מזרח ירושלים צילום מוחמד מוסא שהואן, lehava nazareth Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, מתוך ויקיפדיה
(צילום: מוחמד מוסא שהואן, lehava nazareth Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, מתוך ויקיפדיה)

מחקר: מגמת התחזקות בקרב צעירי מזרח ירושלים ללמוד באקדמיה ישראלית

המחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות במימון משרד ירושלים ומסורת ישראל, חושף את האתגרים והחסמים העומדים בפני צעירים ממזרח העיר המבקשים להשתלב באקדמיה בישראל. "משקיעים מאמץ רב בעידוד הצעירים ממזרח העיר ללמוד במוסדות ישראליים במטרה להבטיח את עתידם", אומר השר פרוש

פורסם בתאריך: 26.6.23 08:40

מחקר חדש שנערך במכון ירושלים למחקרי מדיניות, במימון משרד ירושלים ומסורת ישראל, מצביע על מגמת התחזקות בקרב צעירים במזרח ירושלים ללמוד במוסד אקדמי ישראלי. המחקר מתפרסם על רקע סיום גיבוש תוכנית החומש החדשה לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים שמוביל משרד ירושלים ומסורת ישראל.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירת 5 חדרים בהר חומה? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


54 אחוז מהצעירים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם דור ראשון להשכלה גבוהה, כלומר, אף אחד מהוריהם אינו בעל השכלה אקדמית. כמו כן, ל־46 אחוז יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית אך רובם ככולם למדו בחו"ל או ברשות הפלסטינית. לשם השוואה, בקרב ערביי ישראל בגילים אלו רק ל־20 אחוז יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית.

עוד עולה מהנתונים כי 70 אחוז מהצעירים ממזרח ירושלים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם נשים ו-30 אחוז גברים.

המחקר מצביע על שני שיקולים מרכזיים בבחירת מוסד הלימודים ויש בהם להעיד על חיזוק ברצון של הצעירים ממזרח ירושלים ללמוד בישראל: שאיפה ללמוד במוסד אקדמי ישראלי (53 אחוז מהמשיבים ציינו שיקול זה) והיוקרה האקדמית והמקצועית של המוסד (52 אחוז). שיקולים אחרים, כמו קרבה לבית, המלצות של חברים וקרובי משפחה וקבלת מלגה, צוינו על ידי 20-15 אחוז מהמשיבים.

מהמחקר עלו מספר יתרונות בולטים ללימודים במוסד אקדמי ישראלי: הקלה על השתלבות בעבודה בישראל (65 אחוז מהמשיבים ציינו יתרון זה), שיפור השליטה בעברית (58 אחוז), אפשרות לקבל מלגה (51 אחוז) ולימודים ברמה גבוהה (51 אחוז). באשר ללימודים במוסד אקדמי פלסטיני, העובדה שאלו אינם מצריכים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית צוינה כיתרון מרכזי (40 אחוז מהמשיבים ציינו יתרון זה).

במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם סטודנטים מזרח ירושלמים ועם בעלי תפקידים ונערך ניתוח תוכן של כ־40 פגישות מקצועיות בנושא שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה. בנוסף, נערך סקר ייעודי בקרב צעירות וצעירים ממזרח ירושלים שסיימו כיתה י״ב בשלוש השנים שקדמו לביצוע הסקר, אשר עליו השיבו באופן מלא 284 צעירים וצעירות ממזרח העיר .

יש לציין כי משרד ירושלים ומסורת ישראל פועל רבות ובאמצעים שונים לביצוע קידום פעולות החומש לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים, כולל שיחות, סקרים קבוצות מיקוד, מחקרים ועוד. זאת במטרה לוודא את איכות ואפקטיביות התהליכים השונים.

 

 

המחקר, שנערך על ידי חוקרת מכון ירושלים למחקרי מדיניות, דגנית לוי, ביקש לבחון שורה של שאלות הנוגעות לצעירים ממזרח ירושלים הפונים לאקדמיה הישראלית דוגמת מהם מאפייני הרקע שלהם ושאיפותיהם בתחום ההשכלה, מהם השיקולים המנחים אותם בבחירת מוסד לימודים אקדמי, עם אילו חסמים ואתגרים הם מתמודדים בדרך לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי ישראלי.

מהמחקר עלו מספר אתגרים וחסמים העומדים בפני צעירים המבקשים להשתלב באקדמיה בישראל: מחסור בייעוץ והכוונה לקראת הלימודים; שליטה לא מספקת בשפה העברית הפוגעת במימוש היכולות הלימודיות; לימוד עברית במכינה ללא תרגול מעשי עם דוברי עברית; ציונים נמוכים בבחינה הפסיכומטרית; קושי להתקבל לתחום הלימודים הרצוי; דיווח עצמי על תחושת בדידות והיעדר שייכות; קשיים כלכליים במימון הלימודים; וקשיי נגישות פיזית משכונות מזרח העיר אל המוסדות האקדמיים במערב ירושלים.

כיווני הפעולה המוצעים מהמחקר מתמקדים בהגדלת מספר הגברים הצעירים ממזרח ירושלים הפונים לאקדמיה הישראלית, מתן תשתית סיוע רחבה ורשת תמיכה לצעירים ולצעירות ממזרח ירושלים בהשתלבותם במוסדות לימודים באקדמיה בישראל לרבות: תרגול השפה העברית, קורסי הכנה איכותיים לבחינה הפסיכומטרית, שילובם במכינות קדם אקדמיות, הרחבת מתן הסיוע לאורך שנות הלימודים בתואר הראשון, שיפור הנגישות הפיזית משכונות מזרח העיר, הגברת תחושת השייכות באמצעות פעילות חברתית וכן הכנה מותאמת לעולם התעסוקה.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "במסגרת העבודה שלנו על צמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים, אנו משקיעים מאמץ רב בעידוד הצעירים ממזרח העיר ללמוד במוסדות ישראליים, מתוך מטרה להבטיח את עתידם הכלכלי ולהשפיע לטובה על איכות חייהם של כל תושבי מזרח ירושלים".

דגנית לוי, חוקרת מכון ירושלים למחקרי מדיניות שערכה את המחקר, אמרה כי "לצד סימנים חיוביים המעידים על רצון של צעירים ממזרח ירושלים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ובשאיפה לאחר מכן גם להשתלב בשוק התעסוקה בישראל, עדיין מדובר בתהליך שנמצא בראשית דרכו. המחקר מציג מספר כיווני פעולה כדי להמשיך ולעודד מגמה זו כדי שבשנים הבאות נראה יותר צעירים ממזרח ירושלים מגיעים למוסדות אקדמיים ישראליים ואני תקווה כי המחקר יסייע למקבלי ההחלטות ליישם פעולות שיקדמו זאת באמצעות הקלה וסיוע לצעירים אלה להשתלב באוניברסיטאות ובמכללות בישראל ולעודד שילוב במעגלים חברתיים ותעסוקתיים שונים בעיר ומחוצה לה".

מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, אסף יזדי: "מהנתונים עולה כי חלק משמעותי מהצעירים במזרח ירושלים עדיין בוחרים ללמוד באקדמיה של הרשות הפלסטינית, דבר המשפיע על זהותם הלאומית ועל יכולתם להשתלב לאחר מכן בכלכלה הישראלית. בחומש הקרוב נשים דגש לשנות את במצב הזה, ולהמשיך את המגמה החיובית שכבר החלה בשנים האחרונות".

סמנכ"לית משרד ירושלים ומסורת ישראל, לירון יפלח: "לאחר שנים של השקעה בשיפור החינוך וההשכלה במזרח ירושלים, אנחנו מתחילים לראות את התוצאות. לקראת היציאה לדרך עם תוכנית החומש החדשה, ובסיוע נתוני המחקר, נטייב את ההשקעה בכדי להביא לתוצאות טובות עוד יותר בשנים שיבואו, למען עתיד טוב יותר לתושבי מזרח ירושלים ולמען כולנו".

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר