"איסק ליווה אותי במשך שנים, היה איתי ברגעים המשמעותיים", אומרת עם הרבה כאב אתי פינגסוב, אחותו הצעירה של סמל איציק (איסק) פינגסוב ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים ב-6.10.2014. בן 21 היה במותו. "הוא ליווה אותי בטירונות ובקורס מכ"ים שעברתי – ופתאום אם יש לי דילמה, אין לי אל מי להתקשר ואני לא יודעת מה לעשות".
סמל איציק (איסק) פינגסוב ז"ל נהרג בתאונת אופנוע בצומת שילת ב-6.10.2014. הוא נהג באופנוע, כשרכב סטה ממסלולו ופגע בו. הוא נחבט בראשו ממעקה הבטיחות, הקסדה עפה ממנו והוא נהרג במקום. סמל פינגסוב ז"ל, שהתחנך בתיכון דנמרק, היה כחודשיים לפני שחרור. הוא נולד ברוסיה ב-17.4.1993. הוריו, אירינה וויאצ'לסב עלו ארצה בשנת 1995 והשתקעו בקטמון. הוא הותיר אחריו הורים, ושתי אחיות – אתי ומאי.
על מצבתו כתבו בני המשפחה: "היית לנו עולם ומלואו. תישאר בליבנו לנצח".
בשיחה עם "כל העיר" לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, ממשיכה האחות אתי פינגסוב ומספרת: "זה לא נגמר אף פעם, זו התמודדות יומיומית. בכל פעם כשאני רואה אח ואחות ביחד, אני נזכרת שלי כבר אין את זה".
סמל פינגסוב ז"ל נהרג במהלך שירותה הצבאי של האחות אתי. "היתה לי מחשבה לעזוב את השירות", היא מספרת, "הייתי חלשה נפשית. מותשת. בקושי הכלתי את עצמי, אז עוד להכיל את החיילים שלי? לפקד עליהם, לשמוע את הצרות שלהם בשעה שאני עם הצרות שלי? התלבטתי מאוד. אפילו שבעה מסודרת לא היתה לנו בגלל שהאסון קרה סמוך לחג סוכות".
אתי פינגסוב (צילום: באדיבות המשפחה)
אתי, ששירתה כמ"כית, מוסיפה ומספרת כי לאחר מותו של אחיה היא קיבלה כיתת טירונות לפקד עליה. "בתוך כל העניין של הכיתה החדשה והשכול, אנחנו מקבלים את הציוד של איסק, את הבגדים. קוראים לי לבוא לקחת את החפצים שלו בשעה שבחוץ מחכים לי 60 חיילים ב-2 טורים. עם סערת רגשות ודמעות בעיניים יצאתי שוב לחיילים שלי".
אתי, שמספרת כי עברה תקופה לא קלה ברמה האישית כשעוד היה תלמידה בתיכון דנמרק, צוות בית הספר תמיד נרתם לסייע לה. "בית הספר דנמרק זה משפחה. כשילד מוותר על עצמו, דנמרק לא מוותר עליו, זה מעטפת. כשאני התייאשתי והרמתי ידיים, הם לא התייאשו, לא ויתרו עלי", היא מספרת. "אם לא הייתי שם, אני לא חושבת שהייתי יוצאת עם בגרות או עם שאיפות, לא הייתי בכלל רוצה להתגייס לצבא, לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי עד היום. קיבלתי שם כלים לחיים, בעיקר לא לוותר לעצמי. היום, המסר שלי לבני נוער שנמצאים במצבים מורכבים וקשים – תמיד תאמינו בעצמכם, אל תוותרו על עצמכם. תדעו שהשמיים הם הגבול. אתם רק צריכים לרצות".
בשנת 2015 קיבל אתי פינגסוב את אות מצטיינת נשיא המדינה. "החזרות לטקס נערכו בהר הרצל ואנחנו ישנו באכסניה בבית וגן", משחזרת אתי, "הרגיש לי שאיסק נמצא איתי כל הזמן כי בכל בוקר עברתי בקבר שלו בהר הרצל. ישנו נוהג שחיילים מצטיינים מניחים דגלים על קברים של חללי צה"ל, בדרך כלל כאלו שאין להם משפחה. אני ביקשתי להניח את הדגל על הקבר של איסק. הנחתי את דגל יזכור על קברו וכך הוא כאילו היה חלק מזה – הרגשתי שהוא היה איתי בטקס ההצטיינות שלי. אני יודעת שהוא היה מאוד גאה בי".
