"עומר רצה להיות קולנוען ובימאי", מספרת יהודית שליט, המתגוררת בגבעת המבתר, אימו של סמ"ר עומר שליט ז"ל, בן 19.5 במותו, שנהרג באסון המסוקים. "הוא היה יוצר מחונן. מעבר להיותו בחור מיוחד, גבוה וחסון, הוא היה ציני בצורה מיוחדת שמעניקה לו עוצמות משלו. עומר היה תלמיד מצטיין, ובסיום לימודיו בתיכון רנה קסין הופיע בהופעת יחיד בבנייני האומה, מול 1,200 איש, הופעה שנונה שעוררה ושעשעה את הקהל".
סמ"ר עומר שליט ז"ל (צילום: אישי)
סמ"ר עומר שליט ז"ל נספה באסון המסוקים בשאר ישוב ב־4.2.97, שבו נהרגו 73 לוחמים. "דיברתי איתו בשעה 16:00 באותו יום", משחזרת יהודית, "ובערב כששמענו על המקרה בטלוויזיה לא האמנתי שהוא כבר עלה למסוק. הוא אמר לי שהוא מחכה. הייתי בהדחקה גמורה, למרות זאת הרמנו טלפון לכל מיני גורמים בצבא. בכל מקום ענו לנו שמבררים ולא יודעים ומכיוון שהתשובה היתה עמומה, הבנו כבר שהדברים לא יכולים להיות חיוביים. ישבנו על המדרגות וחיכינו לדפיקה בדלת, ואכן היא לא איחרה להגיע.
"לי יש עומר פנימי שנמצא איתי בכל מקום", מציינת יהודית, "ולכן יום הזיכרון הוא לא כל כך בשבילי, זה יום עבור העם והמדינה. למזלי אי אפשר לחיות כל הזמן בשכול. יש משפחה, יש ילדים ועכשיו גם נכדים, ועומר נמצא ונוכח בכל אחת מהשמחות. כן, יש אושר בשכול, אי אפשר שיהיה רק שכול. יש לנו המון תמונות של עומר בבית והנכדים מכירים את עומר ואנחנו לא נפסיק לספר עליו.
יהודית שליט (צילום: אישי)
"ביום הזיכרון אני לא עולה להר הרצל", משתפת יהודית, "אני מבקרת את עמית כל יום שישי באופן קבוע. כמובן שיש נציגות של המשפחה ביום הזיכרון, אבל אני מעדיפה ביום זה להיות בבית ולתת לעם ישראל להתייחד עם השכול. ביום הזיכרון יש אצלנו בית פתוח בו כל החברים והמשפחה מגיעים".
