מדרכות חסומות בירושלים (צילום: ברחובות שלנו)
מדרכות חסומות בירושלים (צילום ארכיון: ברחובות שלנו)

בעקבות עתירה לבית המשפט: העירייה נדרשת להסביר מדוע אישרה חניה על מדרכות ברחבי העיר

בעתירה התבקשה העירייה להסביר את החלטתה לסמן חניות לרכבים על מדרכות המיועדות להולכי הרגל. בית המשפט פסק כי על העירייה להשיב בתוך 60 ימים ולהתחשב בטענות שהועלו. האם בכיכר ספרא ירימו כעת את הכפפה? | טור דעה

פורסם בתאריך: 2.2.23 20:28

לכל אחד מאתנו יש מכר או בן משפחה אשר הוא נכה המוגבל הליכה. לנכים, להבדיל מאנשים עם רגלים בריאות היכולת להתנייד בכיסא הגלגלים היא כמו אוויר לנשימה. תתארו לכם את המצוקה של לא רק להיות מרותק לכיסא אלא גם, בגלל נגישות, להיות מרותק לבית?

לא בכדי החוק קבע שיש להשאיר מעבר חופשי להולכי רגל על המדרכות. כל עיר בעולם שמכבדת את עצמה מקיימת את החוק לא רק בגלל הרצון לכבד את החוק אלא, ואולי בעיקר, שהיא מבינה שמדרכות זה המקום שדברים טובים קורים בו. על המדרכות אתה פוגש את חבר הילדות; על המדרכות אתה הולך עם בת/בן הזוג שלך יד ביד; על המדרכה אתה נח על ספסל וקורא ספר; על המדרכה פעוטות לומדים ללכת.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירה בגוננים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


היכולת שלנו ללכת בבטחה על המדרכות היא התנאי להליכתיות. הליכתיות מייצגת את המידה שבה שטח עירוני הוא ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי. כל אלו פעולות המחייבות הליכה. הליכתיות, בניגוד לישבנות משפרת את הבריאות, מזהמת פחות מנסיעה ברכב ובנוסף גם עוזרת למסחר. לא בכדי ברחוב יפו, לאחר סגירתו לרכבים, לסוחרים יש את הפדיון היומי הגבוה ביותר בעיר.

היית מצפה שהעירייה תבין את זה בעצמה. אולם, לפני כשבוע התקיים דיון בבית המשפט המחוזי סביב עתירת המדרכות. בעתירה עמותת 'ברחובות שלנו' דרשו מהעירייה לנמק למה הוסדרה חניה על המדרכה ב-17 רחובות בעיר, באופן שלא מאפשר כל נגישות להולכי רגל או למתניידים בכיסאות גלגלים? בדיון גם עלה שבמקומות רבים בעיר שיפוצי הרחובות הם בניגוד לחוק העזר העירוני מ-2019 המחייב מדרכה רחבה. העיריה במשך כשנתיים התחמקה מלנמק למה נגישות נכים נמנעת ברחובות הללו.


חניה אסורה על מדרכות (צילום: ברחובות שלנו)

חניה אסורה על מדרכות (צילום: ברחובות שלנו)


לצערנו צריך היה את התערבות בית המשפט המחוזי כדי לדרוש מהעיריה לעשות את מה שכל עירייה סבירה בישראל עושה: לכבד ולהכיר בצרכים של השונה אשר צריך מדרכות כמו אוויר לנשימה. השופטת בדיון היתה מאוד ברורה: התושבים והצרכים שלהם ללכת ברגל הם לא האויב של העירייה.

תגובת ראש האגף הרלוונטי בעירייה היתה, "יש פה טענות בתחום הפסיכולוגיה ודברים אחרים…". האם הרצון של מוגבל תנועה על כיסא גלגלים או של הורים עם עגלת ילדים להתנייד על המדרכה זאת בעיה פסיכולוגית? אני בטוח שרובכם מתקוממים ומתנערים מתגובת האגף האמון על הנושא בעירייה.

 

 

האם לא הגיע לזמן לקבוע נוהל שבו בנושא נגישות על העיריה לתת מענה מהיר לתושב למה הניידות שלו מוגבלת? האם לא הגיע הזמן לנוהל שבו ועדת התמרור (שקובעת הסדרי חניה) תפרסם את ההחלטות שלה ותנמק? אולי גם תאפשר לתושבים להגיב להחלטות שלה טרום ההחלטה? נוהל כזה קיים בערים רבות בישראל כדוגמת הרצליה וכפר סבא. נוהל כזה יגדיל את השקיפות וייתן לאזרח הקטן תחושה שיש עם מי לדבר.

משה ליאון, אנחנו מרימים לך להנחתה. יש לך הזדמנות פז לחבק, להראות חמלה ולתת למוגבלי התנועה את מה שהחוק דורש עבורם: נגישות.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה תלמד את החלטת בית המשפט ותפעל בהתאם".

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר