שלמה פילבר, בנימין נתניהו (צילומים שרון גבאי, CC BY-SA 3.0 ,https-creativecommons.org-licenses-by-sa-3.0, via Wikimedia Commons, צילום מסך מתוך מסיבת עיתונאים-לע"מ)
שלמה פילבר, בנימין נתניהו (צילומים שרון גבאי, CC BY-SA 3.0 ,https-creativecommons.org-licenses-by-sa-3.0, via Wikimedia Commons, צילום מסך מתוך מסיבת עיתונאים-לע"מ)

דעה | עד מדינה: חטא ובצידו עונשים רבים

הסאגה סביב עד המדינה לשעבר שלמה 'מומו' פילבר, שבעדותו בבית המשפט חזר בו מהדברים שאמר בחקירת המשטרה, היא חריגה, וכך גם תגובת הפרקליטות. פילבר, ככל הנראה, יעתור לבג"ץ, אז ישוב בית המשפט העליון לדון בשאלה המטרידה - אם הסכם עד מדינה הוא עדיין בגדר "הכרח בל יגונה", או שמא הגיעה העת להעבירו מן העולם? | טור דעה

פורסם בתאריך: 12.4.24 08:37

אחד מהדברים שנחשבים "מוקצים מחמת מיאוס" בעולם הפלילי/עברייני, הוא הסכמתו של עבריין להפליל אחרים שהיה שותף למעשיהם – דהיינו להיות עד מדינה. בעולם הפלילי, אין יותר מגונה מ"עד מדינה". מעבר לכך שבמעשה זה הוא הופך בעיני חבריו לבוגד, הוא גם מתגלה כדמות אנוכית, אחד שדואג רק "לתחת שלו". כך כאשר ביצע את העבירה, שמן הסתם נועדה להפיק "תועלת", וכך הוא ממשיך ודואג לעורו, ובמקום לשלם את מחיר מעשיו, מגלגל אותו לעברו של זה שהיה שותפו לדבר עבירה וכעת מלשין עליו ומפליל אותו. בתמורה, כידוע, עד המדינה מקבל הטבה משמעותית (לעתים לא מוגש נגדו כתב אישום בכלל ולעתים הוא מקבל "הנחות"), אך ה"רווח" שלו הוא קצר מועד: מעבר לכך שעל מצחו (ולעתים גם על של בני משפחתו) מוטבע אות קלון שלעולם לא יימחה, הוא גם מסומן בעולם העברייני כמטרה, וכבר היו מקרים שהם שילמו בחייהם על עדותם.

גם בציבור ה"כללי" מתייחסים, לרבו, אל עדי המדינה בשאט נפש. מעבר לעובדה שבמסגרת ההסכם הוא עצמו מודה שהוא עבריין, הוא מפיק תועלת באמצעות העדות, ועל כן נחשב ל"שרוף".

ברמה הערכית, הסכם עד מדינה מציף שאלה הנוגעת למוסריות המעשה מאת גורמי אכיפת החוק עצמם. הרי בעשותם הסכם כזה הם "חוברים" בעל כורחם לעבריין מובהק, ומיטיבים איתו, בשעה שהאינטרס החברתי מחייב לבוא איתו חשבון נוקב.

ההצדקה לכך – ובית המשפט העליון חזר והכשיר את הדבר מפאת היותו "הכרח בל יגונה" – היא שלעתים, הדרך היחידה להפליל עבריין "כבד" היא באמצעות שותפו/חברו/חיילו, הרי במאזן החברתי הכולל, עדיף כך מאשר אחרת. אמנם המחיר הוא הענקת פטור מהעמדה לדין או הסכמה להקלה בעונשו, אך, לשיטת המצדדים בחתימת הסכמי עד מדינה – המטרה יותר חשובה. גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה היא שאין לעשות הסכם עד מדינה עם עבריין עיקרי כדי להפליל עבריין "משני", אך לא תמיד הנחיה זו מיושמת.


שלמה פילבר (צילום: שרון גבאי, CC BY-SA 3.0 ,https-creativecommons.org-licenses-by-sa-3.0, via Wikimedia Commons)

שלמה פילבר (צילום: שרון גבאי, CC BY-SA 3.0 ,https-creativecommons.org-licenses-by-sa-3.0, via Wikimedia Commons)


בדרך כלל הסכם עד מדינה נערך עוד בשלבי החקירה, או במהלך השימוע לקראת הגשת כתב אישום. אלא שלעתים נדירות הסכם זה מושג אפילו אחרי הרשעה, וכדרך שנועדה להקדים את עונשו של הנאשם. כך קרה במקרה של שולה זקן. לאחר שהורשעה, והיתה צפויה לעונש של מספר שנות מאסר, נערך עימה הסכם, שבמסגרתו היא סיפקה ראיות מפלילות שסייעו בהפללת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בתיק שבו זוכה אך היה ערעור תלוי ועומד מאת המדינה, ובתמורה הסכימה המדינה לעונש מאסר קצר. שולה זקן עמדה בהסכם ותרמה להפללתו של אולמרט, ובעקבות זאת קיבלה את ה"הטבה". יש הסבורים בציבור (בטח בפרקליטות, אך גם מבקשי רעתו של אולמרט) ש"טוב עשתה", אך אחרים ימשיכו ויוקיעו אותה עד קץ הימים. מבחינתם של אלה היא "מוקצית מחמת מיאוס", בבחינת "בוגדת בזה שהיטיב עימה" ומכאן ש"יש להיזהר ממנה כמו אש", על כל המשתמע מכך.

ברוב מכריע של המקרים, ומתוך שאותו עד מדינה מצפה לקבל את ההטבה, הוא יחזור ויעיד על דוכן העדים בהתאם למה שמסר בהודאתו בחקירה. הוא יודע היטב שככל שיפר התחייבותו, התוצאה תהיה העמדתו לדין תוך שימוש באותה הודאה שבה הפליל גם את עצמו. כך ימצא עצמו כמי ש"גם אכל את הדגים המסריחים וגם גורש מן העיר". טיפוס אנוכי כזה ימשיך ויעדיף כך מאשר להיענש על מעשיו.

 

 

גם המדינה מצפה שהעד יכבד את ההסכם, דהיינו שכאשר יעיד בפני בית המשפט, יחזור על אותם דברים שבעזרתם תוכל לבקש מבית משפט להרשיע את הנאשם. אמנם היא "תלויה" בו, אך יש בידיה פתרונות משפטיים ככל ש"יבגוד" שוב – הפעם במדינה – או אז היא תבקש להכריז עליו עד עוין, תגיש את ההודאה שמסר במשטרה ותבקש מבית משפט להעדיף אותה על פני עדותו. בנוסף היא אוחזת בידיה "נשק" – הגשת כתב אישום נגדו זה שיכיל גם את העבירה בה נחשד ולמעשה כבר הודה בה, בתוספת אישום על מסירת עדות שקר על דוכן העדים.

ציפייתה זו מאת מומו פילבר נכזבה, וזו לשון המעטה. אחרי שהיא קיימה את הבטחתה ולא הגישה נגדו כתב אישום, וציפתה שיחזור על מה שאמר בחקירתו במשטרה, אז הוא הפליל את ראש הממשלה בנימין נתניהו (וגם, כמובן, את עצמו), לפתע הפך את עורו. בבית המשפט החל "לזגזג", שינה את הודאתו בפרטים מהותיים עד כדי שהפך למעשה לעד הגנה של נתניהו. יש שיגידו שבמעשה זה הוא מתקן את דרכיו, דהיינו פועל באופן מוסרי כלפי הבוס שלו, ומעדיף (פתאום) לומר אמת. אחרים משוכנעים שהופעלו עליו לחצים כאלו ואחרים. יש גם שמשוכנעים שבתמורה למעשה זה הובטחו לו הטבות מסוגים שונים.


בנימין נתניהו (צילום מסך מתוך הצהרה לתקשורת - לע''מ)

בנימין נתניהו (צילום מסך מתוך הצהרה לתקשורת – לע"מ)


כך או אחרת, התנהלותו מעוררת שאט נפש. אם שיקר דווקא בהודעתו והפליל לשווא את נתניהו, הרי שמדובר על מעשה – הפללת אדם חף מפשע – שאין מכוער ממנו; אם דווקא אמר אמת בהודאתו וכעת פניו לסייע למי שהוא עצמו יודע שעבר עבירה חמורה – הרי הוא שמעיד על עצמו כנעדר כל עכבה מוסרית וככזה שפועל אך ורק ממניעים אישיים.

פילבר מבין שיוגש נגדו כתב אישום, ואף מיהר לצייץ "אני מוכן". הוא כבר מרמז ש"יש לו שפנים בשרוול" בבחינת "נראה אתכם". אין אלא לקוות שפסק הדין שיינתן בעניינו יאותת גם לו וגם לאחרים שחושבים לדפוק את המערכת, שדרך חתחתים זו תוביל אותם למקום הראוי להם ובהזדמנות זו יציף שוב את הדילמות הנוגעות להסכמים עד מדינה.

הכותב הינו עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט פלילי – www.kamarlaw.co.il


עו"ד קובי קמר (צילום: פרטי)

עו"ד קובי קמר (צילום: פרטי)


 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר