חודש, חודשיים, שנה חדשה, שלושה חודשים, 100 ימים, 119 ימים והיד עוד נטויה. עוד ועוד ימים חולפים – ובעזה עדיין ישנם 136 חטופים וחטופות (למעלה מ-20 מהם, כך על פי צה"ל ורשויות המדינה, אינם בין החיים), נמצאים בשבי החמאס בעזה.
"יום יום אני תולש מהלוח דף", שר זוהר ארגוב ב"נכון להיום", ועם כל דף שנתלש מהלוח של בני משפחות החטופים והחטופות, העצבים הולכים ונהיים רופפים יותר. כל מילה בשבוע האחרון על עסקה חדשה שאולי מתגבשת פוצעת עוד יותר את הלב, שפצוע ממילא, ובני המשפחה נעים כמו מטוטלת אכזרית בין ייאוש לתקווה, כשהם מנסים ככל יכולתם להיאחז בתקווה. שכן התקווה הזו, וכוח הרצון שלהם הוא זה שמסייע להם לצלוח יום ועוד יום ועוד יום.
"הם נמצאים שם הרבה יותר מדי זמן. ולא רק זה – כל יום שעובר הוא עוד יום שבו אנחנו לא יודעים מה קורה איתם", אומרת בכאב סיגי כהן מצור הדסה, אמו של אליה כהן שנחטף ממסיבת הטבע 'נובה' בשבת השחורה של ה-7/10.
בשיחה עם "כל העיר" מתייחסת סיגי כהן גם לדיווחים השונים על אפשרות לעסקת שחרור נוספת שאולי מתגבשת: "אני מאוד שמחה שיש על זה שיח וכל כך רוצה שזה יצא לפועל. אני מקווה ממש ששני הצדדים יגיעו כבר להבנות ויחזרו את אליה ואת כל החטופים הביתה".
סיגי ואליה (צילום: אלבום משפחתי)
***
אליה, בן 26, היה במסיבת הטבע עם בת זוגו זיו ועם חברים נוספים, בהם גם יונתן חי אזולאי ז"ל, שנרצח במסיבה. כשהתחילו הטילים אליה, זיו וחברים אחרים נמלטו למיגונית, שזכתה מאוחר יותר בכינוי המצמית "מיגונית המוות". אליה, כאמור, נחטף. זיו נקברה מתחת לגופות וכך נשארה בחיים. היא סיפרה שראתה את אליה נחטף. שהם החזיקו ידיים כמעט עד הסוף.
אליה כהן תועד באחד מסרטוני הווידאו שפורסמו על ידי החמאס אחרי השבת הארורה של ה-7/10. הוא נראה שם ביחד עם חטופים אחרים כשהוא פצוע. "אליה נפצע במהלך החטיפה ויש לו בעיות עוד מלפני הפציעה, וזה מאוד מדאיג אותי. מצד שני, אני מכירה אותו – הוא ילד חזק וגם אדם מאמין. למרות הימים הרבים שעברו אני בטוחה שהוא מלא, אני בטוחה שהוא יודע שאנחנו עושים הכל על מנת להוציא אותו משם. אנחנו מתפללים ועושים המון פעולות כדי שיחזור במהרה".
אליה (צילום: אלבום משפחתי)
רוצים להישאר מעודכנים?
סיגי, כאמור, לא מרימה ידיים. היא נאחזת בתקווה ופועלת ככל יכולתה כדי להביא את אליה בחזרה הביתה לצור הדסה. את אליה ואת כל החטופים. "בראש ובראש השנה אנחנו מתפללים הרבה", היא משתפת. "בנוסף, אנחנו מתראיינים הרבה בכלי התקשורת בארץ ובעולם כדי להשאיר את הנושא בתודעה ולא מוותרים. הייתי בעצמי במספר משלחות, והשבוע בת הזוג של אליה, זיו, נמצאת במשלחת במדריד כדי לקדם עסקה. אנחנו הולכים למחות איפה שצריך, מדברים עם חברי כנסת, חברי קבינט – עושים מה שאפשר מהמקום הקטן שלנו".
אליה (צילום: אלבום משפחתי)
***
סיגי כהן, כך ניתן להתרשם מכל מילה שיוצאת לה מהפה, היא אישה חזקה מאוד, מאמינה והיא עושה כל מה שניתן כדי להשיב אליה את בנה. היא פועלת בנחישות ובאסרטיביות, ולא מהססת להעביר מסרים נוקבים למקבלי ההחלטות: "אני מבינה את המצב שלנו כעם ומדינה, מבינה את הסכנה הקיומית – אך אני מצפה מראש הממשלה לעמוד מאחורי דבריו כששחרר בזמנו את גלעד שליט בעסקה. הוא אמר אז שאם היה נופל בשבי, הוא היה יודע שמדינת ישראל תעשה הכל כדי להוציא אותו משם. אני מקווה שיעמוד מאחורי דבריו. יש צורך במצוות פדיון שבויים וחיי אדם קודמים לכל דבר אחר. אסור לפספס אף הזדמנות להחזיר את כולם. ממה שאנחנו יודעים, רוב החטופים והחטופות בעזה בחיים, אבל כולם צריכים להבין – כל יום שעובר שהחטופים והחטופות לא חוזרים אלינו מעמיד אותם בסכנת חיים ממשית".
בשבוע שעבר, כידוע, פרסם החמאס סרטון לוחמה פסיכולוגית נוסף, שבו, עם כל הכאב והצער שעלה ממנו – לפחות ניתן אות חיים משלוש חטופות: קרינה ארייב בת ה-19 מירושלים, דניאל גלבוע בת ה-19 מפתח תקווה, דורון שטיינברכר בת ה-30 מכפר עזה. בסרטונים קודמים פרסם החמאס גם וידאו של גברים מבוגרים, בני הגיל השלישי, אך עד כה לא ניתנו שום אינדיקציות לגבי מצבם של הגברים הצעירים. כאלה שככל הנראה חמאס תופס כחיילים, גם אם הם לא כאלה.
"הסרטון של שלוש הבנות נתן לי קצת תקווה, הן היו נראות בסדר יחסית", אומרת סיגי. "מנגד, על הגברים אין מידע, בוודאי שלא על הצעירים. הצבא אומר לנו שההנחה היא שהם מקבלים את המינימום הנדרש, כי הם רוצים אותם בחיים לצורכי מיקוח – וזו התקווה שלי. אמנם הסיפורים של אלה שחזרו מהשבי קשים, אבל אני מנסה ומשתדלת לחשוב מחשבות חיוביות, מקווה ומאמינה שאליה בסדר וממשיכה להתפלל".
לסיום, יש לסיגי מסר מאוד ברור שאותו היא מבקשת להעביר: "אני מקווה מאוד שהסיפור ההזוי הזה יגמר מהר, שכולם יחזרו הביתה בשלום. אבל דבר נוסף שחשוב הוא שנישאר כולנו מאוחדים. שהמצב בארבעת החודשים האחרונים, של האחדות שהיתה בעם ישראל, תישמר ותימשך. זה משהו שחשוב מאוד ומחמם את הלב, ואני מקווה שימשיך גם אחרי חזרת החטופים הביתה. האחדות הזו היא מה שנותנת לנו את הכוח כעם".
BringThemHomeNow#
