פרופ' בנימין ראובינוף, הדסה עין כרם (צילומים: אבי חיון להדסה, דוברות הדסה)
פרופ' בנימין ראובינוף, הדסה עין כרם (צילומים: אבי חיון להדסה, דוברות הדסה)

לראשונה בעולם: חוקרים מהדסה הפיקו תאים זכריים ונקביים מאותו אדם

המודל שפותח יוכל להוביל לגילויים חדשים בחקר ההבדלים בין המינים, ובפיתוח רפואה מותאמת מין. "מדובר בפריצת דרך בתחום הרפואה המגדרית", אומר פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל המכון לתרפיה גנית ורופא בכיר במחלקת נשים ויולדות ב'

פורסם בתאריך: 1.12.22 13:57

"זכר ונקבה ברא אותם": לראשונה בעולם – חוקרים מבית החולים הדסה הצליחו ליצור תאי זכר ונקבה בעלי מטען גנטי זהה, מאותו אדם. המודל שפותח יוכל להוביל לגילויים חדשים בחקר ההבדלים בין המינים, ובפיתוח רפואה מותאמת מין.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


"בשנים האחרונות גוברת ההבנה שההבדלים בין המינים משפיעים על הבריאות, ובתוך כך על הסיכון לחלות ועל מהלך המחלה", אומרים בהדסה. "לנשים סיכון גבוה יותר לחלות, לדוגמא, במחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה ודלקת פרקים ראומטית, ואילו גברים נוטים לתחלואה משמעותית יותר בעת הידבקות בקורונה ובמחלות זיהומיות נוספות. ישנם אף הבדלים בתחלואה לבבית ובהפרעות פסיכיאטריות שונות. בנוסף, קיימים הבדלים בין המינים ביעילות ובתופעות הלוואי של תרופות. מרבית התרופות שהורדו מן המדפים בשנים האחרונות נפסלו משום שגרמו לתופעות לוואי קשות יותר בנשים מאשר בגברים. לאור זאת, התפתח בעולם הרפואה תחום הרפואה המגדרית אשר חוקר ומפתח רפואה מותאמת מין ומגדר".

"המחקר הרפואי, חברות התרופות ורשויות הבריאות מתמודדים בשנים האחרונות עם השונות בין המינים והצורך להתאמת טיפולים וקביעת מינוני תרופות בהתאם למין המטופל", מספרים בהדסה. "עם זאת, המחקר והפיתוח של התחום נתקל בקשיים. בטבע לא קיימים תאומים זהים גנטית שהאחד זכר והשניה נקבה. בהיעדר איש ואישה בעלי מטען גנטי זהה, כאשר משווים כיום בין המינים יש לבדוק מספר רב של נשים מול גברים על מנת להתגבר על השונות הגנטית הטבעית בין אנשים, אשר מטשטשת את ההבדלים בין זכר ונקבה. בנוסף, כאשר נמצאים הבדלים לא ניתן לדעת האם הם נובעים מכרומוזומי המין או מהרכב הורמונלי שונה בין זכרים לנקבות".

"בראשותו של פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל המכון לתרפיה גנית ורופא בכיר במחלקת נשים ויולדות ב', המין הביולוגי נקבע על-ידי הרכב כרומוזומי המין של העובר – תאי הנקבה מכילים שני כרומוזומי X (XX) ואילו בזכר יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y (XY)", עוד מסבירים בהדסה. "הבדלים אלו גורמים ליצירה של איברי רבייה ייחודיים לכל מין, ולהפרשת הורמונים זכריים ונקביים שתורמים אף הם לשוני בין המינים. המודל הייחודי של תאי הגזע הזכריים והנקביים שהינם בעלי מטען גנטי זהה מאפשר גילוי בהיר במעבדה של הבדלים בין המינים, בהיעדר המיסוך שנובע משונות גנטית טבעית בין פריטים, ועוקף את הצורך במחקר השוואתי של מספר רב של גברים נשים. תאי הגזע יכולים להבשיל לכל תא בגוף האדם ולכן מערכת המודל שפותחה תאפשר לחקור הבדלים בין המינים בכל סוגי התאים, וכן להבין האם הגורם לשוני הוא הרכב כרומוזומי המין או ההבדל בפרופיל ההורמונלי".

יצוין כי המחקר התבצע כחלק מעבודת הדוקטורט של הרופא-חוקר ד"ר איתי ולדהורן. "על מנת לפתח את תאי הגזע הייחודיים", מסביר ד"ר ולדהורן, "השתמשנו בתאי דם של גבר עם תסמונת קליינפלטר – תסמונת גנטית בה קיימים אצל הגבר שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד (XXY), ושמופיעה ב-1 עד 2 מכל 1000 זכרים. תורם תאי הדם למחקר שלנו היה ייחודי ומהבודדים מהלוקים בקליינפלטר בעולם שבדמו היו גם תת-אוכלוסיות קטנות של תאים זכריים (XY) ונקביים (XX) תקינים. הפכנו בתרבית את תאי הדם של התורם לתאי גזע מושרים ובודדנו תאי גזע שהיו זהים גנטית למעט היותם זכריים או נקביים. בתאי הגזע שבודדו אין ביטוי הורמונלי, ניתן למיין ולהבשיל אותם לכל סוג תא בגוף וכך לחקור את ההבדלים בין זכרים לנקבות – בהיעדר וכן בנוכחות הורמוני מין ולהבחין בין השפעות גנטיות והורמונליות על הבדלים בין המינים".

"מדובר בפריצת דרך בתחום הרפואה המגדרית", מסביר פרופ' ראובינוף. "עולם המדע הרפואי, מכיר כיום בחשיבות הרבה של ההבדלים בין נשים לגברים. המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (ה-NIH) שינה מדיניות בשנים האחרונות, ודורש כיום שכל מחקר רפואי שממומן על-ידו יתבצע בשני המינים באופן שווה. מערכת תאי הגזע הייחודית שפיתחנו תוביל לגילויים חדשים על הבדלים בין המינים, תוכל לסייע בהשוואת יעילות ורעילות של תרופות , ולתרום לפיתוח רפואה טובה יותר מותאמת לגברים ולנשים".

יש לציין כי תוצאות המחקר התפרסמו בעיתון המדעי של החברה הבינלאומית לחקר תאי גזע Stem cell Reports. במחקר לקחו חלק גם תקוה טורצקי, ד"ר דבורה שטיינר, ד"ר יניב גיל, וד"ר מיכל גרופ – כולם מהמרכז לחקר תאי גזע והמכון לתרפיה גנטית בבית החולים הדסה. כמו כן, השתתפה גם ד"ר הדר בנימיני מהיחידה לביואינפורמטיקה של האוניברסיטה העברית.


מחפשים דירת 4 חדרים בגוננים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

תגובות

2 תגובות
2 תגובות
  1. אייל

    תפיקו ביצית מהזרע שלי.
    התלות במגדר נקבה הפכה אותו לטפיל אויב רשע גנב תומך טרור שבטי צבוע פנים גוף ומחשבה.
    מאז שאני מכין אוכל לעצמי וגברים אחרים המציאו מכונות כביסה בישול ושטיפת כלים, אין לי טעם להאכיל פרה שלמה. פרה שצורחת ונושכת ומחלקת חלב בצומת.

  2. ציון

    מה????תגנזו את זה מייד. זה פוגע בקהילת .הלהטב שטוענת שכל הגברים נשים וכל הנשים זכרים. עוד יגידו שאבי מעוז צןדק.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר