ד"ר אייל דורון (צילום: אורן בן חקון)
ד"ר אייל דורון (צילום: אורן בן חקון)

שיח קפה בנוקטורנו: "דיגיטל זו לא רק אפליקציה אלא דרך חיים"

רשת "העיר" ובנק לאומי אירחו את ד"ר אייל דורון, כחלק מסדרת המפגשים שהושקו על ידי הבנק בנושא 'השפעות המסכים על חיינו, מוסריות בעולם הדיגיטלי'

פורסם בתאריך: 13.9.17 13:33

אתמול, יום רביעי (13.9), התקיים בקפה נוקטורנו שבמרכז העיר שיח עם ד"ר אייל דורון בנושא "השפעות המסכים על חיינו, מוסריות בעולם הדיגיטלי".

המפגש, ביוזמות ובשיתוף פעולה בין בנק לאומי ורשת "העיר", הינו חלק מסדרת מפגשים שמתקיימים בימים אלו בכל הארץ, זאת במסגרת פרויקט ישראל IL, שבנק לאומי השיק באחרונה, כחלק מהניסיון להנגיש את עולם הבנקאות הדיגיטלית, שבנק לאומי הינו פורץ דרך בתחום.


שיח קפה בנוקטורנו (צילום: אורן בן חקון)

שיח קפה בנוקטורנו (צילום: אורן בן חקון)


את המפגש פתח אורי גבזה, מנהל אזור ירושלים והמרכז במערך הפרימיום של בנק לאומי, שסיפר על העשייה של הבנק בעולמות הדיגיטל: "דיגיטל זו לא רק אפליקציה שמורידים, אלא דרך חיים", ציין גבזה בתחילת דבריו. "המהפכה הטכנולוגית שינתה את הרגלי הצריכה שלנו, בכל התחומים, כאשר כיום אנו מבצעים את רוב הרכישות שלנו דרך הסמארטפון – אם זה הזמנת מוניות, כרטיסים לקולנוע, קניות בסופר, הזמנת טיסות, חופשות וכיו"ב. המהפכה לא פסחה על עולם הבנקאות. כיום לא צריך לעמוד בתור בסניף הבנק כדי לבצע את רוב הפעולות הבנקאיות השכיחות. אפשר לעשות כמעט הכל דרך האינטרנט או הסמארטפון בלחיצת כפתור, בכל זמן ומכל מקום – החל מבירור יתרה והעברות כספים, דרך הזמנת פנקסי שיקים והפקדת שיקים, וכלה בלקיחת הלוואה ופתיחת תוכנית חיסכון.

"אנו בלאומי, כמובילי הבנקאות הדיגיטלית בישראל, יודעים שהתפקיד שלנו אינו רק לספק בנקאות מתקדמת. חלק מתפקידנו הוא גם לסייע לאותם אלו שעולם הדיגיטל פחות טבעי להם, לחצות את הגשר לעולם הדיגיטלי. לשם כך הקמנו לאחרונה את פרויקט ישראל IL במטרה להנגיש את עולם הבנקאות הדיגיטלית לציבור הרחב, וזאת באמצעות מדריכי דיגיטל הפזורים בסניפי לאומי בכל רחבי הארץ. הם נפגשים עם הלקוחות אחד על אחד, מעבירים להם הדרכות אישיות כדי שיכירו את מגוון הערוצים הדיגיטליים של הבנק, ומסייעים לבצע מגוון פעולות בדיגיטל, כל אחד בקצב שלו, ובערוץ שמתאים לו".


שיח קפה בנוקטורנו (צילום: אורן בן חקון)

לחצות את הגשר לעולם הדיגיטלי – אורי גבזה (צילום: אורן בן חקון)


בסיום דבריו הזמין גבזה לבמה את ד"ר אייל דורון, חוקר, מרצה ומפתח חשיבה יצירתית ומוכנות למאה ה־21, שדיבר על "השפעות המסכים על חיינו, מוסריות בעולם הדיגיטלי".

בתחילת הרצאתו הדהים ד"ר דורון את המשתתפים עם מספר נתונים מחקריים. כך למשל, ציין ד"ר דורון כי אדם ממוצע יושב מול מסכי הטלוויזיה במשך זמן כולל של עשר שנים בחייו; כשמול מסכים בכלל נמצא אדם ממוצע במשך 14 שנים מחייו, והמספר רק עולה; עוד הפתיע דורון את המשתתפים באומרו כי המחקרים מראים כי בני נוער עד גיל 18 נמצאים פחות זמן מול הטלפוניים החכמים מאשר בוגרים בגילאי 18 ומעלה.

את הנתונים הללו הביא דורון כדי להדגיש את מה שהוא מנסה להעביר בהרצאתו שאין אמיתות חד משמעיות סביב נושא הדיגיטל והמסכים כפי שמנסים שוב ושוב להחדיר לכולם לראש.

ד"ר דורון ציין עוד כי בכל תקופה האשימו את המסכים בכל הרעות החולות של האנושות, אולם מחקרים מראים כי תלוי מה התכנים שאנו צורכים במדיה: "לפני 50 שנים האשימו את הטלוויזיה, לפני 15 שנים את המחשב ועכשיו את הנייד", הדגיש ד"ר דורון. "אנשים בדקו ואמרו שלא יכול להיות שהמסך זה טוב. שעדיף לקרוא ספרים".

אלא שאז הוא הביא מספר דוגמאות שבאות לסתור את התזה הזו, כמו למשל סיפורו של מרק דיוויד צ'פמן, רוצחו של ג'ון לנון. צ'פמן, כידוע, הודה כי רצח את לנון בעקבות קריאת הספר "התפסן בשדה השיפון", ששני עותקים ממנו אף היו מונחים בכיסיו בשעת הרצח. "האם זה אומר שהמסקנה היא שכל מי שקורא ספר רוצח?", שאל ד"ר דורון והשיב במיידיות: "ממש לא. מה שאני רוצה לומר הוא שאין שחור או לבן, שאין אמת מוחלטת ועל כן צריכים להיות עם ראש פתוח. גם למסכים, גם לעולם הדיגיטלי, שרק הולך ומתפתח, כמו בנושא הבנקאות הדיגיטלית".


ד"ר אייל דורון (צילום: אורן בן חקון)

אל תפחדו מהבנקאות הדיגיטלית – ד"ר אייל דורון (צילום: אורן בן חקון)


דוגמא נוספת שהביא ד"ר דורון בהקשר של הטלוויזיה: "אמרו שטלוויזיה הופכת אותנו לאלימים, לטיפשים עם הפרעת קשב, יוצרת בתוכנו אסקפיזם, גורמת לנו להיות אנטי חברתיים, לעלות במשקל, לצרוך סמים ואלכוהול, לסבול מהפרעות אכילה. בשנות השמונים שודרה בטלוויזיה הסדרה דאלאס, שהתקדמה בקצב מאוד איטי. יכולת לצפות בעונה הראשונה או ברביעית ועדיין להבין את העלילה. אחרי 25 שנה יצאה סדרה שנקראת "24" עם ג'ק באואר. ששם הפרק כבר יותר סבוך וצריך כמות כישורים נרחבת יותר על מנת להבין אותה, ואם מאבדים את הריכוז כבר קשה להבין מה מתרחש. יש חוקרים שסוברים כי מי שגדלו על "24" יותר קוגניטיביים ומפותחים ממי שגדל על דאלאס. ועכשיו משדרים את הסדרה "משחקי הכס" ששם אילן היוחסין מאוד מסועף, ונרחב. האם ניתן להגיד שהתכניות מאתגרות באותה המידה? לא. מכאן ניתן להסיק כי המדיום הוא רק נקודת מוצא. השאלה היא לא כמה אני צורך אלא מה אני רואה ואיך".

עוד הוסיף ד"ר דורון כי "להורים לילדים מחוננים יש תפיסה אחרת כלפי השימוש בטלוויזיה ובמחשב. הם כמעט לא מגבילים את הילדים בשימוש במדיה בעוד שהורים לילדים רגילים מפחדים שהם יחקו את ההתנהגות האלימה. הורים למחוננים סומכים על הילד, אבל הם מוודאים: האם התכנית מפתחת את ילדם או לא. הורות שפוחדת מטכנולוגיה עומדת בסתירה מוחלטת להנחות היסוד שלנו. כהורים, אנחנו צריכים לשים דגש ליכולת האיפוק, כיוון שהיא החשובה. הורים צריכים להפעיל את האינטואיציה שלהם, אם הילד רואה תוכנית או משחק במשחק מורכב, שבו הוא מגיע לידי ביטוי או שהוא משחק באופן סטטי".

"אנחנו חיים בתקופה מדהימה, העולם משתנה כל הזמן, אבל הרגשות והצרכים שלנו נשארים אותו דבר", הוסיף והדגיש ד"ר דורון. "כולנו צריכים חיבוק, אהבה, אוכל. רק קחו בחשבון שאנחנו לא נולדים דיגיטליים, אנחנו הופכים לכאלה, והטכנולוגיה יכולה לגרום לנו להיות כמו כולם ולמחוק את הזהות שלנו או שהיא יכולה לגרום לנו להיות סקרנים ולהצליח".

עוד הוסיף ד"ר דורון כי "65 אחוז מתלמידים שלומדים, היום כולל תלמידי כיתה י"ב יעבדו במקצוע שעדיין לא נולד. מכון טאוב קבע כי 39 אחוז מהישראלים נמצאים בסכנת אבטלה בגלל רובוטים שיחליפו אותם. רובוטים הם לא יצורים רעים, הם פשוט עושים דברים נורא מהר ויש סוגים של אנשים שרובוטים יכולים להחליף אותם. לדוגמא, הסיבה שיש נהגים אנושיים היא כיוון שעושים חפיפה לאלגוריתם, עבור רובוטים שיחליפו את הנהגים. האלגוריתם לומד את הדפוסים וההתנהגויות של הנהג האנושי ויום אחד אנחנו נשלח אותו לשלום".

באוקספורד חוקרים טענו בשנת 2013 כי 47 אחוז מהמקצועות שאנחנו מכירים ייעלמו תוך שני עשורים. בשנת 2015 החוקרים הוציאו תיקון; 57 אחוז מהמקצועות ייעלמו תוך שני עשורים. במקצוע נעלם אתה תמשיך ללכת לעבודה, אבל כל פעם התפקיד שלך יהיה יותר ויותר מצומצם והערך העצמי שלך יירד יותר והמשכורת גם. דוגמא למקצוע נעלם זה שופט כדורסל, שבמקרה שיש מחלוקת, בודקים במוניטור. המוניטור הוא השופט הבכיר.


שיח קפה בנוקטורנו (צילום: אורן בן חקון)

שיח קפה בנוקטורנו (צילום: אורן בן חקון)


כמו כן, ד"ר דורון סיפר על משאל קטן שערך בקרב הסטודנטים שלו, שבו הם התבקשו לבחור שלושה דברים שהם לא היו מוותרים עליהם בחיים, כשהוצעו להם מספר אפשרויות. באופן מדהים בחרו הסטודנטים במקום הראשון את הלפטופ האישי שלהם, כדבר הכי חשוב שעליהם לא יוותרו, אל המקום השני הגיעו מים נקיים ובמקום השלישי, במשותף, הגיעו חוש ריח ופייסבוק.

בבדיקה שערך מול הסטודנטים, הם הסבירו לו כי דרך הלפטופ והפייסבוק הם מרגישים תחושת חיבור, הם מרגישים שהם לא לבד, וזה מבחינתם ערך חשוב ביותר. זה נותן להם תחושה של מסוגלות. אותו הדבר לגבי הנייד. לדוגמא: וייז. בכל פעם שאנחנו נוסעים ארבעה לוויינים מלווים אותנו, זה נותן לנו תחושה שאנחנו לא לבד".

עוד הסביר ד"ר דורון על דור ה־ Y אנשים בגילאי 32-20, שהבנק הדיגיטלי נוהג לגייס אותם ראשונים לשורותיו: "דור ה־Y הואשם בכל רעה חולה. אמרו עליהם שהם מכורים למסכים, לפלזמות, שיש להם הפרעות קשב ושהם אגואיסטים. הדור השטחי הלא מתקשר והלא מחויב. אבל מהסתכלות על 25 מחקרים הנחשבים ביותר בעשור האחרון, ניתן לראות כי במהלך החופשות שלהם הם עובדים יותר, ושהם יותר נאמנים למקום העבודה שלהם מבני 40 ו־50, גילו שהם מאוד מסופקים במקום העבודה ותחרותיים. אם תשאל היום איש משאבי אנוש הוא יגיד לך שדור ה־ Y בעייתי. זאת התניה. החלטנו משהו וקשה לנו להפריך אותו. קחו ילדים בני 14 בערך, הטענה תהיה שהם לא יבדילו בין חוויה שתקרה במציאות לבין חוויה שתקרה בעולם הוירטואלי. בארה"ב כמעט חצי מהזוגות מכירים דרך האינטרנט".

ד"ר דורון סייג את דבריו באמרו שלא צריך לשבת כל היום מול המסכים על מנת להתפתח. אבל לא צריך להגיב באופן אוטומטי על זמן צריכת המסך או על איכות הצריכה. "יש מחקר שבדק מי יותר מצליח בטלוויזיה ומדעים, לקחו את מבחני פיזה, ובדקו כמה הילדים משחקים במשחקי מחשב וגילו שאם אתה משחק במשחקי מחשב אתה מקבל 15 נקודות יותר במתמטיקה ובקריאה ו־17 נקודות יותר במדעים. זה לא בהכרח אומר שכל מי שישחק במשחקי מחשב יקבל יותר נקודות במתמטיקה".


שיח קפה בנוקטורנו (צילום: אורן בן חקון)

העולם כל הזמן משתנה – ד"ר אייל דורון (צילום: אורן בן חקון)


לסיכום דבריו, ציין ד"ר דורון כי הסכנה היא לא הדיגיטליות או המסכים, אלא דווקא איבוד הסקרנות האישית. "הסקרנים הם אלא שיודעים להסתקרן במה שמעניין אותם הם האנשים המצליחים והמאושרים", אמר ד"ר דורון. "הטכנולוגיה יכולה להיות חיובית דרך הסקרנות הזו והיא גם יכולה להיות שלילית בכך שכולם יהפכו לאותו הדבר. צריך לעודד את הסקרנות ולאו דווקא לדחוק את הטכנולוגיה".

"מה זה להיות דיגיטלי?", שאל דורון והשיב: "זה לדעת לחבר דבר ועוד דבר ועוד דבר. דיגיטליות זה חשיבה מחברת וסימלוטנית ואין כאן עניין של גיל. צריך להבדיל בין להיות טכנולוגי, שזה משהו שקשה לאנשים מבוגרים להתרגל אליו, לבין להיות דיגיטלים ולהשתמש בפלטפורמות השונות שמקלות על החיים, כמו למשל שימוש בווייז. אני אומר את זה אפרופו הבנקאות הדיגיטלית – תנסו כמה שיותר לגייס לעצמכם מכשורים דיגיטליים הכי חדשניים שיש. אל תפחדו מהקדמה כי הדברים החדשניים הם יותר משוכללים ויותר קלים לשימוש ולתפעול. אל תפחדו מהאפליקציות החדשניות ומהבנקאות הדיגיטלית – הן רק מקלות על החיים".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר