ירושלים, אלון ארד (צילומים: אורטל צבר, אלבום פרטי)
ירושלים, אלון ארד (צילומים: אורטל צבר, אלבום פרטי)

יהיה טוב?! נפרדים מ-2023: גם לעבר של ירושלים מגיע עתיד טוב יותר

האם ב-2024 נוכל ללמוד את הלקח הנכון מהצלקות שנושאת עליה העיר? האם בשנה הקרובה תצליח ירושלים לחדול משטף הגזענות והלאומנות? | טור דעה

פורסם בתאריך: 3.1.24 19:56

עברה של ירושלים רחוק מלהיות מודל לשלום, אחווה וסובלנות. במהלך 4,000 שנותיה היא נכבשה ונהרסה לא פעם. תושביה נהרגו על הגנתה, נטבחו וגורשו. כארכיאולוגים אנו מוצאים את צלקותיה כמעט בכל פינת רחוב. הן ניכרות במבנים ההיסטוריים שלה, אלו שעומדים, כמו שער ציון, וגם אלה שנקברו כמו הבית השרוף. 2023 לא היתה שונה – הקיטוב ומלחמות הדת נמשכו – מצעד הדגלים (על הקריאות הגזעניות שלו), צעד גם השנה, מיסיונרים וכנסיות ספגו יריקות, פסלים נופצו והמתקפה על כל מה שאינו יהודי נמשכה.

אבל ההיסטוריה העשירה של ירושלים מציגה לנו פן נוסף מחייה של העיר. מאז ומתמיד חיו כאן דתות ותרבויות שונות זו לצד זו. הכותל, כנסיית הקבר, מסגד אל אקצא וגם השוק הערבי והרובע הארמני, כולם חלק ממורשתה של העיר. הקהילות העתיקות שחיות בה ואשר עבורן אתרים אלו מהווים מוקד לזהות וגאווה הן חלק מהותי, אולי המהותי ביותר, במורשתה של העיר. בלעדיהן, וללא התרבויות והדתות שצמחו פה זו לצד השנייה והשפיעו על העולם כולו, אין היא שונה מאף עיר אחרת במזרח התיכון, עתיקה יותר או פחות.

השנה האחרונה, כאמור, היתה גם היא שנה של קונפליקט. הקהילות המוסלמיות והנוצריות נמצאות בסכנה. נכסיהן מותקפים באלימות דתית ופיזית. גבולות הסטטוס קוו בהר הבית נפרצו וגלים של משיחיות יהודית מנסים לשטוף את ההר. המטרה המוצהרת של האלימות היא ל״גרש את הווקף״. הכנסיות נמצאות תחת מתקפה נדל״נית. במקביל כמרים, צליינים ומאמינים נוצרים חווים תקיפות יומיומיות ברחובות העיר העתיקה – "לירוק ליד כמרים או כנסיות הוא מנהג יהודי עתיק" הסביר איש הימין הקיצון האלים, אלישע ירד ללא בושה, וסגן ראש העירייה, אריה קינג, הוביל בקיץ יחד עם הרב טאו תלמידי ישיבה שגידפו נוצרים באירוע בגן הארכיאולוגי דוידסון ליד הכותל.


אלון ארד

אלון ארד


 

 

האם ב-2024 נוכל ללמוד את הלקח הנכון מהצלקות שנושאת עליה העיר? האם בשנה הקרובה תצליח ירושלים לחדול משטף הגזענות והלאומנות? אם לא עבור הגר, היתום והאלמנה אז עבור עצמנו? האם נוכל להתחיל לראות בנכסי העבר, הקרוב והרחוק, כחלק מההיסטוריה של כולנו ולא רק של חלקנו? האם נצליח להשתמש בהם כמקור לעתיד טוב יותר של סובלנות ושלום ולא כהצדקה נוספת לשנאה, מלחמה או מעשי נקם?

המרד היהודי הגדול במאה הראשונה לספירה הוביל לחורבן בית המקדש, אבל הדבקות בפנאטיות המשיחית של בר כוכבא היא שהובילה לחורבן העיר כולה וגירוש העם היהודי ממנה. לשנה הבאה נאחל שנצליח לראות את מורשתה של העיר בשלמותה ההיסטורית והתרבותית, נראה את אלו אשר מוצאים באבנים שונות ברחביה מקור גאווה, זהות ועצמאות. נפסיק לפחד ממורכבותה של העיר ונוכל למצוא את המרחב המשותף שאותו חולקים כל תושבי העיר יחד עם רוחותיהם של אלו שעברו בה.

אנחנו מאחלים לירושלים שבשנת 2024 נפסיק להשקיע משאבים רבים כל כך כדי להפריד בין רבדיה וקהילותיה, ונדגיש את הגיוון והעושר שבאמתחתה. שתוכניות כמו הרכבל, מוזיאון הסובלנות או הרחוב המדורג בסילואן שכל מטרתן שינוי המציאות הפוליטית בעיר תוך פגיעה בחיי התושבים והרס המורשת והנוף יבלמו. נחזור למיתוג המוצלח של ירושלים כעיר שלוש הדתות, עיר רב תרבותית שבולמת גורמים מתסיסים שמטרתם הצתת אש בין דתית כחלק מתפישה משיחית, ומחבקת את העושר התרבותי שלה, שיהווה גשר בין אנשיה.

  • הכותב הינו מנכ"ל ארגון הארכיאולוגים 'עמק שווה' הרואה בעתיקות כנכס ציבורי ופועל לזכויות מורשת

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר