"אחרי 23 שנה ברשות השידור אני לא יודע איך אפרנס היום חמישה ילדים", מספר שרון ואנונו (46), תושב מעלה אדומים, נשוי ואב לחמישה בגילאים 12-3, ואחד ממאות העובדים שקיבלו אתמול (ג') בהפתעה את ההודעה על הסגירה המידית של מקום עבודתו.
ואנונו, עובד אולפן, מספר בשיחה עם "כל העיר" כי "ההודעה שזה נגמר, שזהו, קפצה בקבוצת הוואטסאפ שלנו. היינו בהלם, לא ידענו שזה יהיה ככה. חשבתי שיהיה יותר מסודר, שיתנו זמן להיפרד, שיעלו שידור מיוחד. בכל זאת, אנשים פה 30-40 שנה. באנו לרוממה למהדורת החדשות בערב. כשכולם נעמדו באולפן ושרו את 'התקווה' עמדתי בצד, היה מקום אבל לא היו לי כוחות נפשיים להיכנס למקום הזה. זורקים אותי מהעבודה בלי סיבה ועכשיו אני צריך לשיר התקווה? לא שאני לא מאמין, אבל הנסיבות".
שרון ואנונו, עובד רשות השידור (צילום: אלי קריאתי)
איך הגעת לרשות השידור?
"כשסיימתי את השירות בצה"ל במקרה הגעתי לשם לשבוע, ואחד המנהלים, שקלט אותי, ראה שאני בחור מוכשר והכניס אותי לעבוד. עכשיו אני מסיים את הדרך שלי שם כעובד אולפן ביצועיסט, עשיתי הרבה תפקידי הפקה בטלוויזיה בהרבה תחומים. אבל בשמונה השנים הראשונות היינו קבוצה של עובדי פרילנס, בהמשך ניהלנו מאבק משפטי שלאחריו הכניסו אותנו בתור עובדים על בסיס גלובלי, בשכר מאוד נמוך. אחרי זה, בתום מאבק משפטי, הכניסו אותנו כעובדים עם חוזים רגילים. אבל עכשיו למי שיש פנסיה היא מאוד נמוכה, כי את כל השנים לפני החוזה הרגיל לא הכניסו לנו לוותק".
מה זה רשות השידור בשבילך?
"המקום הזה הוא בית, אפילו יותר מבית. יש לי חמישה ילדים, ולא תמיד הייתי בבית איתם, הייתי כל היום בחוץ, בהפקות, בדרמות, בסרטים, הייתי באירועים מרכזיים כל השנים שסוקרו, הייתי במיליון ואחת דברים, זה בעצם בית. זה גם מקום שנתן לי ביטחון תעסוקתי, כי אני מדבר. מעבר לפרנסה, זאת עבודה שמאוד אוהבים אותה, לא עוד עבודה רגילה, זה לא משרד, הרבה מאוד אנשים עש פה קריירה וזנחו את הבית בעקבות כמות העבודה שהיתה פה, הרבה אימהות חד הוריות. הם ראו את השידור הציבורי והמקום היה שליחות בשבילם, אז הם נשארו בעבודה עד עכשיו".
בניין רשות השידור (צילום: ניר כפרי)
והלאה?
"אין לי ברירה, עד ה-15.5, יש לנו להיפרד מהבניין, שגם לגביו עדיין אין החלטה, יהיו קצת בכיות קצת חיבוקים, לקחת כמה דברים ומשם צריך להמשיך הלאה הרי יש לנו משפחות לפרנס. נחכה, או לקבל קריאה מהתאגיד או לחתום אבטלה עד שנתארגן. בהסתדרות נתנו כל מיני הבטחות שניקלט או בתאגיד או כעובדי מדינה. כרגע אנחנו מפוטרים, כולם, לא יודע בדיוק את המספרים אבל זה קרוב ל-350. יש התחייבויות אבל ממה שאני מבין לא יודעים איך לעשות את זה, וגם אין מנגנון שיאכוף. יהיה הרבה בלגן בירוקרטי סביב הפיצויים. יש פה כאוס, בוכים פה אנשים גדולים ובוגרים".
