק 422 אלף מהם מתגוררים מחוץ לעיר ירושלים", מוסף עורך השנתון יאיר אסף-שפירא.
רוב דתי מובהק
אז מה מספרים המספרים על ירושלים 2022? ראשית, הדו"ח מצוין, כאמור לעיל, כי ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בשטחה בהשוואה לערים הגדולות בישראל. שטח השיפוט שלה משתרע על פני 126 קמ"ר, כאשר 47 אחוזים ממנו נחשב לשטח בנוי ו-53 אחוזים לשטח פתוח. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 118 קמ"ר, של חיפה – 73 קמ"ר ושל תל אביב – 54 קמ"ר.
בסוף שנת 2020 עמד מספר תושבי ירושלים על 951,100, גידול 14,700 מהשנה הקודמת (936,400 על פי השנתון של שנת 2021) ואוכלוסיית העיר היוותה 10 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל. ירושלים שומרת, בפער ניכר, על מעמדה כעיר הגדולה בישראל: היא גדולה פי שניים מתל אביב, העיר השנייה בגודלה בישראל שבה התגוררו 463,800 תושבים וגדולה פי שלושה מחיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל שבה התגוררו 283,700 תושבים. אגב, על פי נתונים לא סופיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית העיר 965,100 תושבים – גידול שנתי של 1.5 אחוזים.
(באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
ירושלים כידוע היא עיר מעורבת. בשנת 2020 התגוררו בה 570,100 יהודים, שהיוו 61 אחוזים מכלל תושבי העיר ו-366,800 ערבים (353,800 מוסלמים ו-12,900 נוצרים), שהיוו 39 אחוזים מכלל תושבי ירושלים.
על פי השנתון הסטטיסטי, במהלך השנים חלה ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית מתוך כלל אוכלוסיית ירושלים, ובמקביל חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ-74 אחוזים בשנת 1967, ל-72 אחוזים, בשנת 1990, ל-68 אחוזים בשנת 2000 ול-61 אחוזים בשנת 2020. במקביל, חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית מ-26 אחוזים בשנת 1967, ל-28 אחוזים בשנת 1990, ל-32 אחוזים בשנת 2000 ול-39 אחוזים בשנת 2020. חשוב לציין, כי בשנים האחרונות, עם הירידה בשיעור הגידול של האוכלוסייה הערבית, תהליך זה מתמתן.
לפי הפריסה הגיאוגרפית בירושלים – במערב העיר מתגוררים 355,700 תושבים, מתוכם 350,700 יהודים ו-5,000 ערבים. ובמזרח העיר מתגוררים 595,400 תושבים, מתוכם 361,700 ערבים ו-233,700 יהודים.
מה לגבי אופי הזהות הדתית של תושבי העיר היהודים? ובכן, ירושלים, בניגוד למגמה הארצית, רושמת רוב חרדי ורוב דתי מובהק. לפי נתוני השנתון של 2022 – 35 אחוזים מתושבי העיר היהודים הם חרדים, 33 אחוזים הם חילונים ו-32 אחוזים הם דתיים. לעומת זאת, בראייה ארצית רחבה – 66 אחוזים מתושבי המדינה היהודים הם חילונים, 24 אחוזים הם דתיים ורק 10 אחוזים הם חרדים. כמו כן, בערים תל אביב וחיפה המגמה היא הפוכה לירושלים – רוב ברור ומוצק לחילונים. בעיר המרכזית בגוש דן 85 אחוזים מהתושבים הם חילונים, 14 אחוזים דתיים ו-1 אחוז חרדים. בעיר הצפונית – 81 אחוזים חילונים, 16 אחוזים דתיים ו-4 אחוזים חרדים.
השנתון לא זונח גם את נושא ההגירה מהעיר ואליה, נושא שממשיך להיות כואב ושלילי: בשנת 2020, כמו בכל השנים האחרונות, מאזן ההגירה של ירושלים היה שלילי ועמד על 7,800-. 18,800 תושבים עזבו את העיר ועברו להתגורר ביישובים אחרים – כשחלק משמעותי עבר לבית שמש (2,620 תושבים) ולתל אביב (1,570).
(באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
מהצד השני, בשנת 2020 הגיעו, כך על פי הדוח, לירושלים 11,000 תושבים חדשים – 710 תושבים עברו מבני ברק ומבית שמש, ו-620 מתל אביב. השכונות שקלטו הכי הרבה תושבים חדשים מהגירה בין ישובית הם רמות אלון (700), נחלאות (620), גאולה ומאה שערים (540).
עורך השנתון, יאיר אסף-שפירא, ראש צוות מידע ונתונים במכון ירושלים למחקרי מדיניות, מציין בהקשר זה כי "המעבר של תושבים מירושלים ליישובי המטרופולין אינו ייחודי לירושלים והוא מאפיין ערים גדולות, אם זו תל אביב או הערים המרכזיות בעולם. ניתן לראות במגמה זו התפתחות טבעית של העיר, ולכן נדרשת גם בניית תשתית שתוכל לשרת את תושבי המטרופולין כגון דרכי גישה ותחבורה נוחות, יצירת מקומות עבודה ועוד".
משקי הבית הירושלמים
מהשנתון הסטטיסטי עולה כי בשנת 2021 היו בירושלים 245,200 משקי בית, 169,900 מהם משקי בית יהודים (69 אחוזים) ו-68,000 משקי בית ערבים (31 אחוזים).
בשנה שעברה (2021) עמד גודל משק בית ממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים על 3.4 נפשות, והוא היה נמוך באופן ניכר מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית בעיר – 4.8 נפשות. אולם משק הבית בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים היה גדול מהממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל (3.0 נפשות).
בדוח מצוין כי 48 אחוזים ממשקי הבית היהודיים בירושלים ו-50 אחוזים ממשקי הבית היהודיים בישראל היו של נפש אחת או של שתי נפשות, אך 17 אחוזים ממשקי הבית היהודיים בירושלים היו של 6 נפשות ומעלה, בהשוואה ל-9 אחוזים ממשקי הבית היהודיים בישראל. בשל שיעור גבוה של משקי בית קטנים, חלקם של משקי הבית היהודיים בירושלים – 69 אחוזים, היה גבוה מחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר – 61 אחוזים.
גם גודל משק הבית של האוכלוסייה הערבית בירושלים היה גבוה ממשק הבית באוכלוסייה הערבית בישראל – 4.8 נפשות בירושלים לעומת 4.3 נפשות בישראל. בקרב משקי הבית הערביים בירושלים, 14 אחוזים היו של נפש אחת או של שתי נפשות, בהשוואה ל-21 אחוזים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. 37 אחוזים ממשקי הבית היו של 6 נפשות ומעלה, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הערבית בישראל – 25 אחוזים.
גשר המיתרים מואר לכבוד יום ירושלים (צילום: עיריית ירושלים)
גודל משק הבית משתנה גם בהתאם לאופי הזהות הדתית. בשנת 2021 ממוצע הנפשות למשק בית חילוני בירושלים עמד על 2.2 נפשות, בהשוואה ל-2.7 במשקי בית מסורתיים בירושלים, 3.0 במשקי בית דתיים, 4.1 במשקי בית דתיים מאוד ו-5.0- במשקי בית חרדיים. בנתון זה, כך על פי הדוח, לא חל שינוי משמעותי בהשוואה לשנת 2015.
בתוך כך – אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת במבנה גילים צעיר. בשנת 2020 הגיל החציוני בירושלים ירושלים היה 24.1 שנים. כלומר, מחצית האוכלוסייה צעירה מ-24.1 והמחצית האחרת מבוגרת מ-24.1. הגיל החציוני הנמוך בקרב תושבי ירושלים קשור לחלקן הגדול של האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית בעיר.
ומה אומרים הנתונים מבחינת צריכה של מוצרים בני קיימא כגון אינטרנט, טלוויזיה ומכונית? בירושלים, בטח תיארתם לעצמכם, שיעור המחזיקים במחשב ביתי, בטלוויזיה ובמנוי לאינטרנט היה נמוך משמעותית מהאחוז הכלל ארצי. ב-71 אחוז ממשקי הבית בעיר יש מחשב ביתי, ב-61 אחוז טלוויזיה וב-58 אחוז בלבד מנוי לאינטרנט. הממוצע הכלל ארצי עומד על 76 אחוז (84 אחוז בתל אביב, 79אחוז בחיפה). על פי השנתון, הסיבה המרכזית לשיעור הנמוך של תושבי ירושלים המחוברים לרשת האינטרנט קשורה בשיעור הגבוה של תושבי ירושלים החרדים שאין בביתם חיבור לרשת האינטרנט.
שיעורי ילודה גבוהים
אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בשיעור ילודה גבוה מאוד. בשנת 2020 נולדו לתושבי ירושלים 25,100 תינוקות: 16,400 תינוקות (65 אחוזים) נולדו למשפחות יהודיות ו-8,700 תינוקות (35 אחוזים) נולדו למשפחות ערביות. על השנתון הסטטיסטי, בשנת 2020 שיעור הילודה בירושלים עמד על 26.6 לידות לכל 1,000 תושבים – גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשיעור הילודה הכללי בארץ שעמד על 19.2 לידות ל-1,000 תושבים.
זאת ועוד – בשנת 2020 שיעור הפריון בירושלים עמד על 3.8, והוא היה גבוה באופן ניכר משיעור הפריון בישראל (2.9), בתל אביב (1.8) ובחיפה (2.0). בקרב יתר הערים הגדולות בישראל – למעלה מ-100,000 תושבים: שיעור הפריון הגבוה ביותר נרשם בבני ברק (5.8) ובבית שמש (5.3).
ומה לגבי המצב המשפחתי של הירושלמים והירושלמיות? אז הנתונים הם כאלה – 66 אחוז מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה הינם נשואים (הנתונים נכונים לשנת 2020), 23 אחוז הינם רווקים, 5 אחוזים
(באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
גרושים ו 5- אחוזים אלמנים. יצוין כי אחוז הנשואים בירושלים העומד כאמור על 66 אחוזים דומה מאוד לאחוז הנשואים בישראל העומד על 65 אחוזים.
בשנת 2020, אחוז הנשואים בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים – 64 אחוזים היה נמוך לעומת האוכלוסייה הערבית 69 אחוזים. אחוז הגרושים היהודים בירושלים 7 עמד על אחוזים וגבוה מאחוז הגרושים הערבים העומד על 3 אחוזים.
זאת ועוד – תושבי ירושלים, כך על פי הדוח, מתחתנים בגיל צעיר יחסית: 49 אחוז מבני 34-20 בירושלים היו נשואים בשנת 2020, בהשוואה ל-41 אחוזים בישראל, 25 אחוזים בתל אביב ו-40 אחוזים בחיפה. "גיל הנישואים הצעיר ואחוז הנשואים הגבוה קשורים לחלקם הגדול של דתיים, חרדים ומוסלמים באוכלוסיית העיר", נכתב.
בקרב האוכלוסייה היהודית בקבוצת הגיל 34-20, חלקם של הנשואים בירושלים היה גבוה בהשוואה לחלקם של הנשואים בישראל כולה – 47 אחוז בירושלים לעומת 41 אחוז בישראל (ו-43 אחוז בחיפה, 25 אחוז בתל אביב).
(באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
החינוך הירושלמי – דתי וחרדי יותר
לאור הנתונים, כמעט מיותר לציין שמערכת החינוך הגדולה ביותר בישראל היא בירושלים, עם מספר תלמידים ותלמידות העומד על 297,700 – מספר הגדול יותר משמעותית ממספר תושבי חיפה כולה. מספר התלמידים בחינוך העברי עמד על 179,700, בחינוך הערבי למדו כ-118,000 תלמידים. בשנה האחרונה חלה ירידה של 1 אחוז במספר התלמידים בחינוך הממלכתי, עלייה של 5 אחוזים בחינוך הממלכתי-דתי, וכן עלייה של 6 אחוזים בחינוך החרדי – ואילו במגזר הערבי נרשמה עלייה של 11 אחוזים בחינוך הציבורי.
"מערכת החינוך בירושלים היא הגדולה מבין מערכות החינוך בערים בישראל", נרשם בדו"ח, "מערכת החינוך בירושלים נדרשת לתת מענה למגוון אוכלוסיות בעלות מאפיינים שונים. ארבעת מגזרי החינוך העיקריים במערכת החינוך בעיר הם החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי, החינוך החרדי והחינוך הערבי. מוסדות החינוך בעיר נבדלים במעמדם המשפטי – המערכת כוללת מוסדות רשמיים של משרד החינוך, מוסדות מוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר; בתי ספר שאינם בבעלות משרד החינוך), מוסדות עצמאיים ומוסדות פטור".
(באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
בהקשר זה אומר עורך השנתון יאיר אסף -שפירא כי "הנתונים לא מראים התפתחויות דרמטיות, אבל המעקב ארוך השנים אחריהן הוא קריטי לזיהוי מגמות, שבדרך כלל מתפתחות לאט. חשוב לשים לב לדמוגרפיה, מפני שלעיתים מגמות במספר רב של נושאים, החל מביקוש למוסדות חינוך, וכלה בדיור ובתעסוקה, מאוד מושפעים ממנה".
שוק העבודה
בשל משבר הקורונה, שוק העבודה בירושלים (ובכלל) עבר טלטלה רצינית בשנים 2021-2020. המגבלות והסגרים שהוטלו בשנתיים שעברו השפיעו רבות על שוק התעסוקה. בשנת 2019 היו בירושלים 331,200 עובדים שכירים ו-27,500 עובדים עצמאיים.
השינוי בשיעור המועסקים בפועל מתוך כלל התושבים בני 15 ומעלה בעיר עשוי לשקף את השפעת משבר הקורונה על התעסוקה של תושבי העיר. בשנים 2020-2019 שיעור תושבי ירושלים שעבדו בפועל ירד מ-46 אחוז ל-40 אחוז, ובשנת 2021 הוא עמד על 42 אחוז. ירידה דומה נרשמה בישראל כולה.
בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר, שיעור העבודה בפועל ירד מ-51 אחוז בשנת 2019 ל-46 אחוז בשנת 2020, כשבשנת 2021 עוד עלה במעט ל-49 אחוז. מגמה דומה נרשמה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.
מגדל דוד (צילום: ערן קליגר)
גם בשנת 2021 השכיר הירושלמי השתכר פחות מהשכיר בישראל – שכר ממוצע של 9,600 שקל בירושלים לעומת 11,500 שקל בישראל. ואם תהיתם – אז היא התשובה, למרבה הצער, היא כן, הנשים הירושלמיות משתכרות הרבה פחות מהגברים הירושלמים – 10,600 שקל לעומת 8,400 – הבדל של 26 אחוז.
בקרב האוכלוסייה היהודית, הן בישראל והן בירושלים, קיים פער ניכר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בין יהודים לבין האוכלוסייה הכללית הלא חרדית – חילונים, מסורתיים או דתיים. בשנת 2021 שיעור ההשתתפות של יהודים לא-חרדים בכוח העבודה עמד על 85 אחוז בירושלים ו-88 אחוז בישראל. בקרב חרדים שיעור העובדים עמד על 61 אחוז בירושלים ו-68 אחוז בישראל.
בשנת 2021 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילי העבודה העיקריים – 64-25 עמד על 65 אחוז, והיה נמוך באופן ניכר מזה שבישראל (80 אחוז) מתל אביב (91 אחוז) ומחיפה (87 אחוז).
רוצים להישאר מעודכנים?
בקרב גברים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים עמד על 70 אחוז, נתון נמוך בהשוואה לישראל עם 83 אחוז, תל אביב (92 אחוז) וחיפה (88 אחוז).
בקרב נשים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים עמד על 60 אחוז, והיה נמוך מזה שבישראל (77 אחוז) מתל אביב (89 אחוז) וחיפה (85 אחוז). שיעור ההשתתפות הנמוך בקרב נשים בירושלים קשור לשיעור השתתפות נמוך במיוחד של הנשים הערביות – 26 אחוז, בהשוואה ל-82 אחוז – בקרב הנשים היהודיות.
מגורים
עליית מחירי הדירות המטאורית בשנת 2021 מתבטאת גם בנתונים המגיעים מן הדוח. על פי השנתון הסטטיסטי, המחיר הממוצע לדירת 4-3.5 חדרים בירושלים עמד בשנת 2021 על 2,389,000 שקל – כ-200 אלף שקל יותר מאשר מחירי הדירות שהופיעו בדוח של השנה שעברה. המחיר הממוצע של הדירות שנמכרו בירושלים היה גבוה מהממוצע הארצי (אך נמוך בהשוואה לתל אביב).
(באדיבות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
בבחינה ארוכת טווח, מחיר ממוצע של דירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים עלה מ-1,971,800 שקלים בשנת 2015 ל-2,389,000 שקלים בשנת 2021 – עלייה של 21 אחוזים בתוך שש שנים. בישראל נרשמה באותן שנים עלייה דומה של אחוזים 21.
"העלייה במחירי הדירות הנמכרות יכולה לייצג עלייה ׳אמיתית׳ – כלומר, דירה זהה נמכרת כיום במחיר גבוה מזה שבו היתה נמכרת בעבר. אך נתון זה עשוי להעיד גם על ירידה בחלקן היחסי של ׳הדירות הזולות׳ שנמכרות, מה שמוביל לעלייה במחיר הממוצע לעסקה", נכתב.
בהקשר זה יצוין כי בשנת 2021 היו בירושלים 240,300 יחידו דיור, כאשר גודל דירה ממוצע בעיר עמד על 83 מ"ר.
מתוך כלל יחידות הדיור בעיר, 73 אחוז (174,500) הן בשכונות שמרבית אוכלוסייתן יהודית ו-27 אחוז (64,400) בשכונות שמרבית אוכלוסייתן ערבית. יצוין כי שטח הדירה הממוצע בירושלים היה כמעט זהה – 84 מ"ר בשכונות שמרבית אוכלוסייתן יהודית ו-81 מ"ר בשכונות שמרבית אוכלוסייתן ערבית.
הכותל המערבי (צילום: ארנון בוסאני)
"בנוגע לנושא הדיור", מסכם עורך השנתון של מכון ירושלים למחקרי מדיניות יאיר אסף-שפירא, "בשנת 2021 החלה בעיר בנייתם של מבנים בשטח של 973,000 מ"ר – יותר מאשר ת"א וחיפה ביחד, אם כי גם אוכלוסיית ירושלים גדולה מאוכלוסייתן של שתי ערים אלו ביחד. מתוך כלל התחלות הבנייה, 687,000 מ"ר היו למגורים כ-71 אחוזים, והיתר בעיקר למלונות, עסקים ומשרדים".
מתחת לקו העוני
מגמה כואבת נוספת מגיעה מתחום העוני, כאשר ירושלים ממשיכה להיות אחת הערים העניות בישראל. מהשנתון הסטטיסטי לשנת 2022 עולה כי מעל מחצית מהילדים בעיר חיים מתחת לקו העוני.
בדוח של מכון ירושלים למחקרי מדיניות מצוין כי "הדמוגרפיה הייחודית לעיר גורמת לכך שירושלים ממשיכה להיות אחת הערים העניות ביותר בישראל. בשנת 2020 חיו מתחת לקו העוני 38 אחוז מהמשפחות בירושלים (123,100), 43 אחוז מהנפשות (416,600) ו-53 אחוז מהילדים (206,900). אחוז הילדים החיים מתחת לקו העוני גבוה מאחוז המשפחות החיות מתחת לקו העוני, כלומר – עוני הוא תופעה אשר רווחת במיוחד בקרב משפחות גדולות".
(צילום: ארנון בוסאני)
״שנתון ירושלים המוגש ביום חגה של העיר, חושף בשורות רבות על עתידה של בירת ישראל", מציין שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין: "אנו מבססים את ירושלים כעיר מטרופולין עם גידול משמעותי במספר החברות והעובדים המגיעים לעיר בכל יום. משרד ירושלים ומורשת בראשותי פועל ליישום החלטות ממשלה משמעותיות שמטרתן לחזק את המטרופולין, לפתח ענפי תעסוקה איכותיים ומתקדמים ולמיצובה של העיר כמרכזית בכלל היבטי החיים. בתוכנית החומש הקרובה, אותה נאשר בישיבת הממשלה המיוחדת ל-55 שנים לאיחוד ירושלים, בכוונתנו להפוך את ירושלים לבירת הביוטק והסטרטאפים בישראל. ישנן עוד מטרות רבות – אך אנו עמלים כל העת לשלב בין ירושלים העתיקה, בירת ישראל הנצחית של מדינת ישראל, לירושלים מתקדמת למאה ה-21״.
ראש העיר משה ליאון: "ירושלים נמצאת בעיצומה של מהפיכה. את הניצנים אפשר כבר לראות. העיר הנקייה והמטופחת שלנו עוברת שדרוג משמעותי בכבישים ותשתיות, אשר הופך אותה למרהיבה מלמעלה ומתקדמת וחדשנית מלמטה. המהפכה כבר מתחוללת, ואת ניצניה אנחנו רואים גם בדו"ח הזה – אנחנו נהיה לא רק המטרופולין השני בגודלו בישראל, אלא גם המשובח שבהם".
מחפשים דירת גן בירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
