בקרוב מאוד, בטווח זמן של שבועות בודדים, ייפרד זאב אלקין מתפקידו כשר ירושלים ומורשת. זה יקרה עם כינונה של הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו – אז הוא יסגור כמעט שבע וחצי שנים עשייה במשרד ירושלים ומורשת. אמנם באמצע היתה הפסקה של שנה – בין יוני 2020 למאי 2021 – אבל אלקין היה במשרד מאז שנת 2015 – וזוהי תקופה מאוד ארוכה שבה אפשר להתחיל ולסיים תהליכים.
"חלק מהעשייה במהלך השנה האחרונה במשרד ירושלים ומורשת היתה המשך מימוש של החלטות ממשלה שהעברתי בקדנציה הקודמת שלי – תוכניות בהיקף של 4 מיליארד שקלים – לטובת ירושלים מכל מיני כיוונים", אומר אלקין בראיון בשיחה עם "כל העיר, רגע לפני הפרידה מהמשרד. "מדובר על תוכנית היובל, גם תוכנית לפיתוח אגן העיר העתיקה ופיתוח מזרח ירושלים בתחום הסביבה ועוד. בקדנציה הזאת המשכנו במימוש כי הם היו החלטות רב שנתיות. בנוסף, למרות שהקדנציה הנוכחית היתה קצרה, כשנה וחצי, המשרד היה פעיל מאוד בקידום החלטות חדשות וביצוע פרויקטים בירושלים".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מה למשל? ואיזה תקציבים הושקעו בתוכניות הללו?
"האחריות בתחום החינוך הרגיל הוא תחום של משרד החינוך ומנח"י. בחינוך היהודי בעיר נכנסנו אליו בשני כובעים – הראשון, קידום חינוך למדעים וקשר להשכלה גבוהה ולהגדיל את כמות הסטודנטים תוך כדי תוכנית אינטגרטיבית כדי לעודד תלמידים בתיכון להתחבר למוסדות השכלה גבוהה ירושלמית, במטרה שישאירו אותו בעיר ויפתחו כוח עבודה איכותי. התחום השני שעליו שמנו את האצבע הוא קידום החינוך הממלכתי-חרדי. תוכנית החומש 'לביא' כוללת פרק מיוחד של השתלבות השוק החרדי במקומות עבודה בבתי הספר החרדי-ממלכתי. במיוחד בתי ספר שלומדים לימודי ליבה, כולל עידוד וסיוע של כניסת חרדים להשתלבות בהשכלה גבוהה. בעיר כמו ירושלים, שהחלק החרדי הולך וגדל בה, חשוב מאוד לשלב א המגזר החרדי בשוק העבודה. זה נושא קריטי כי אחרת העיר תקרוס כלכלית. זה נכון גם לגבי המדינה בעתיד. המשרד לא צריך להחליף את העירייה בעבודה השוטפת. אנחנו לא עירייה ב' אלא עובדים בשיתוף פעולה איתם".
והיו גם את החלטות הממשלה שעברו ביום ירושלים – מה מזה כבר יצא לדרך?
"העברנו בסך הכל 1.7 מיליארד שקלים, שזה מספר שיא ביום אחד לטובת העיר ירושלים. התוכניות המשמעותית שעברו היו תוכנית החומש 'לביא', שכוללת בתוכה פיתוח כלכלי-חברתי של ירושלים, השקעות בהיי-טק וביו-טק ועוד. ירושלים הופכת להיות עיר סטארט-אפ. לא, היא לא השיגה את ת"א, אבל היא אחת הערים המובילות בעולם בזכות הפוטנציאל האנושי שיש בה. נושאים נוספים – השקעות משמעותיות במוסדות להשכלה גבוהה, השקעות בתחום התיירות – שבו ירושלים היתה בעליה עד הקורונה – וכעת, שהכל נפתח מחדש – זו הזדמנות להפוך את העיר ליעד מוביל. יש גם התייחסות לפיתוח המרחב הפיזי בירושלים, קידום שכונה אקדמית ליד האוניברסיטה העברית, וניסיון לגרום לאנשים להישאר בירושלים".
מה זה אומר פיתוח המרחב הפיזי?
"למשל תוכנית לפארק מים ברמת רחל, ששריינו עבור זה תקציב. פיתוח בעין כרם כמקום תיירותי בגלל הפוטנציאל הגדול ורוצים לחזק את זה. פיתוח של איזור קריית הממשלה, גן הוורדים, רופין והמוזיאונים. בניה של מרכז כנסים בארמון הנציב, כי בעיר חסרים מקומות לאירוח כנסים בינלאומיים וכנסים באופן כללי. אמנם יש את בנייני האומה, שגם הוא עבר שדרוג, אבל זה לא מספיק, ובנייני האומה גם לא נותן את הארומה הירושלמית כפי שיש בארמון הנציב עם הנוף לעיר העתיקה.
"כמו כן, בדומה לתוכניות חומש אחרות, אנחנו שמים לב לפיתוח שבילי אופניים שמתוכננים בעיר החשוב לאיכות החיים העיר. עוד מרכיב חשוב בתוכנית זה מעבר של מפעלות צה"ל לירושלים, וגם זה אמור להיות מתוקצב מתוך התוכנית".
זאב אלקין (צילום: משרד ירושלים ומורשת)
אילו עוד השקעות פרט לתוכנית החומש עברו?
"פרט לתוכנית 'לביא' שהיא בהיקף של מיליארד שקלים עברו עוד שורה של החלטות בהיקף של 700 מיליון שקלים – פיתוח תשתיות תחבורה ואנרגיה חדשנית, השקעה בפיתוח של עיר דוד ואגן העיר העתיקה, השקעה בתחום הפסולת, השקעה ביד בן צבי כמוסד שמפתח את התיירות הפנימית בעיר, השלמת הפרויקט של בית כנסת 'תפארת ישראל', שהיה לסמל הרובע היהודי שנהרס במלחמת יום העצמאות ויפתח בעוד כשנה".
הצעת החלטה ממשית שהצלחת להעביר קשורה במעבר יחידות ומשרדי ממשלה לירושלים.
"נכון. נלחמתי עוד בקדנציה הקודמת שלי וגיבשתי נוסח החלטה עם שיניים וסנקציות על שמרדי ממשלה שלא יקדמו את המעבר ופעילות מרוכזת ופרוגרמות למעבר של כל היחידות כדי לעשות זאת במרוכז. אבל בגלל מרד השרים, לאחר לחץ על נתניהו זה לא צלח בקדנציה הקודמת, אבל הפעם הכנסתי את זה להסכם הקואליציוני ואפילו לא חיכיתי ליום ירושלים כדי להעביר את זה. כתוצאה מההחלטה כבר למעשה הסתיים תהליך ההיערכות ליחדות שטרם עברו לירושלים. מי שלא קיבל פטור מוצדק קיבל לוחות זמנים להעברה, כולל יחידות גדולות. מי שלא רצה להתקדם מינהל הדיור בירושלים קבעו פרוגרמה בשבילו זה חלק מהכלים שיש לנו, מה שמאפשר למינהל הדיור הממשלתי לבנות את כל מה שצריך כדי לקלוט את היחידות האלה מתוך ידיעות מוחלטת שהבניינים האלה לא יהיו ריקים כי יש סנקציות על התקציב, שכירות ועוד מרכיבים ולכן לא יוכל להפר אותם. אני שמח מאוד שמימשנו אותם כי יש פה ערך גדול עבור העיר גם ארנונה גדולה לעירייה, מקומות עבודה לירושלמים שנפתחו עבורם וכמובן מייצר פעילות כלכלית בעיר, גם אם לא גרים פה וזה מנוע חשוב כי מדובר באלפי עובדים. שמח שהצלחנו להעביר החלטת ממשלה עם שיניים. אני יודע שזה נשמע לא אמיתי כי זו קדנציה של שנה וחצי אבל זה כך – אבל בקדנציה הקודמת העברתי השקעות של 4 מיליארד שקלים בפחות מ-5 שנים, הפעם, בשנה וחצי הצלחתי להעביר החלטות בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים לטובת ירושלים".
אתה שם דגש מאוד על פיתוח של מזרח העיר – בהייטק, בחינוך בתשתיות.
"זה לכל ירושלים – לא רק בחלק כזה או אחר. העברנו החלטה על הקמת רובעי חדשנות והיי טק גם במערב העיר וגם במזרח העיר. השקעה משמעותית יש בנושא החינוך- כי זה קריטי ויקבע את העתיד. המצב בירושלים היה אבסורדי, מצד אחד המימון היה ממלכתי, אבל בחלקים נרחבים של מוסדות החינוך למדו את התוכנית הפלסטינית, שמייצרת הסתה ושנאה למדינת ישראל מצד הצעירים שבסוף מתפרעים בתוך העיר. הבנתי שזה נושא קריטי לטפל בו מכמה סיבות – גם לאומית-בטחונית וגם כלכלית-תעסוקתית, כי מי שלומד את הבגרות הפלסטינית איך יעבוד וימשיך להשכלה? שמתי את זה כאחד היעדים המרכזיים, תוך כדי לעידוד לימוד התוכנית הישראלית למרות הלחץ שיש על מנהלי בתי הספר מצד גורמים לאומנים פלסטינים לא לעבור לתוכנית ישראלית. זו היתה עבודת נמלים לא פשוטה ומלחמה יומיומית. אבל בזכות פעילות נמרצת של החברה לפיתוח מזרח ירושלים וצוות מיוחד של שיתוף ציבור המתמחה בהיכרות עם מעצבי דעת קהל באוכלוסייה, כולל ערבים ירושלמים שעובדים, הגענו כיום למצב שכ-50 אחוז מכיתות א' בחינוך הממלכתי במזרח ירושלים לומדים את התוכנית הישראלית. כל בתי הספר החדשים שמוקמים במזרח ירושלים לומדים את התוכנית הישראלית. אנחנו 'כובשים' שכונה אחר שכונה ונשארו רק שכונות בודדות שאין בהן את התוכנית הישראלית. אנחנו עכשיו בתהליך ממש יומרני על הקצאת קרקע שהיתה שייכת למדינה ולקק"ל בשכונת כפר עקב שהעירייה הולכת להקים שם בית ספר עם תוכנית לימוד ישראלית בשכונת חוץ גדר. "המדיניות שלנו היא לתגמל בתי ספר שמאמצים את התוכנית הישראלית. הולכים עם זה יד ביד עם משרד החינוך וזו ממש משימה לאומית.
רוצים להישאר מעודכנים?
"תחום נוסף הוא תעסוקה. יש קושי במזרח ירושלים בתחום הזה ואני שם את האצבע על שתי בעיות: רוב מוחלט של ערביי מזרח ירושלים עובדים בכלכלה היהודית, וקצב הגידול הדמוגרפי של מזרח העיר הוא הרבה יותר מהיר מקצב הגידול של הכלכלה היהודית הירושלמית, ולכן אנחנו לקראת משבר קשה שצעירים מזרח ירושלמים לא יהיה להם היכן לעבוד כשמקומות העבודה יתפסו על ידי ההורים והאחים שלהם, ולכן חוסר תעסוקה יכול לגרום לפשע שיגלוש לכל חלקי העיר, גם פשע לאומני וגם רגיל כי פשוט לא יהיה במה לעבוד. חשוב ליצור קידום כלכלה, וצריך ליצור מרכזי מסחר מרכזי תעסוקה, מפעלים ועוד. בנוסף גם פיתוח מקומות תעסוקה יוביל וייתן מענה לקידום נשים שיעבדו גם כן במקומות עבודה. עוד נושא נוסף במזרח העיר שעליו עבדנו בתוכנית 'לביא' הוא פרויקט מתחם תיירות בבית צפאפא, להפוך לסוג של מרכז קניות ומדרחוב בתוך השכונה".
מה עומד מאחורי זה? רצון לייהד את מזרח ירושלים?
"מדובר באתגר לאומי, כי זו הזנחה של עשרות שנים ממש במרחק עשר דקות מהכנסת וההשקפה שלי היא להשאיר את ירושלים ישראלית ומאוחדת וזה קרה בעיקר כי התפיסה הימנית אומרת שהערבים פחות מעניינים אותם והשמאלנים אומרים ממילא נחזיר את זה. אני מאמין בריבונות אמיתית במזרח ירושלים בחינוך, תעסוקה, חוק וסדר. האינטרס שלי הוא לאומי ולא פוליטי, כי אם לא נשנה את המציאות במזרח העיר, החיים בירושלים יהיו בלתי נסבלים. האתגר של השר הבא יהיה גדול למרות שאין בזה רווח פוליטי".
***
אלקין פרץ את הדלת לנושא הפוליטי, וכמובן שאי אפשר שלא לשאול אותו על ההתבטאויות הנפיצות שנשמעו באחרונה על ידי חברי הקואליציה המיועדת שנוגעים ישירות לירושלים – הסטטוס קוו בהר הבית, הכותל, מצעד הגאווה ועוד.
"לגבי מתווה הכותל", אומר אלקין, "מי שמנהל את זה ראש ממשלה באופן אישי. עמדתי בנושא מתווה הכותל ידועה – אני סבור שקיים כותל עבור התפוצות, אבל שהניהול צריך להיות לא בידי התנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית אלא בידיים של הסוכנות היהודית, שמייצגת את כלל יהודי התפוצות. אני נגד שתנועה דתית מסוימת תקבל 'קושן' בכותל, אבל זו עמדתי ולא הקשיבו לי. בסוף בנט פחד להתעסק עם זה , אז זה לא קודם".
"בכל מה שקשור לליברליות", הוא ממשיך, "ירושלים, לצערי, תהיה בסכנה לא מבוטלת עם השבעת הממשלה החדשה כי אלה הקולות שיוצאים וזה מטריד אותי. כדי שירושלים תתפתח חשוב וקריטי שתישאר בה אוכלוסייה חילונית, מסורתית ודתית-לאומית. אם תהיה רק עיר חרדית וערבית היא תקרוס, ולכן חשוב לשמור על האוכלוסיות האחרות שירגישו בבית. עוד בתקופת ניר ברקת תמכנו באירועי תרבות שונים, וזו תמיד הייתה תפיסת העולם שלי. חשוב לקדם את התרבות בירושלים ולא לתת לתושבים לצרוך תרבות רק בתל אביב".
לסיום, בעוד שנה יתקיימו בחירות לראש העיר – האם יש לך מחשבות על ניסיון נוסף אחרי הכישלון ב-2018?
"לא. אני מכבד את הכרעת הבוחר. חשבתי בזמנו שיש לי המון ניסיון לתרום, אבל הבוחר הירושלמי החליט אחרת. ואני חושב שתרמתי לעיר כשר לענייני ירושלים וגאה במה שתרמתי. אני עובד יד ביד עם ראש העיר הנוכחי. אני לא מתכוון לזנוח את נושאי ירושלים מהאופוזיציה, וכבר שוחחתי עם ראש העיר על כך כי העיר מאוד יקרה לי. בגלל שאני עובר לכנסת אני מעוניין להיות אחד מראשי השדולה למען ירושלים בכנסת. הייתי בתפקיד הזה בעבר ותמיד חיפשתי לעשות למען העיר וחיבור לירושלים ומתכוון כאחד מראשי השדולה להיות מעורב בכל מה שקורה בירושלים".
