קניון מלחה, מדרחוב בן יהודה, קניון הדר, טקס הנבחרים של "כל העיר" בשנה שעברה (צילומים: ארנון בוסאני, אסף קרלה, סיוון גיל)
קניון מלחה, מדרחוב בן יהודה, קניון הדר, טקס הנבחרים של "כל העיר" בשנה שעברה (צילומים: ארנון בוסאני, אסף קרלה, סיוון גיל)

הזירה העסקית בירושלים – מכוונים למעלה

מיוחד: עם סיום שנת 2017, כל הפרטים סביב קהילת העסקים בירושלים - ניתוח ומבט קדימה

פורסם בתאריך: 2.12.17 19:15

זירת העסקים בירושלים – בדגש על העסקים הקטנים והבינוניים, היא המנוע הכלכלי של העיר. מנתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, בשנת 2015 נפתחו בירושלים 3,442 עסקים. בפילוח לענפים המספר הגדול ביותר – 650 הינם במסחר סיטונאי, קמעונאי ותיקונים, ולאחריו שירותים מקצועיים מדעיים וטכניים – 555. יחד עם זאת, באותה השנה נסגרו בעיר 2,516 עסקים. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2015, היו בירושלים 38,293 עסקים. לשם השוואה בתל אביב באותה השנה היו 70,222 עסקים.

לפי הנתונים – ענף שירותי האירוח והאוכל בירושלים, הכולל מסעדות, בתי קפה וברים, הוא הענף עם יכולת השרידות הנמוכה ביותר. רוב העסקים בתחום זה נסגרים בשנתיים-שלוש הראשונות לפעולתם, כאשר לפעילות של חמש שנים, הגיעו רק 35 אחוז מהעסקים בירושלים.

 



קניון מלחה (צילום: אסף קרלה)

קניון מלחה (צילום: אסף קרלה)


 

מהו הענף העסקי החזק ביותר בירושלים? התחום בו השרידות הגבוהה ביותר הוא דווקא החינוך. כחצי מהעסקים בתחום זה בירושלים מגיעים ל־11 שנות פעילות. בתחום ההייטק, שרידות העסקים בירושלים נמוכה במעט מזו שבתל אביב. 36 אחוז מתוך העסקים בארץ ובתל אביב הגיעו ל־11 שנות פעילות, לעומת 31 אחוז בירושלים. הסיבות הן שבירושלים ישנן יותר חברות קטנות ופחות יציבות. ניתן גם לראות נתון זה בצורה מעודדת, מתוך הבנה שכנראה שבתחום זה ישנן בעיר הזדמנויות ואפשרויות לרווח, היוצרות תחלופה.

 

טקס הנבחרים של "כל העיר" בשנה שעברה (צילום: ארנון בוסאני)

טקס הנבחרים של "כל העיר" בשנה שעברה (צילום: ארנון בוסאני)

 

מט"י: למעלה מ־4,000 פניות של יזמים בעיר ב־2017

ביום ראשון הקרוב, 3.12.17, ייערך באולמי ארטמיסיה בתלפיות טקס הנבחרים ה־28 של "כל העיר" – שבו יוענקו תעודות הערכה לשורה של עסקים נבחרים בירושלים. "בשנתיים האחרונות אנחנו ערים לצמיחה משמעותית במגזר העסקי בעיר”, אומר השבוע בשיחה עם "כל העיר" מנכ"ל מט"י (מרכז לטיפוח יזמות עסקית) ירושלים, גולן טובי."זאת תקופה של פריחה, שבה נפתחים הרבה עסקים בעיר, והשרידות שלהם קצת יותר טובה מלפני שנתיים-שלוש. ניתן לראות צמיחה גם בסקטור העסקי במזרח העיר שהתעורר לאחרונה. סך הכל התקופה הזאת היא תקופה של גאות כלכלית וצמיחה של העסקים הקטנים והבינוניים. כל זאת בשל, הרגיעה הביטחונית, דבר שמשפיע ישירות על העסקים. בנוסף, התיירות גדלה משמעותית השנה ויש מאמצים ממשלתיים ועירוניים חסרי תקדים לשיפור המצב העסקי־כלכלי בירושלים בתמריצים, מענקים ועידוד הכשרות והקמת עסקים בכל רחבי ירושלים. בשנת 2017, אנחנו רושמים שיא במט"י עם פניות של יותר מ־4,000 יזמים ובעלי עסקים שפנו אלינו, לייעוץ, ליווי, הדרכה, הלוואה, מענק וכל השירותים, וזה גידול משמעותי לעומת שנים קודמות, ורובם יזמים מתחילים שרוצים לפתוח עסק חדש".

 

גולן טובי (צילום: יח"צ)

גולן טובי (צילום: יח"צ)

מהם הקשיים שעומדים בפני מרבית בעל העסק בעיר?
"מחסור בידע. אנחנו רואים את זה בהרבה תחומים. אנשים לא לומדים על הענף, על איך מנהלים עסק בתחום, וזה אחד החסמים העיקריים. החסם השני זה מימון כי בהרבה מקרים להקים עסק דורש גם השקעות. וליזם שיש רעיון טוב לא תמיד יש את הכסף לממן את העסק שהוא רוצה".

גם טובי מצביע על ענף עסקי המזון כחלש ביותר בעיר – "עסקי מזון הוא הענף שנסגרים בו הכי הרבה בתי עסק, ואחר כך עסקי המסחר”, מצין טובי. “הרבה אנשים נכנסים לתחום המזון בלי הרבה ידע והבנה ומגלים שהעולם שונה ממה שדמיינו, וחווים כישלונות. בעסקי מסחר יש גם לא מעט כישלונות כי המסחר מוגבל. כמה חנויות נעליים אפשר עוד לפתוח?".

לילי בן עמי (צילום: פרטי)

לילי בן עמי (צילום: פרטי)

כמו כן, בקהילה העסקית בירושלים נרשם מיעוט של יזמיות ובעלות עסקים. לילי בן עמי, מומחית למגדר בחיי הקהילה הירושלמיים, מספרת כי בירושלים יש פחות נשים יזמיות ועצמאיות מגברים, בעיקר בשל ההרכב הדמוגרפי. "זאת בעיה ארצית, אבל בירושלים יש אוכלוסיה חרדית וערבית, שאלו אוכלוסיות שמרניות יותר", מדגישה בן עמי. "באוכלוסיה הערבית יש אבטלה מאוד גדולה של נשים. לעומתם, אצל החרדים האישה היא זאת שעובדת אבל במגזר הזה נשים מכוונת לתחומים של חינוך בעיקר ולא לכיוונים של יזמיות ובעלות עסקים ומאופיינות בשכר נמוך. במגזר החילוני יהודי הירושלמיות דומות למקומות אחרים בארץ ובדרך כלל נשים פחות לוקחות סיכונים. אנחנו רואים גברים בתחום המשפטים שפותחים עסק פרטי, ולעומתם נשים נשארות בפרקליטות. אנחנו מחנכים את הבנים לקחת יותר סיכונים, גם בפרנסה, ואילו את הבנות אנחנו מחנכים להיות יותר פסיביות, לכן החלק שלנו הוא יותר בגידול ילדים. בנוסף, נשים נוטות למקצועות שיש בהם לכאורה יותר בטחון סוציאלי אבל עם שכר יותר נמוך ואילו גברים לוקחים סיכונים שיש בהם בטחון סוציאלי יותר נמוך, אבל עם משכורות יותר גבוהות. לצערי, לנשים יש פחות ביטחון ותעוזה בעסקים מאשר לגברים, אמנם היום יש יותר מודעות, ואפשר לראות נשים ששוברות את תקרת הזכוכית ומגיעות למשרות יותר גבוהות, אבל זה עדיין מיעוט".

 


מרכז העיר (צילום: סיון גיל)

מרכז העיר (צילום: סיון גיל)

אחריות עירונית

אגב תעוזה ושבירת תקרת זכוכית, עד לפני שבועיים מי שהחזיקה בתיק העסקים בעיריית ירושלים היתה עינב בר כהן (התעוררות), שכזכור, כפי שפורסם ב"כל העיר", סיעתה פרשה מהקואליציה העירונית. בר כהן עמדה מקרוב, במהלך ארבע השנים האחרונות, על הצרכים של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בירושלים וצפויה לשאת דברים בטקס העסקים הנבחרים של "כל העיר". "עם הכניסה שלי לתפקיד, ביקשתי להעלות את נושא העסקים לסדר היום העירוני, וההבנה שמדובר על אחריות עירונית", מדגישה בר כהן בשיחה עם "כל העיר". "טיפלנו בהורדת הנטל הכלכלי, על ידי תיקון חוק העזר העירוני בנושא שילוט עסקים שיוריד משמעותית את אגרות השילוט. בנוסף, הורדנו את מיסוי סגירת החורף לעסקים למשך תשעה חודשים במקום לחצי שנה שהיה נהוג עד כה, והורדה בארנונה למועדונים. קידמתי מרכז שירות לעסקים – מקום אחד שמרכז את כל השירותים לעסקים, בשלב הבא יינתנו גם שירותים חיצוניים. בעל עסק צריך להגיע רק למקום אחד ולקבל מענה. הוקצו למודל הזה כבר משאבים, והוא היה אמור לקום כבר השנה. מדובר על מרכז פיסי שבמקביל קידמנו גם את התהליך באינטרנט".

עינב בר כהן חברת (צילום: שרון גבאי)

עינב בר כהן חברת (צילום: שרון גבאי)

בר כהן מוסיפה ומספרת כי הנעת הכלכלה המקומית צריכה להתמקד גם במרכזים המסחריים – "קידמתי את המרכזים המסחריים בשכונות, שזה משהו שעיריית ירושלים לא נגעה בו בכלל", היא מדגישה. "יש תקציב של 18 מיליון שקל ל־14 שכונות שונות שייכנסו למרכזים המסחריים לשיפוץ והפיכתם למרכזים משמעותיים ותוססים. זה התחיל בקיץ האחרון עם אירועי תרבות ושיתוף ציבור. כמו כן, הרחבנו את מינהלות העסקים, שמייצרים תכניות פיתוח בשיתוף עם הסוחרים במטרה לבנות תכניות אסטרטגיות לכל אזור מסחר. קידמנו תרבות עסקים, שכוללים אירועי תרבות כדי לייצר תנועה משמעותית באזורי המסחר. בנוסף העירייה נותנת מענקים לשדרוגים שבעלי עסקים עושים בעסק שלהם, לדוגמא סגירת חורף שנראית במרחב הציבורי, שדרוג חלונות ראווה, וגם על שולחנות וכיסאות. בשנים האחרונות, יש מאבק שמובל על ידי סיעת התעוררות להעברת משרדי הממשלה לירושלים, על מנת לתמוך בכלכלה המקומית. לעיריית ירושלים יש אינטרס בהצלחת העסקים הקטנים, שמעסיקים ירושלמים. ההתפתחות שלהם קריטית לאיך שהכלכלה הירושלמית תראה".

 


אזור התעשיה תלפיות (צילום: דודו בכר)

אזור התעשיה תלפיות (צילום: דודו בכר)


הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 


מאיר תורגמן (צילום: ארנון בוסאני)

מאיר תורגמן (צילום: ארנון בוסאני)

קיצור הבירוקרטיה

במהלך טקס הנבחרים, כאמור, יישאו דברים חלק מהמועמדים הפוטנציאליים לראשות העיר. סגן וממלא מקום ראש העיר, מאיר תורג'מן (ירושלים תצליח) מדגיש ואומר השבוע כי "תהליך הרישוי עובר רה־ארגון, שאני מוביל כרגע. כל מי שפותח עסק, במיוחד אם זה עסק קטן, אנחנו נקל עליו ברישיון עסק זמני למשך 6 חודשים ויהיה לו זמן להתנהל מול כל הגורמים הרלוונטיים כדי שהוא לא יבזבז זמן בדרך. נביא נציגים של משרד הבריאות וכיבוי אש שיישבו ברישוי העסקים בעירייה, על מנת שבעלי העסקים לא יצטרכו להיגרר לפגישות עם תאריכים רחוקים ותורים ארוכים. הניירת תעבור במסלול מסודר בעירייה, לקצר את הבירוקרטיה. בחצי שנה האחרונה העסקים בירושלים קיבלו תנופה גדולה מאוד מבחינת הפדיון, אנחנו שומעים תגובות מאוד טובות. צריך לתת להם יותר יחס ולעשות אירועים בשכונות ובמרכז העיר כדי לקדם את המרכזים המסחריים. אנחנו גם נכנסים למרכזים המסחריים בשכונות – כדי לשפץ, לייעל ולייפות מבחינת נגישות, גינון ושלטים אחידים".


משה ליאון (צילום: דיוויד כץ)

משה ליאון (צילום: דיוויד כץ)

קטר הצמיחה

מחזיק תיק המינהלים הקהילתיים חבר המועצה משה ליאון (ליכוד), אחד המועמדים הפוטנציאליים לראשות העיר, מספר: "בשנה האחרונה אנחנו רואים שיפור והתפתחות חיובית במצב העסקים בירושלים, ויש עוד הרבה מה לעשות על מנת לשפר את מצבם. כמנכ”ל משרד ראש הממשלה בעבר אני יכול לומר שעסקים קטנים ובינוניים זה קטר צמיחה בכל מקום ובטח בירושלים, שהתשתית העסקית שלה בנויה על הרבה עסקים קטנים ולכן צריך לעשות הכל על מנת לתת להם חופש פעולה וכמה שפחות רגולציה. אני תומך בהקטנת המס אגרות השילוט אפילו לאפס במקומות שעליהם מדובר על שילוט קטן. אני חושב שהשינוי הראשון שצריך לעשות נוגע לשלטים. לא על שלט גדול אלא על שלט על חלון ראווה, זה יחסית סכום קטן מתקציב העירייה, אבל לעסקים קטנים סכומים כאלה מאוד משמעותיים. בנוסף, רישיון זמני לעסק יוצר חוסר וודאות, לכן עדיף שעסק יקבל מההקמה את האישור הקבוע. ואם צריך פרק זמן מסוים, שזה יהיה מינימלי. אי אפשר להמשיך להנפיק אישורים זמניים ולחדש אותם כל פעם".

מדרחוב בן יהודה (צילום: סיון גיל)

מדרחוב בן יהודה (צילום: סיון גיל)


אבי סלמן (צילום: אסף קרלה)

אבי סלמן (צילום: אסף קרלה)

מנוע כלכלי

אבי סלמן, לשעבר מנהל מחלקת פיתוח עסקי בעיריית ירושלים ולשעבר יועץ ראש העיר, שהכריז על מועמדותו לראשות העיר, אומר כי "למגזר העסקי בירושלים יש ערך מוסף מאוד חשוב. יש הרבה אוכלוסיות בירושלים שלא משלמות ארנונה – למעשה, כל העומס נופל על כתפי המגזר, שבמקום להיות מנוע כלכלי של צמיחה של העיר הפך להיות  פרה חולבת, שממנה העירייה מנסה להוציא את רוב ההכנסות כדי למלא את הקופה שלה. אנחנו רואים שהמגזר הזה בקריסה. בנוסף, העירייה משתמשת בהרבה ספקים מחוץ לעיר, במקום שהעירייה תוציא את הכסף על המגזר העסקי בעיר. אני הייתי בוחן לתת הקלות לבעלי העסקים בשנה-שנתיים הראשונות – בארנונה, באגרות, ברישוי”, מפרט סלמן. "אולי גם לדחות חלק מהתשלומים ולהיות שותפים לעסק. ברגע שעוד עסק נפתח בירושלים זאת הצלחה של העירייה כי העסק הזה מייצר הכנסות לעיר. אחד הדברים שעשיתי באגף העסקים היה הקמה של מינהלות עסקים ברחבי העיר. אני מתכוון לפתח את המודל הזה ולהפוך את המינהלות לחברות כלכליות".

 


ירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)


הלב הפועם

יוסי חביליו (צילום: ישראל כהן)

יוסי חביליו (צילום: ישראל כהן)

השבוע השיק יוסי חביליו, ראש עמותת צחור ולשעבר היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, את קמפיין הבחירות שלו לראשות העיר. "העסקים הקטנים והבינוניים הם הלב הפועם של ירושלים", מבהיר חביליו. "הם הבסיס התיירותי והעסקי, מרכזי המסחר והמזון שכולנו מגיעים אליהם ומבלים בהם. הם גם מעסיק ומפרנס משמעותי שחלק ניכר מכלכלתה של העיר נסמך עליו. מצב העסקים הקטנים והבינוניים בירושלים הוא לא טוב. זאת גם מסיבות אובייקטיביות בשל כך שהאוכלוסיה בירושלים איננה אוכלוסיה עשירה וגם מסיבות התלויות בעירייה, כאשר אין גורם בעיריית ירושלים שפועל על מנת לתת להם את הכלים האופטימליים, שיעשה כל שביכולתו בכדי לעזור להם לא רק לשרוד, אלא להתפתח. היתרון הגדול בניהול עסק בירושלים הוא שזו עיר גדולה עם אוכלוסייה גדולה מאוד שמהווה פוטנציאל צרכני, וכן היא מוקד תיירות ישראלית ועולמית. במקביל לזה ישנה בעיית תחבורה וחניה – בעיה זאת חמורה בירושלים בכלל ובמרכז העיר בפרט. פרט לקו אחד של הרכבת הקלה, אין תחבורה. כמו כן רחובות רבים בעיר מלוכלכים, דבר שגורם לציבור הצרכנים להעדיף רכישה בקניונים שהם שטח פרטי ולא ציבורי. בנוסף, בירושלים העסקים נדרשים לשלם תשלומי ארנונה גבוהים וכן אגרות גבוהות נוספות, כמו אגרת שילוט, ובעלי העסקים נאלצים לעבור מסלול ייסורים בהוצאת רישיון עסק או קבלת היתר בניה. כאשר אבחר לראשות העיר הדבר הראשון שאעשה יהיה קיצור והקלת ההליכים לקבלת רישיון עסק והיתר בנייה כאשר הדבר נדרש. בין היתר, אדאג לכך שלכל בעל עסק המבקש היתר יוצמד מלווה שיסייע לו בהשגת האישורים הנדרשים לצורך רישיון עסק וקבלת רישיון עסק תוך זמן קצר. אפעל להקלה בנטל התשלומים על בעלי העסקים, גם בצמצום האגרות, דבר שנמצא בשיקול דעת העירייה, וגם בהקלות בארנונה, שמצריך את אישור משרד הפנים".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. אלירם

    הרבה כפיים ומחמאות לפעילים ואנשי ציבור בכתבה, הם מחייכים והחיים מחייכים אליהם בחזרה, כאילו העיר הזאת חיה וקיימת בשבילם ולכבודם.
    נראה לי יותר מעניין וחשוב זה פרצופים מחייכים של בעלי עסקים בירושלים וזה כנראה קשה יותר למצוא. או שזה לא מעניין. חבל.

  2. עד

    כדאי לקרוא פרוטוקולי ישיבת וועדת העיריה עם נציגי הסוחרים במנהל לב העיר – אין מענה לטענותיהם; מרכז העיר מוזנח, וחוץ מקניון מלחה ומדרחוב אקירוב, אין סחר משמעותי. החרדים מתרבים מיום ליום ויש פחות קונים בחנויות. בקרוב לא יהיה מה לפתוח.

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר