כד החרס שעליו הכתובת (למעלה משמאל עם כיוון השעון), ד"ר דניאל ויינשטוב, מפת האזור בעת העתיקה (צילומים: ד"ר דניאל ויינשטוב, האוניברסיטה העברית)
כד החרס שעליו הכתובת (למעלה משמאל עם כיוון השעון), ד"ר דניאל ויינשטוב, מפת האזור בעת העתיקה (צילומים: ד"ר דניאל ויינשטוב, האוניברסיטה העברית)

במרחק 300 מטר מבית המקדש: העדות הנוספת לקשר בין ירושלים לממלכת שבא

כתובת על כד חרס, שהתגלה במרחק של כ-300 מטר מבית המקדש, מעידה על קשרי המסחר והתרבות בין המלך שלמה לבין הממלכה הבולטת של חצי אי ערב באותה תקופה.הכד התגלה בחפירות העופל, ואת הכתובת ה-שְׁבָאִית פענח ד"ר דניאל ויינשטוב

פורסם בתאריך: 3.4.23 16:09

המסורת המקראית מספרת על היחסים המיוחדים ששררו בין המלך שלמה לבין ממלכת שבא ומלכת שבא, יחסים שהחלו במבחני חכמה כאלה ואחרים והסתיימו בנישואים. עדות נוספת לקשרי המסחר הענפים בין ממלכת שלמה לבין ממלכת שבא עולה מפענוח כתובת שְׁבָאִית על כד חרס שהתגלה פחות מ־300 מטר מבית המקדש, זאת במסגרת חפירות העופל בירושלים.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירה בגבעה הצרפתית? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


ראשיתו של הסיפור לפני למעלה מעשור, בחפירות שנערכו בשנת 2012 באזור העופל בירושלים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר ז"ל, במימון דניאל מינץ ומרדית' ברקמן מניו יורק ובסיוע קולג' ארמסטרונג מאוקלהומה, ארה"ב, והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

בחפירות הללו התגלו שרידיהם של שבעה כדי חרס גדולים, ועל חלקו העליון של אחד הכדים השתמרה כתובת באופן חלקי. הכתובת הזו תוארכה ע"י ד"ר מזר ז"ל לימי שלמה המלך. מן הכתובת המקורית שרדו שבע אותיות בלבד. במהלך השנים למעלה מעשרה חוקרים הציעו קריאות שונות מבלי שהגיעו לקריאה מוסכמת. המכנה המשותף לכולם היה זיהויה של הכתובת ככתובה בכתב כנעני, כתב ממנו התפתח הכתב העברי הקדום שהיה נהוג בימי הבית הראשון.


כד החרס שעליו התגלתה הכתובת (צילום: ד"ר דניאל ויינשטוב)

כד החרס שעליו התגלתה הכתובת (צילום: ד"ר דניאל ויינשטוב)


 

 

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית –Jerusalem Journal of Archaeology– הצליח האפיגרף ד"ר דניאל ויינשטוב לפענח כי מדובר בכתב "דרום־ערבי קדום", שהיה נהוג באותה עת בדרום חצי־האי ערב (אזור תימן של ימינו), שבו ממלכת שבא היתה באותם ימים הדומיננטית.

"פענוח הכתובת על הכד מלמד אותנו לא רק על נוכחותם של דוברי שבאית בישראל בתקופת שלמה, אלא גם על מערכת היחסים הגיאופוליטית, באותה העת, באזורנו", מציין ד"ר ויינשטוב. "בעיקר לאור המקום בו התגלה הכד, אזור שידוע בכך שהיה מרכז הפעילות המנהלתית של המלך שלמה וירושלים. זוהי עדות נוספת לקשרים המסחריים והתרבותיים הענפים שהיו בין ישראל תחת שלמה המלך וממלכת שבא".


ד"ר דניאל ויינשטוב מחזיק את כד החרס שעליו התגלתה הכתובת (צילום: האוניברסיטה העברית)

ד"ר דניאל ויינשטוב מחזיק את כד החרס שעליו התגלתה הכתובת (צילום: האוניברסיטה העברית)


על פי הפענוח החדש, הכתובת על הכד היא "שי לד'ן 5", אשר משמעותה "5 שְׁחֶלֶת" – השני מבין ארבעת מרכיבי הקטורת הנזכרים בתורה (שמות ל, 34). השְׁחֶלֶת, המכונה במקורות חז"ל 'ציפורן' היתה מרכיב הכרחי בקטורת שעל פי המקורות הוקטרה הן בבית הראשון והן בבית השני.

באוניברסיטה העברית מציינים כי "ממצא זה מצביע על קשר ברור בין ירושלים של המאה ה־10 לפנה"ס (ימי ממלכת שלמה) לבין ממלכת שְׁבָא. נראה כי כד החרס יוצר בסביבות ירושלים והכתובת שעליו נחרתה לפני הכנסתו לכבשן לצריפה על ידי אדם דובר שבאית, שהיה קשור לאספקת סמי הקטורת".


מפת האזור בעת העתיקה (צילום: ד"ר דניאל ויינשטוב)

מפת האזור בעת העתיקה (צילום: ד"ר דניאל ויינשטוב)


כידוע, אתר העופל שבגן הארכיאולוגי למרגלות הכותל הדרומי, בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, כולל מסלול העובר בין מקוואות טהרה בני 2000 שנה, אשר שימשו את עולי הרגל לבית המקדש. המקום גם שימש כאזור המנהלתי של ממלכת שלמה באותם זמנים.

"באותה העת לה תוארכה יצירת הכד, פרחה ממלכת שבא בין היתר על בסיס גידול ושיווק של צמחי בושם וקטורת", מציינים באוניברסיטה העברית. "עיר בירתה היתה מַארִיבּ. השבאים פיתחו שיטות מתקדמות של סכרים והשקיה של שדות גידול של השיחים מהם הפיקו בשמים ומרכיבי קטורת. שפתם היתה שפה שמית דרומית. מן התיאורים במקרא ניתן להבין כי שלמה המלך שלט על דרכי המסחר בנגב דרכן עברו שיירות הגמלים השבאיות, כשהן עמוסות בבשמים וצמחי קטורת, בדרכן לנמלי הים התיכון לייצוא".

 

תגיות:

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר