את חג האהבה בט״ו באב יחגגו עליזה ובצלאל באווירה רומנטית במיוחד. בני הזוג, שהכירו בין מסדרונות בית החולים הדסה עין כרם, מספרים שיד הגורל הפגישה ביניהם דווקא כשהם נלחמו על חיי הסבא החולה של בצלאל- היא, כאחות במחלקה לאונקולוגיה, שטיפלה בסבא במסירות והוא – כנכד דואג שליווה את הסב לאורך תקופת אשפוזו.
עליזה קנדל, עובדת מזה 6 שנים כאחות במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם, ובצלאל מתמחה בשמאות מקרקעין. המפגש ביניהם, היה מקרי ביותר:
״עבדתי במשמרת ערב כשבצלאל נכנס למחלקה כדי לבקר את סבא שלו וברגע שראיתי אותו אמרתי לעצמי ״וואו איזה חתיך״, מספרת עליזה בחיוך.
״טיפלתי בסבא שלו ובאותו סופשבוע הוא היה בן המשפחה שנשאר לשהות לצד הסבא המאושפז.
כשנכנסתי לחדר לטפל בו, הסבא שאל אם אני נשואה וכשעניתי לו שעדיין לא, הוא קרץ לבצלאל ובעצם עודד אותו לעשות צעד ראשון…. ומשם הכל היסטוריה.
בשלב מסוים דיברנו קצת במסדרון ובצלאל ביקש ממני את מספר הטלפון שלי, וזמן קצר אחר כך הוא שלח לי הודעה ויצאנו לדייט ראשון ביקב בעין כרם. בדייט השני, מספרת עליזה, היא כבר ידעה שזה זה״.
״יצאתי לדייטים בחיים, חברות הכירו ל בחורים, אבל זה פחות התאים לי. ידעתי תמיד שאת הזיווג שלי אמצא דרך העבודה, הייתה לי אינטואיציה כזו חזקה שאכיר מישהו לא בדייט סטנדרטי, וכך באמת היה.
הטיפול שלנו בחולים האונקולוגים במחלקה נמשך זמן ממושך, וכך אנחנו זוכות להכיר אותם לעומק, מתחברות אליהם ואל בני המשפחה, וזה לא מפתיע שכך הכרתי את הנפש התאומה שלי. הקשר שלי ושל בצלאל התקדם מהר ואחרי שנה וחצי התארסנו. מבחינתי, העבודה במחלקה המיוחדת הזו בהדסה מעניקה לי המון: פרופורציות לחיים, נתינה שמעצימה אותי וועשייה אמיתית למען האחר. ועכשיו, מתנה משמעותית נוספת שזכיתי לה היא בצלאל״.
בצלאל מבחינתו מסכים עם הקביעה. ״כשאתה מלווה את סבא שלך במחלקה האונקולוגית זו תקופה לא פשוטה, אבל היו בה נקודות אור. צוות מדהים שהשתדל להקל, להיטיב ולעשות למענו הכל, אנושיות ומסירות שמאפיינות את כולם, וגולת הכותרת – כמובן עליזה שזכיתי בה. בסוף, האהבה הגיעה מהכיוון הכי לא צפוי״.
