היום, שישי, 8.3, יצוין בירושלים וברחבי העולם כולו יום האישה הבינלאומי. יום אשר בא כדי להאיר את הנשים באשר הן. לשים עליהן זרקור ולצעוק – שוויון, שוויון, שוויון.
"אני אומרת לנשים – תעזו"
הדס צבאן, בת 33, מנהלת מחלקת תכנון במרחב ירושלים של חברת החשמל
נדמה שאין הזדמנות טובה יותר מאשר יום הבינלאומי כדי לתת במה לאישה הראשונה ששברה את תקרת הזכוכית בחברת החשמל. תכירו את הדס צבאן, בת 33 בלבד, הנדסאית חשמל ואלקטרוניקה, אשר מונתה באחרונה למנהלת מחלקת תכנון של מרחב ירושלים בחברת החשמל – תפקיד שעד כה, כמו רבים מהתפקידים הבכירים בחברת החשמל, אויש עד כה רק על ידי גברים.
את מאוד צעירה ובמקום שנחשב לגברי – ספרי קצת על הדרך שעשית עד לתפקיד הנחשק?
"התחלתי לעבוד בחברת החשמל בגיל 24, ובאמת מבחינת התרבות הארגונית זה באמת צעיר וחריג. התחלתי בתור מתכננת, ולאחר 3 שנים מוניתי להיות ראש צוות. היום, בתפקידי החדש יש עדיין אנשים שמופתעים מגילי אך מצד שני אני מקבלת הרבה הודעות של פירגון וברכות על פריצת הדרך ושבירת תקרת הזכוכית. זו באמת גם הזדמנות להראות לנשים בחברה שיש לאן לשאוף. מעבר לשמחה האישית על הצלחתי, יש כאן ממש הבנה שגם אחרות יכולות".
צבאן, מועסקת מזה כ-9 שנים בחברת החשמל. היא היתה חלק ממערך תכנון רשת החשמל ומתקניה במרחב הנגב. במסגרת עבודתה, הדס צברה ניסיון רב בתחום התכנון והובילה פרויקטים משמעותיים, ביניהם פרויקט חשמול שכונת נווה השרון בנתיבות ופרויקט מורכב לחיבור רשת החשמל למתקן "אשלים" שבנגב, המייצר חשמל באנרגיה סולארית. צבאן גם הגישה הצעת ייעול בהנחת כבלים שחסכה לחברת החשמל מיליוני שקלים.
כפי שהיא בעצמה אמרה, צבאן זוכה להערכה רבה, בחברה. "היא מונתה לתפקיד לא בשל היותה אישה אלא בזכות כישוריה, יכולותיה וניסיונה המוכח", אומר שרלי שריקי, מנהל אגף ירושלים והנגב בחברת החשמל. "אני בטוח שהמינוי של הדס יהווה דוגמא לנשים נוספות שהכל אפשרי, הדלת פתוחה, רק צריך להיכנס. אני חייב לציין, שנשים מנהלות אצלנו מוכיחות שהן טובות יותר מגברים, ולפיכך, המינוי של הדס הוא ראוי ויתרום לחברת החשמל".
ובחזרה לצבאן. בשיחה איתה היא מתייחסת לסביבת העבודה הגברית, לעובדה שסביב שולחן מקבלי ההחלטה הרוב הוא עדיין גברי ועל ההתמודדות.
"באופן מסורתי, אכן מדובר בחברה גברית, אבל אני באמת חושבת שזה עניין של גישה", היא אומרת בקור רוח. "כאשר את בטוחה בעצמך, בטוחה במקצועיות שלך, בטוחה במה ואיך את רוצה להעביר אז הדברים מאוד ברורים ונשמעים בטון הנכון".
מה את אומרת לנשים שרוצות אך לא מעזות?
"אני מאוד נרגשת מהמינוי וגאה להיות חלק מהשינוי שהחברה עוברת במינוי נשים לתפקידי מפתח. אני בטוחה שנשים מביאות ערכים ודפוסי ניהול מיוחדים שמאפשרים סביבת עבודה יעילה, ממוקדת, ללא פשרות בד בבד עם אינטליגנציה רגשית גבוהה. השמיים הם לא הגבול ומי שמעזה מנצחת, אז אני אומרת לנשים – תעזו".
הדס צבאן (צילום: חברת החשמל)
ואם נצלול לרגע לעשייה עצמה – מה מהות התפקיד שלך כמנהלת מחלקת תכנון של מרחב ירושלים בחברת החשמל?
"מחלקת תכנון וסיוע טכני במרחב ירושלים אחראית על תכנון חיבורי החשמל במרחב העירוני והבינעירוני, על שיפור אמינות האספקה, תכניות פיתוח ועוד. כמנהלת המחלקה תפקידי לוודא שהלקוחות מקבלים שירות מעולה, להסיר חסמים ולתת כלים לעובדים להתמודדות עם האתגרים".
רשתות החשמל והמתקנים של חברת החשמל מאוד בולטים לעין, ובעידן של איכות הסביבה ונראות, איך את מתמודדת עם זה?
"כיום הנחיות הנהלת החברה אלינו אנשי התכנון היא להקפיד לתכנן רשתות תת קרקעיות ולא עיליות (כפי שהיה לרוב עד שנות ה-90). בנוסף, חברת החשמל משקיעה מיליוני שקלים להטמנת רשתות עיליות בשטחים אורבניים לשיפור איכות הסביבה ושיפור איכות החיים של התושבים. ואנחנו לא דואגים רק לבני האדם אלא גם לבעלי הכנף. לחברת החשמל פרויקט דגל למיגון עמודים מפני התחשמלות בעלי כנף בכדי שגם הם יוכלו לעוף בביטחון".
באיזה פרויקט את הכי גאה?
"תכננתי שכונות של בנייה רוויה וצמודי קרקע, יציאות מתחנות משנה למרכזי עומס בערים ובאזורי תעשיה, קווי מתח גבוה למתקני ייצור בנגב, הטמנת רשת החשמל ברחובות ראשיים בערי הנגב ועוד. בכל פרויקט כזה אני מרגישה לא רק שעשיתי את עבודתי כעובדת חברת החשמל אלא גם תחושות עזות של ציונות".
עם איזה אתגרים או חסמים את מתמודדת?
"כרגע האתגר הגדול הוא הכרת מרחב ירושלים על בוריו. אני מגיעה מהנגב, מכירה כל רחוב, כל תשתית שעוברת אם בהרים ואם בערים ומכירה את אנשי המפתח. זה הזמן שלי להכיר המרחב החדש, את התשתיות, את אופי הרשת את החסמים ואת המגבלות. למרחב ירושלים יש קסם מיוחד שלאט לאט מתגלה אלי".
יש פרט מידע מעניין שלא יודעים עלייך?
בגיל 18 זכיתי בתחרות בינלאומית של מדענים צעירים. זו תחרות מאוד יוקרתית בשם "צעד ראשון לפרס נובל בפיזיקה". למדתי אז 5 יחידות פיזיקה בתיכון ועוד 4 באוניברסיטה, תחת המרכז לנוער שוחר מדע ע"ש אילן רמון. העבודה ב"קונבקציה טורבולנטית", או אם ננסה להסביר – "למצוא דרכים לשיפור ודיוק תחזיות מזג האוויר". המחקר תורגם לאנגלית ונשלח לתחרות, אליה הגיעו 30 חוקרים צעירים מרחבי העולם. לשלב הגמר הגיעו שישה, ולבסוף זכיתי במקום הראשון. בהמשך גם טסתי לחודש לוורשה להמשיך את המחקר ולהציג אותו, וגם להיפתח לנושאים חדשים.
רוצים להישאר מעודכנים?
"על נשים ללמוד לקדם את עצמן"
הדר מרלי, מנכ"לית התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים
את האישה השנייה ברציפות בתפקיד מנכ"לית התאחדות התעשיינים ירושלים – שזה מעודד ומעורר כבוד – אך עדיין מדובר בתחום הנחשב לגברי. איך הגעת לתפקיד ואיך את מסבירה את ההצלחה הנשית בהתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים?
"אני בתפקיד מנכ"לית התאחדות במרחב ירושלים כשנתיים, התעשייה היא חלק בלתי נפרד ממני, מילאתי במהלך השנים תפקידים מגוונים בתעשייה – החל מהיותי בעבר תעשיינית מתחום הטקסטיל שייצר ושיווק מוצרי צריכה לקטלוגים המובילים בעולם, לאחר שנים הצטרפתי להתאחדות התעשיינים בתפקיד מנהלת חטיבת הצריכה, כך שעבורי זה אך טבעי להצטרף למרחב ירושלים ולהביא את הידע והניסיון שצברתי בתחום עד לתפקיד הניהולי הנוכחי.
"החלפתי את קודמתי בתפקיד שפרשה לאחר 28 שנה, כך שכבר כמעט כ-30 שנה מאיישת את המשבצת הזו אישה. מרחב ירושלים הוא מרחב מיוחד שצומח וגדל בכל שנה ולצד זה ישנו משקל משמעותי לקשר הבינאישי בהתנהלות השוטפת בין ההתאחדות והתעשיינים".
ובכל זאת, סביב שולחן מקבלי ההחלטות יש בעיקר גברים, עדיין. איך ההתמודדת?
"תעשיינים הם הון אנושי יוצא מן הכלל. התברכתי בהנהלת מרחב, ובתעשיינים שיודעים להעריך את הידע והניסיון שלי ואת הובלתי המקצועית. בסופו של דבר, הדברים מתנהלים בצורה מאוד עניינית וללא קשר לנושא המגדרי".
מה את אומרת לנשים שרוצות להתקדם אך לא מעזות?
"עלינו ללמוד לקדם את עצמנו, להציב יעדים אשר באחריותנו לממשם. חלקנו חוטאות בצניעות יתר ונוטות להמעיט בהישגנו, נכון שדרושים תיקונים ושינויים במרחב הקריירה של הנשים, אבל אני מאמינה שכשאנחנו מבינות שאנו נושאות באחריות המשימות ובהכרח גם בהצלחות, נראה עצמנו כראויות לקידום".
הדר מרלי (צילום: אסף שילה)
מה מהות התפקיד שלך?
"בהתאחדות התעשיינים חברים למעלה מ-2,000 מפעלים וחברות אשר מעסיקים כ-400,000 עובדים. תפקידנו לחבר את מגוון התמיכה והשירותים שההתאחדות יודעת להציע לתעשיין בסביבה העסקית שלו וגם כקהילה מחוברת שנעזרת בחבריה. תפקידי במרחב ירושלים הוא לחזק את התעשייה באמצעות ביסוסה ופיתוחה של סביבה עסקית תומכת ומעורבת בקבלת החלטות שתהווה אבן שואבת לתעשיינים רבים נוספים שיבנו את עתידנו – תעשיית המחר גם במרחב שלנו".
באילו פרויקטים את הכי גאה?
"הייתי שותפה לפרויקטים רבים אשר היטיבו עם התעשיינים שלנו. קידום חדשנות של הטמעת טכנולוגיות יצור מתקדם בחברות תעשיה, רפורמת התמרוקים כולל חקיקה ואסדרה נדרשת שנקבעה בשיתוף יצרנים והרגולטור המפקח, היו גם הכשרות עובדים למקצועות מרכזיים והכשרות מנהלים, הקמת פורומים שמהווים אימפקט משמעותי ופלטפורמה להנעת עשייה ושינויים נדרשים בסביבה העסקית והכלכלית ועוד".
עם איזה אתגרים או חסמים את מתמודדת?
"ישראל מדורגת במקום נמוך במדדי קלות עשיית עסקים, המשק סובל מעודף רגולציה ובירוקרטיה מכבידה ולעיתים גם סותרת. זה מצב בעייתי שמוריד את המוטיבציה בכדאיות ההשקעות בישראל ומהווה הוצאות עודפות ועיכוב בישום תוכניות עסקיות והקמת מפעלים חדשים.
"אתגר מרכזי נוסף של השנים האחרונות ואף החריף מאז ה-7 באוקטובר הוא חוסר אקוטי בכ"א מסוגים שונים אם זה בהייטק שחיילי מילואים רבים התגייסו בצו 8 לתקופה ממושכת או חוסר בכ"א פלסטינאי שהיעדרותו פוגעת במפעלים רבים בהמשכיות העסקית וברצף התפעולי".
יש פרט מידע מעניין שלא יודעים עלייך?
"די מוזר ואולי מעט חריג -יש לי זיכרון חזותי יוצא דופן, אני זוכרת פרצופים, דימויים ופרטים קטנים גם מלפני שנים. השילוב עם אינטואיציה ואינסטינקטים חזקים מחדד את יכולת ההתבוננות שלי שהיא בעיני כלי משמעותי בארגז הכלים הניהולי שלי".
