פריטים ממטמוני גזר ותל אל עג'ול (צילומים: באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס - קלרה עמית-רשות העתיקות, גארי מאיירס, לנה קופרשמידט-רשות העתיקות, באדיבות רשות העתיקות)
פריטים ממטמוני גזר ותל אל עג'ול (צילומים: באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס - קלרה עמית-רשות העתיקות, גארי מאיירס, לנה קופרשמידט-רשות העתיקות, באדיבות רשות העתיקות)

האוניברסיטה העברית: השימוש בבצעי כסף בארץ ישראל – לפני כ-3,600 שנה

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה חושף, לראשונה, כי באזור דרום הלבנט הקדום - ארץ ישראל של ימינו - השתמשו בגושי כסף כאמצעי תשלום לפני כ-3,600 שנה, ולא כפי שסברו קודם לכן - במאה ה-12 לפני הספירה. המקור שממנו הגיע הכסף - אנטוליה

פורסם בתאריך: 8.1.23 17:02

הרבה לפני המאה ה-12 לפני הספירה הנוצרית: מחקר משותף חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת חיפה חושף, לראשונה, את תחילת השימוש בבצעי (גושי) כסף כאמצעי תשלום בדרום הלבנט הקדום (ארץ ישראל) כבר בתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ-3,600 שנה. המחקר אף מזהה את אנטוליה (טורקיה) כמקור שממנו הגיע הכסף – דבר שמעיד על מסחר רציף וארוך טווח עם אסיה הקטנה.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


יש לציין כי שימוש בבצעי כסף כאמצעי תשלום היה מוכר באזור מסופוטמיה כבר באלף השלישי לפני הספירה, אך באזור דרום הלבנט, המכונה במקרא ארץ כנען, מקובל היה לחשוב עד כה כי שימוש כזה היה נפוץ רק בתקופה הברזל, החל מהמאה ה-12 לפני הספירה, וזאת על אף שמסחר בכסף בין חצור למארי (בסוריה) מוזכר בתעודות כלכליות שנמצאו בחצור מתקופת הברונזה התיכונה. בצעי הכסף הם חתיכות כסף שהצורה הלא מהוקצעת שלהם מעידה בבירור על כך שלא מדובר בתכשיטים או בחפצי נוי, והעובדה שהם נמצאו בדרך כלל ביחד, עטופים בבד ושמורים בתוך כלי חרס, מעידה על כך שהם שימשו אמצעי תשלום.

"למעבר לשיטה כלכלית המבוססת על בצעי כסף שאינם מתקלקלים ובעלי נפח ומשקל קטנים, בהשוואה לתבואה למשל, היו יתרונות רבים ואפשרויות חדשות שבוודאי תרמו להתפתחות העירונית והכלכלית של המרחב כולו, אך הוא גם חייב שבצעי הכסף ימשיכו להגיע באופן תדיר – עדות לקשרי מסחר ארוכים ויציבים עם אנטוליה שלא היו ידועים לחוקרים בתקופה זו", אמרה ד"ר צילה אשל מאוניברסיטת חיפה שהובילה את המחקר.


פריטים ממטמון גזר לפני ניקוי (צילום: לנה קופרשמידט, רשות העתיקות. באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס)

פריטים ממטמון גזר לפני ניקוי (צילום: לנה קופרשמידט, רשות העתיקות. באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס)


החוקרים – ד"ר אשל, פרופ' יגאל אראל ופרופ' נעמה יהלום-מאק מהאוניברסיטה העברית ופרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה – עסקו במחקרים קודמים במטמוני כסף מתקופת הברזל ובאיתור מקורם. המחקר בבצעי הכסף חשף את החוקרים לכך שבחפירות קודמות, חלקן מהשנים האחרונות וחלקן אף לפני עשרות שנים, נמצאו מטמוני כסף מתקופות קדומות יותר – סוף תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת, כלומר המאות ה-17 וה-16 לפני הספירה. עם זאת, עד כה לא היתה הסתכלות מחקרית כוללת בממצאים אלה, והתפישה שהשימוש בבצעי כסף בדרום הלבנט התחיל בתקופת הברזל המשיכה להיות התפישה השלטת.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים מטמוני כסף מתל שילה ומתל גזר שתוארכו לסוף תקופת הברונזה התיכונה, כלומר מהמאה ה-17 לפני הספירה, ומטמונים מתל אל-ע'גול שתוארכו לראשית תקופה הברונזה המאוחרת, כלומר המאה ה-16 לפני הספירה. "בשלב הראשון היה עלינו לקבוע כי מדובר אכן בבצעי כסף ששימשו לתשלום", הסבירו החוקרים, "הצורה שלהם, העובדה שרבים מהם נראו כמו צמידים שנבצעו לגדלים שונים, כלומר לא לנוי, והעובדה שהם נמצאו באזורים ציבוריים – בתוך מחסן או ליד שער העיר – הביאו אותנו להניח שמדובר אכן בבצעי כסף ששימשו למסחר".


פריטים ממטמוני תל אל עג'ול (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

פריטים ממטמוני תל אל עג'ול (צילום: באדיבות רשות העתיקות)


השלב השני היה לראות אם מדובר בכמות גדולה מספיק כדי שניתן יהיה להניח שמדובר בתופעה גדולה ומקיפה ולא במקרה ספורדי שאינו מייצג. לדברי החוקרים, כמות בצעי הכסף במטמונים בשילה וגזר היתה לא קטנה, ונוסף על כך, בדוחות חפירה ישנים של תל גזר פורסמו עוד כמה מטמוני כסף מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת – דבר שמעיד על תפוצה גדולה של בצעי הכסף ביישוב.

 

 

"התפישה של החוקרים היתה ששימוש בכסף כאמצעי תשלום הוא תופעה שמאפיינת את תקופת הברזל, אבל כשבדקנו זאת לעומק ראינו שהשימוש בבצעי כסף קיים כבר מתקופת הברונזה התיכונה. כמויות בצעי הכסף במטמונים בתל אל-עג'ול יכולים להמחיש את זה היטב – במטמונים אלה נמצאו חפצי נוי מזהב, אך כשבדקנו את הרכב המטמונים הסתבר שהיו שם הרבה יותר בצעי כסף, ודווקא חפצי הזהב היו המיעוט", אמרו החוקרים.

לאחר שהגיעו למסקנה כי כמויות בצעי הכסף מעידים על שימוש נפוץ בהם כאמצעי תשלום, ומכיוון שעופרות שמהם מפיקים כסף אינן מצויות באזור הלבנט, ביקשו החוקרים לדעת מה היה מקורן. כדי לזהות מקור של כסף ניתן לבצע לו בדיקה איזוטופית ולהשוות להרכב האיזוטופי של עפרות שמקורן ידוע ולחפצי כסף אחרים. בבדיקה שביצעו החוקרים נמצא דמיון לעופרות שמקורן באנטוליה ולחפצי כסף קדומים שנמצאו בחפירות באנטוליה. כמו כן, ממצאים נוספים שנמצאו בסביבת המטמונים, כמו ראש של גרזן או תליון שמוצאם ככל הנראה מאנטוליה, הביאו את החוקרים למסקנה כי הסבירות הגבוהה ביותר היא שמקור הכסף הוא משם.


מטמון גזר בעת מציאתו (צילום: גארי מאיירס. באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס ובחסות רשות העתיקות)

מטמון גזר בעת מציאתו (צילום: גארי מאיירס. באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס ובחסות רשות העתיקות)


"המשמעות היא שאנחנו עדים לעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה. אנחנו יודעים בוודאות שבתקופת הברזל המסחר הזה קיים, אבל הממצאים שלנו מזיזים את ראשיתו של מסחר כזה במתכות לפחות 500 שנים אחורה. שימוש בבצעי כסף בצפון, במסופוטמיה ובאנטוליה ידוע מתקופת קדומות הרבה יותר, ולכן הגיוני שהידוק המסחר עם אזורים אלה בתקופת הברונזה התיכונה הביא עמו גם את השימוש בשיטות התשלום של אזורים אלה", סיכמו החוקרים.

המחקר התאפשר בזכות שיתוף פעולה של החוקרים עם ד"ר צביקה צוק מהמשלחת המשותפת לחפירות בגן הלאומי תל גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס בחסות רשות העתיקות, ועם גורמים שונים ברשות העתיקות ובמוזיאון רוקפלור שאפשרו לדגום את הממצאים לאנליזה. המחקר מומן על ידי מענק של קרן גרדה הנקל, קרן רוטנשטרייך ומענקים פנימיים באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית.


דיסקוס וסהרון מתל גזר לאחר ניקויים (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות. באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס)

דיסקוס וסהרון מתל גזר לאחר ניקויים (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות. באדיבות המשלחת המשותפת לחפירות גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס)


מחפשים דירת 3 חדרים בצפון ירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"


תגיות:

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר