מאשא תעסן (צילום: באדיבות דוברות מאוחדת)
מאשא תעסן (צילום: באדיבות דוברות מאוחדת)

סיפורי אחיות: מאשא תעסן, מאוחדת

לרגל יום האחיות הבינלאומי נפגשנו לשיחה עם מאשה תעסן, מנהלת הסיעוד במרפאת בית וגן, מאוחדת

פורסם בתאריך: 15.5.18 16:02

היא מנהלת הסיעוד במרפאת בית וגן, מאוחדת, בעלת ותק של 14 שנה – הכירו את מאשה תעסן:

מדוע בחרת במקצוע האחות?
חיפשתי מקצוע שיש בו סיפוק מעבר לכסף, רציתי עבודה עם משמעות שאפשר לתרום בה לזולת, שמבטלת את ההבדלים בין בני אדם ומגיעה מהמקום הפשוט והאנושי ביותר. העבודה מקנה פרופורציות לחיים.

מה את הכי אוהבת במקצוע?
המקצוע מקנה לי סיפוק ועניין רב ומאפשר לי לעשות טוב תוך כדי העבודה. התחושה שעזרתי למישהו להרגיש טוב יותר, שהייתי שותפה לטיפול בחולה במצב אקוטי, בשיפור שיגרה של חולה כרוני או במניעת מחלות, אלה הסיבות לבחירתי במקצוע בכלל ובעבודתי בקופת חולים מאוחדת בפרט.

האם את נתקלת בקשיים במהלך העבודה?
מעבר לסיפוק במקצוע, העבודה כוללת גם קשיים רבים, כגון: אלימות מילולית ופיזית. באלימות פיזית לא נתקלתי ברוך השם, אך לצערנו אנו חוות אלימות מילולית מסוגים שונים כל הזמן.
קושי נוסף הוא הקושי הרגשי של התמודדות עם מטופלים שהופכים לחברים במצבי בריאות מאוד מורכבים שהרבה פעמים מסתיימים במוות לצערנו.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

איזה תכונות לדעתך נדרשות למקצוע האחיות?
המקצוע דורש יכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאת נמצאת מולה וכן קיים צורך להרחיב את כישורייך ואת הידע שלך בכל עת. עולם הרפואה מתחדש כל יום ואנחנו צריכים להיות מעודכנים כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר. יש צורך בחשיבה "מחוץ לקופסא", ברצון לעשות מעבר ולא רק את המוטל עליי בצורה מצומצמת וצרה.

אילו טיפים היית נותנת לאחיות צעירות/מתחילות או למי שרוצה ללמוד את המקצוע?
יש לזכור כי הלמידה האמיתית מתחילה בעבודה, מחוץ לעולם האקדמיה, שם מתרחשת הפגישה עם המטופלים. עולם רחב נפתח בפנייך יש לנהוג בו בזהירות הראויה, בכבוד ובענווה המתאימים.

למי מתאים המקצוע?
המקצוע מתאים למי שמעריך את החיים ולא מזלזל בפעולות הבסיסיות ביותר של בני האדם. המקצוע מתאים לאנשים בעלי חמלה וכבוד לכל אדם באשר הוא. המקצוע מגוון ומאפשר בחירה אינסופית אך דורש תכונה בסיסית והיא אהבת אדם.

ספרי לנו על מקרה שריגש אותך במיוחד במהלך העבודה.
מטופלת צעירה, אימא לילדים קטנים, חולה אונקולוגית שליוויתי אותה תקופה ארוכה והתחברנו. אחרי תקופה, לצערי הרב, היא נפטרה. הכאב על המשפחה ליווה אותי הרבה שנים, חשבתי עליהם הרבה וניסיתי לברר איך הם משתקמים, למרות שלא היה לי קשר אישי איתם אלא רק עם האישה עצמה. בשנה האחרונה באירוע אישי פגשתי את הבת הגדולה שכבר גדלה מאז, אולם היא זכרה אותי, זה היה מאוד מרגש וסגירת מעגל מבחינתי.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר