זאב אלקין (צילום: עמית שאבי)
זאב אלקין (צילום: עמית שאבי)

"לא יכולים להיות פערים כמו שיש בין מערב ירושלים למזרח העיר"

השר זאב אלקין, מדבר על מזרח ירושלים, על היחסים עם ניר ברקת ("היו חריקות בהתחלה") ועל מצוקת הדיור בעיר ("צו השעה")

פורסם בתאריך: 8.10.17 12:43

לפני קצת יותר משנתיים, ימים בודדים לפני ערב ראש השנה של שנת 2015, החל להשתולל ברחובות ירושלים גל הטרור אשר ידוע בכינויו 'אינתיפאדת הסכינים'. זו היתה תקופה קשה לירושלים בפרט, ולישראל כולה, שהשלכותיה מורגשות עד היום.

לרגל חגי תשרי מודל 2017, ולציון שנתיים בדיוק לפרוץ האינתיפאדה ההיא, התיישבנו לשוחח עם אחד השרים שירושלים הכי קרובה לליבו, ולא רק מתוקף תפקידו – השר לענייני ירושלים ומורשת (וגם השר להגנת הסביבה) זאב אלקין, או למען הדיוק ההיסטורי – שר ירושלים ומורשת, שינוי שנעשה בשנה האחרונה ושעליו מתעקש אלקין. ואחרי כל הדיוקים הללו, אפשר להתחיל בראיון.



"אחת הדוגמאות שממחישה בצורה הטובה ביותר את תחום האחריות של המשרד, ניתנה בזמן גל הטרור שפרץ בעיר לפני שנתיים", מספר השר אלקין, שמונה לתפקיד רק כמה חודשים לפני פרוץ המאורעות. "מי שנפגעו מאוד מכך היו העסקים הקטנים בירושלים, כי התיירים לא הגיעו ואנשים לא יצאו מהבית. אנחנו העברנו החלטת ממשלה על סיוע חירום לעסקים קטנים בירושלים והבאה יזומה של תיירים לירושלים – תוכנית בהיקף של 100 מיליון שקלים. זה היה מהלך מהיר מאוד, אני חושב שרשמנו כאן שיא ממשלתי".

ועדיין, לא מעט מהתושבים בעיר יודעים שמשרד ירושלים קיים, אבל בעצם לא יודעים מה הוא עושה. למה צריך אותו, כשיש עירייה שמתפקדת ופועלת?
"המשרד לא צריך לפעול כמו עירייה, למרות שלפעמים ככה מנסים להתייחס אליו, כמעין 'כותל הדמעות'. המטרה של משרד ירושלים ומורשת היא לרכז את כל הפעילות של הממשלה ברמה הלאומית בירושלים, כי ירושלים היא לא כמו 'עוד עיר' שהמדינה נותנת לה סיוע. היא מתמודדת עם הרבה בעיות בסדר גודל לאומי, ולצפות שהעירייה, מכספי הארנונה של התושבים בלבד, תתמודד עם כל האתגרים האלה, זה לא הוגן.

"דוגמה אחרת לאתגר לאומי שלא התמודדו איתו כמו שצריך, נוגעת לשכונות הערביות במזרח ירושלים: זהו אתגר עצום שהוזנח במשך הרבה שנים, גם בממשלות השמאל וגם בממשלות הימין. עיר בירה של מדינה לא יכולה להרשות לעצמה את הפערים שיש היום בין מערב ירושלים למזרח העיר. צריך להתמודד עם זה, ולצפות שהתושבים של העיר היום ישלמו על כל מה שלא נעשה בעבר זה לא הגיוני. ותפקיד נוסף הוא שומר הסף של האינטרס הירושלמי סביב שולחן הממשלה, שדרכו עוברות הרבה מאוד החלטות".

למרות זאת, יש הרגשה שהממשלה לא עושה מספיק. למשל, בנוגע להחלטת הממשלה להעביר את כל משרדי הממשלה לירושלים: זה לא קורה בפועל.
"היקף תוכנית החומש הקודמת של ירושלים היה סביב 350 מיליון שקלים, ואילו היקף התוכנית הנוכחית שאושרה – 850 מיליון שקלים; לפני כמה שנים, כששימשתי כאחד מראשי שדולת ירושלים בכנסת לפני שהגעתי לממשלה, ניהלנו קרב להעביר 100 מיליון שקלים לעירייה כהשקעה ממשלתית. היום אנחנו מדברים על השקעות של 800-700 מיליון שקלים בשנה. יש כאן גידול מאוד משמעותי בהשקעה השוטפת בירושלים, יש השקעות ממשלתיות חסרות תקדים בירושלים.

"בנוגע למעבר משרדי הממשלה לירושלים, יש תזוזה איטית מאוד. כשהייתי סגן שר החוץ, העברתי את 'נתיב', אחת היחידות הגדולות ביותר, לירושלים. רוב היחידות במשרד להגנת הסביבה בראשותי נמצאות היום בירושלים. זה מאבק לא פשוט – העובדים לא אוהבים את זה, הם רגילים לעבוד במקום אחר, ותמיד יש דרמות. אין כרגע כלים מספיק נשכניים שיכולים להלחיץ משרדי ממשלה. צריך גם לזכור שבעבר לא היה מספיק דיור ממשלתי זמין בירושלים. בשנה האחרונה יש שינוי דרמטי מהבחינה הזו, ואנחנו מנסים עכשיו לזרז את התהליך הזה כדי לספק פתרון תוך פרק זמן סביר לכל מי שרוצה לעבור לעיר".


"תחום הבנייה הוא האתגר של ירושלים, מה גם שהיום ישנו חלון הזדמנויות מבחינה מדינית, שמאפשר לקדם פרויקטים בירושלים מעבר לקו הירוק. לדעתי, במצב הקיים, צריך לקדם כל פרויקט דיור בירושלים. זה צו השעה"


דיברת על מזרח העיר ועל העיר העתיקה, ועל הניסיון שלך לדחוף לעוד תקציבים. איך אתה רואה את החלק הזה של העיר ואת הקשר שלו לירושלים המערבית?
"כיום השכונות הערביות של העיר, אלו שבתוך גדר הביטחון, מחוברות בטבורן לירושלים ולא ניתן לחלק אותן, אגב – לא רק מבחינה מדינית, פוליטית ואידיאולוגית, אלא גם מבחינה תפקודית. כיום, מבחינה כלכלית, כל חלקי העיר קשורים אחד בשני. מעבר לזה, כל הסקרים והמחקרים שנעשים בשנים האחרונות מראים שהאוכלוסייה הערבית בירושלים מעדיפה, חד משמעית, להישאר בחלק הישראלי של העיר. זה נכון גם בכיוון ההפוך: ירושלים היהודית לא יודעת לתפקד כיום בלי כוח עבודה ממזרח ירושלים. לכן העיר הזאת, מכל זווית שהיא, היא היום עיר מאוחדת שאי אפשר לפרק אותה.

"הצד השני של המטבע הוא שיש אתגר עצום במזרח ירושלים. כפי שאמרתי, ממשלות רבות לא השקיעו באזור כמו שצריך. לא יכול להיות שבעיר הבירה שלנו, במרחק חמש דקות נסיעה מהעיר העתיקה, בלב ליבה של ירושלים ההיסטורית, התשתיות ייראו כמו בימי הביניים. זה מצב בלתי אפשרי, שהוא גם לא נכון מהותית, גם פוגע בתדמית שלנו כמדינה וגם מייצר אתגרים ביטחוניים. מחובתה של המדינה לנסות ולטפל בזה".


"המטרה של משרד ירושלים ומורשת היא לרכז את כל הפעילות של הממשלה ברמה הלאומית בירושלים, כי ירושלים היא לא כמו 'עוד עיר' שהמדינה נותנת לה סיוע. היא מתמודדת עם הרבה בעיות בסדר גודל לאומי, ולצפות שהעירייה, מכספי הארנונה של התושבים בלבד, תתמודד עם כל האתגרים האלה, זה לא הוגן"


 

עם כמה שהדבר עשוי להפתיע, נדמה שסוגיית מזרח ירושלים מאוד מעסיקה את השר אלקין, שמוסיף ומספר על כמה מהלכים שאמורים, מבחינתו, לשנות את המציאות הקשה בחלק הזה של ירושלים. "ביום ירושלים העברנו החלטה חסרת תקדים – השקעה מאסיבית של יותר מ־150 מיליון שקלים לשיפור תשתיות הפסולת והביוב במזרח ירושלים. נוסף על זה, מדינת ישראל צריכה להתנהל כך שיש חוק וסדר ודין אחד בירושלים כולה. לא יכולה להתקיים אקס-טריטוריה בירושלים. המדינה צריכה להיות שם עבור התושבים ביומיום, ולא רק בסוגיות ביטחוניות. אגב, בתחום הזה היה שינוי דרמטי בירושלים בשנתיים האחרונות, ייאמר לזכותו של השר לביטחון פנים הנוכחי, שמוביל שינוי בתוספת משמעותית של תקנים ותקציבים שהשיג לטובת ירושלים.


השר זאב אלקין, ראש הממשלה בינמין נתניהו, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת (צילום: מרק ישראל)

השר זאב אלקין, ראש הממשלה בינמין נתניהו, ראש העיר ניר ברקת (צילום: מרק ישראל)


"תחום נוסף שצריך להתרחש בו שינוי, ובעיניי הוא המרכזי ביותר, זה החינוך: מערכת החינוך במזרח ירושלים, ברובה, היא מערכת חינוך לא ישראלית. רוב המוסדות פעלו אחרי מלחמת ששת הימים לפי תוכניות לימודים ירדניות, ואחרי חתימת הסכמי אוסלו עברו לתוכנית לימודים פלסטינית. כך נוצר מצב אבסורדי שבו אנחנו מתחזקים במזרח העיר מערכת חינוך גדולה מאוד שמלאה בהסתה ולומדת מספרי לימוד שמלאים בתעמולה אנטי-ישראלית. כל הצעירים שאנחנו רואים היום בהפרות סדר ברחובות במזרח ירושלים גדלו במערכת החינוך הזו, לכן אל לנו להתפלא. אנחנו אשמים בזה – חשבנו שבעיית החינוך במזרח ירושלים היא לא בעיה שלנו. זו בעיה שלנו, והיום היא מתפוצצת לנו בפנים. המצב הקיים משפיע גם על התעסוקה: מי שלא קיבל בגרות ישראלית חסום תעסוקתית, וקשה לו מאוד להתקדם בעולם ההשכלה הגבוהה. לחלקים גדולים באוכלוסייה הערבית אין ידיעת עברית, אין בגרות ישראלית, ההשכלה הגבוהה חסומה בפניהם – זה גוזר עליהם מראש מקום עבודה, במשכורת מאוד נמוכה, אם בכלל, וזה גורם לתסיסה ולתסכול. לכן, בתחום החינוך ברור שצריך לעשות מהפכה".

ואיפה זה עומד?
"התקבלה החלטת ממשלה שהציבה למשרד החינוך יעדים ברורים: הגדלה של כמות הכיתות שבהן נלמדת התוכנית הישראלית, בתוך חמש שנים. רק אחוזים בודדים מהמוסדות במזרח ירושלים לומדים לפי התוכנית הישראלית, ואנחנו הצבנו יעד שבתוך כמה שנים בין שליש לחצי מכיתות א' במערכת החינוך בירושלים ילמדו לפי התוכנית הזו".


"אנחנו מתחזקים במזרח העיר מערכת חינוך גדולה מאוד שמלאה בהסתה ולומדת מספרי לימוד שמלאים בתעמולה אנטי-ישראלית. כל הצעירים שאנחנו רואים היום בהפרות סדר ברחובות במזרח ירושלים גדלו במערכת החינוך הזו, לכן אל לנו להתפלא. אנחנו אשמים בזה – חשבנו שבעיית החינוך במזרח ירושלים היא לא בעיה שלנו. זו בעיה שלנו, והיום היא מתפוצצת לנו בפנים"


נושא נוסף שמעסיק מאוד את השר אלקין קשור למעמדה של ירושלים בזירה הבינלאומית, מעמד שנדמה בדעיכה ובירידה. כשהשר אלקין נשאל על ירידה מסוימת, הוא נוקט בלשון חריפה הרבה יותר ואומר: "כיום יש שחיקה ופגיעה ברורה בזיקה בין ירושלים למדינת ישראל, להיסטוריה היהודית שלה, כתוצאה מקמפיין אנטי-ישראלי שמנהלים פלסטינים וגורמים ערביים ומוסלמיים בינלאומיים. אנחנו במשרד ירושלים לקחנו על עצמנו להוביל את הנושא הזה, ולהפוך למעין 'משרד החוץ לענייני ירושלים'. אנו יוזמים שורה של פעולות בינלאומיות לחיזוק מעמדה של ירושלים, ומתכוונים להשיק בקרוב את 'מגן ירושלים' – פרס בינלאומי, שיוענק לאנשים שתרמו למאבק על מעמדה הבינלאומי של העיר".

עוד נושא בעייתי וכאוב בירושלים הוא הבנייה. הרבה מאוד צעירים עוזבים את העיר בגלל היעדר התעסוקה, אך יותר מכל קשה למצוא פה דירה במחיר שפוי.
"המצב בתחום הדיור, לצערי, הוחמר מאוד בשנים אחרונות, וזה היום החסם העיקרי להישארות בירושלים, מבחינת כל המגזרים, אגב. מחירי הדיור בירושלים מאוד גבוהים, בעיקר בגלל שהביקוש גבוה יותר מההיצע. נוצר פער גדול מאוד. תחום הבנייה הוא האתגר של ירושלים, מה גם שהיום ישנו חלון הזדמנויות מבחינה מדינית, שמאפשר לקדם פרויקטים בירושלים מעבר לקו הירוק. לדעתי, במצב הקיים, צריך לקדם כל פרויקט דיור בירושלים. זה צו השעה".

אנחנו נמצאים קצת יותר משנה לפני הבחירות המוניציפאליות. האם לדעתך ניר ברקת צריך להמשיך להוביל את ירושלים?
"אני לא יודע אם ניר יתמודד בכלל, אני שומע ממנו מחשבות שהוא שוקל להצטרף לנבחרת שלנו, הליכוד, בכנסת ובממשלה. בכל מקרה, אני חושב שהממשלה צריכה לעבוד יד ביד עם כל ראש עיר שייבחר. אני עובד בשיתוף פעולה טוב מאוד עם ניר. היו קצת 'חריקות' בהתחלה, הוא היה מאוד חשדן, אבל די מהר הצלחנו להתגבר על זה, כי הוא ראה את התועלת הגדולה שצומחת לעיר. היום אני הכתובת הראשונה של ניר בכל התמודדות בזירה הממשלתית. לפעמים יש בינינו אי הסכמות, אבל למדנו להכיל ולמסגר אותן".


ניר ברקת, ישראל כץ וזאב אלקין בטקס הנחת אבן הפינה בפרויקט הכניסה לעיר (צילום: תומר זמורה)

ניר ברקת, ישראל כץ וזאב אלקין בטקס הנחת אבן הפינה בפרויקט הכניסה לעיר (צילום: תומר זמורה)


יש סיכוי שאתה תתמודד על ראשות העיר?
"אני לא תושב העיר נכון לעכשיו, וכרגע טוב לי מאוד איפה שאני נמצא. זו זכות גדולה להיות ראש העיר ירושלים, אבל אני חושב שאני יודע להשפיע היום, גם על ירושלים וגם בזירות אחרות, מהמקום שאני נמצא בו בממשלה. הממשלה הזו עשתה המון דברים לירושלים, אבל כמות הדברים שצריך עוד לעשות היא עצומה, גם בשנה הזו, לפני הבחירות".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר