צהלות 'חוזרים לבית הספר' נשמעות בכל רחבי הארץ בימים אלו. יש להודות שהקולות הנשמעים הם בעיקר קולות המבוגרים, הורים לילדים צעירים, שהחודשיים האחרונים כמעט העבירו אותם על דעתם. למה אני כותב 'אותם' – אותי? יש לי ילדה צעירה בכיתה ד' שחוזרת השבוע ללימודים. איזה כיף. מצד הילדים נשמעות קריאות רפות יותר. לעתים אפילו קולות קלים של מחאה בסגנון "מה, באמת קמים בשבע להתארגן לבית הספר?" או "מה, אשכרה אני אפגוש את המורה שלי פנים אל פנים?" ולקינוח, "היה דווקא די נעים ללמוד בפיג'מה".
הקורונה נמצאת בחיינו כבר קרוב לשנה, ואולי הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים לקחת ממנה הוא ש"ביתצפר" איננו בהכרח מקום עם קירות אליו הולכים מדי יום ומנסים ללמוד. האילוץ שהקורונה לימדה אותנו שלמידה יכולה להתרחש בכל מקום. צריכה להתרחש בכל מקום. שמה שחוקרי חינוך טוענים משכבר – היא מתרחשת לעתים דווקא מחוץ לגבולות בית הספר – נכון מתמיד.
אז למה בעצם אנו רוצים בית ספר פיזי, עם קירות, חצר, שומר ושירותים, אליו הולכים מדי יום ללמוד? לפני שנים ניסחתי זאת בספר שכתבתי ("עיניים בגב – שישה מבטים על חינוך", הוצאת ידיעות אחרונות) כתיאום ציפיות בין שלושה גורמים: המורים הבאים לבית הספר ללמד. ההורים הרוצים לפני הכל שהילד יהיה בן אדם. והילדים עצמם שבכלל באים לבית הספר בשביל החברים. משולש תיאום ציפיות שלעיתים קרובות איננו ממומש. מהו יתרונו העיקרי של הלימוד בבית הספר על הלימוד בבית? שהוא נעשה עם חברים. כן, חלק משמעותי מחוויות בית הספר שלנו קשורות להיבט החברתי.
כל מי שעמד אי פעם ולימד בכיתה יודע שהדינמיקה החברתית בכיתה היא הגורם המשפיע מספר אחת (אחרי איכות המורה) על היכולת ללמד בה בצורה טובה. פעם אמר לי מחנך קשיש וחכם, על אותו משקל כמו המשפט העתיק מהפילוסופיה היוונית: "אדם אינו נכנס לאותו נהר פעמיים". האתגר המרכזי כמורה הוא ש"אתה אינך נכנס אף פעם לאותה כיתה". כל מי שמלמד מכיר זאת. הרוח הנושבת בכיתה, משתנה תכופות והיא בלתי צפויה ואיננה ניתנת לחיזוי.
בשנים האחרונות אני עוסק בהקמת בית ספר וירטואלי ראשון מסוגו בישראל. אחד הדברים שלמדתי בדרך, הוא שיש צורך מהותי להפריד בין שלושת מטרות בית הספר. למידה יכולה להתבצע בצורה טובה מרחוק. לא ב'זום', אלא בכלים טכנולוגיים מתקדמים שלצערנו רבים אינם מכירים ואינם משתמשים בהם. פיתוח אישי קשה לעשות מרחוק.
חלק גדול מהצמיחה של אדם נובעת מהדינמיקה שלו עם האחר. לגבי חברתיות, למעט אלמנטים קריטיים של למידה חברתית שניתן לעשות גם בכלים טכנולוגיים, רוב החברתיות נוצרת בדינמיקה חברתית ממשית, בשיעורים ובעיקר בהפסקות. ואת אלו חייבים לעשות פנים אל פנים, בחצר, בתנועת הנוער, בהתנדבות וסתם כך בשכונה או במגרש המשחקים.
אנצל את ההזדמנות – מזל טוב לילדי ירושלים לכבוד חזרתם לבית הספר. אני מקווה שזה הגל האחרון שמאלץ אתכם להישאר בבית, אבל אם יהיה עוד אחד, נלמד לעשות אותו טוב יותר משני קודמיו.
הכותב שימש כמורה, מנהל בית ספר, מנהל מנח"י (2017-2012) ומנהל רשת חינוך, היום משמש מנכ"ל 'מקום', בית חינוך וירטואלי הראשון בישראל
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
רוצים להישאר מעודכנים?
