לאורך השנים תלפיות תמיד אפשרה קרקע פורייה ליצירתיות של אמנים ואמניות, יוצרים ויוצרות למיניהם. התחלתי את דרכי כאמנית פלסטית וציירת בסטודיו בסדנאות האמנים ברחוב האומן 26. ב-15 השנים האחרונות אני עובדת כאן בגלגולים שונים, והסביבה העשירה של תלפיות ממשיכה להפתיע אותי בכל יום מחדש. סדנאות האמנים הוא מרכז אמנות ותרבות שפועלים בו כ-16 אמנים ואמניות בסטודיו, הכולל גם גלריה וחללי תצוגה המציגים תערוכות מתחלפות, תוכנית שהות לאמנים ולאמניות בינלאומיים, מגזין אמנות אינטרנטי בשם "הרמה" ועוד הרצאות, סיורים וסדנאות לילדים ולילדות.
משנת 2011, רינת אדלשטיין ואני מנהלות ואוצרות יחד את פסטיבל "מנופים" – אמנות עכשווית בירושלים. זהו פסטיבל אמנות בינתחומי המתקיים בכל שנה בסוף אוקטובר בכל רחבי ירושלים, הפסטיבל הקרוב יתקיים ב-26 עד 29 באוקטובר 2021 – שמרו את התאריך.
את הרחבה שבין קצה פארק גוננים ורחוב הפרסה על ציר פארק המסילה גיליתי מחדש ממש לאחרונה, רק אחרי שחלפתי באותה הנקודה מאות פעמים. נקודה זו ייחודית בכך שהיא מסמנת צומת מעבר בין שכונות, קו תפר בין אזור התעשייה לבין הקטמונים ומקור חיים. איתרנו בה שלט גדול ממדים שמעולם לא נעשה בו שימוש מאז שהוצב במקום לרווחת הציבור. תודות לתמיכה של פרויקט "גנרטור מתניעים תרבות בתלפיות" של רשות הצעירים באגף תרבות ואמנות בעיריית ירושלים, הזמנו את פרל שניידר, אמנית המציגה בימים אלה תערוכת יחיד בשם "שמשונית" בסדנאות האמנים, ליצור עבודה חדשה למרחב הציבורי. פרל קראה לעבודה "דוגם מציאות" כיוון שהיא מורכבת מאלמנטים יומיומיים שהיא חיברה ביניהם לכדי יצירה חדשה. שניידר גדלה כילדה ונערה בצפון ירושלים וחזרתה לעיר היתה מלווה בהתבוננות רגישה בפרטים המאפיינים את השכונה, מהסורגים שעל גבי החלונות, דרך צמחייה ועד חפצים שדיירים שומרים במרפסות.
שוטטות
שנת 2020 היתה מאתגרת מאוד, אבל במהלכה זכינו גם בשכנים חדשים ואהובים ב"הפרסה", מרכז לתרבות ואמנות אלטרנטיבית שנפתח במתחם קולנוע רב-חן המיתולוגי. ביתם החדש של שלושה מוסדות תרבות ירושלמיים מרתקים למחול, תיאטרון ופרפורמנס ניסיוני: מחול שלם, הזירה הבינתחומית ו"בין שמים לארץ". עם שלושתם שיתפנו פעולה בעבר במסגרת פסטיבלי מנופים לאורך השנים במופעים שערכנו במוסך דוידוב שנמצא מתחתינו בבניין. השכנות החדשה הזו מרגשת ובטוח תזמן לכולנו עוד הזדמנויות ליצור יחד.
בהמשך רחוב האומן מסתתרים לא מעט ציורי קיר שכיף לגלות, כמו למשל הציור של האמן דניאל פילוסוף על גבי הקיר החיצוני של רחבת הכניסה למועדון האומן 17 המיתולוגי, ציור שונה וייחודי בגוף עבודתו של דניאל אשר מכניס צומח חייזרי אל הרחוב התעשייתי.
אם אתם הורים לילדים וילדות, כדאי לדעת שברחוב האומן 16 מסתתר לו סטודיו wildkidsanimation.com לאנימציה שמפעילים קבוצת אמנים ואמניות מקומיים. במקום מתקיימים קורסים שונים ללימוד טכניקות של אנימציה ליצירת סרט המורכב מסיפור, דימוי, צליל ותנועה על בסיס חוויות אישיות של הילדים והילדות באמצעות רישום, ציור והנפשה של חפצים, אנימציית Stop motion ועוד.
על גבי הבניין שבו פועלות סדנאות האמנים באומן 26 תפגשו שני ציורי קיר גדולי ממדים, הראשון של האמנים קלון KLONE (ישראל) ויוהנס מודינגר (גרמניה), והשני "משאית" של האמנית רעות אסימיני, שנוצר בזמן הקורונה תודות לתמיכתה של חברת עדן ובהפקתה. בשנים האחרונות חברת עדן הזמינה אמנים רבים ליצור ציורי קיר מקוריים בכל רחבי תלפיות, ולמי שרוצה להעמיק אני ממליצה להצטרף לסיור ציורי קיר שאנו מציעים לקהל הרחב.
דלת צהובה
משמאל לציור ה"משאית" יש דלת אפורה המובילה אל כניסת בניין הסדנאות, ואם תצעדו פנימה תגלו לובי מחודש עם ויטרינת תצוגה מוארת שחושפת בפנינו עבודה נוספת של פרל שניידר, "העין עצומה?", אשר נוצרה במיוחד למקום. זוהי עבודה עדינה המכניסה את הצופה לרגע אינטימי של חדר תינוק בשעת בוקר מוקדמת ומשלבת רישום בעיפרון ודיו ופיסול המדגיש את אור הבוקר.
אני מזמינה אתכם להמשיך במעלית, לעלות לקומה שלישית ולהיכנס דרך הדלת הצהובה לסדנאות האמנים. שם תגלו מקרוב את המתחם, ותוזמנו לשוטט בתערוכות ולעיין בקטלוגים או בספרייה, וגם אולי תצליחו להציץ פנימה ולראות האמנים פועלים בסטודיו במדיומים שונים: ציור, רישום, וידאו, מיצב, צילום ופרפורמנס.
שיתוף פעולה נוסף שדרכו ניתן לראות את פעילות הסדנאות והאמנים הוא פרויקט השוטטות "Walk Eat Art" של לילך רובין שאספה יחד מסלול אמנות ואוכל בתלפיות. כן, כן – בתלפיות יש פנינים קולינריות נסתרות ששווה לגלות. בכל סיור מתארחים המבקרים אצל אמן בסטודיו לשיחה מקרוב על העבודה והיצירה.
בהמשך הרחוב באומן 29 תוכלו למצוא סטודיו של צייר מוכשר בשם מידד אליהו, בוגר סדנאות האמנים, ושל איתי רון גלבוע היוצר פסלי רישום עדינים מחוטי ברזל (הכניסה דרך מאפיית פיינגולד).
כאן, תחת גשר משה ברעם, נמצא גבול בלתי נראה בין הכפר בית צפפה לבין אזור התעשייה של תלפיות.
צריך גם לאכול
החיפושים אחר גיוון ארוחת הצהריים באזור הובילו אותי לפלאפל טעים, טרי ומוצלח במיוחד כאן ברחוב (ויש כמה כאלה). תוך כמה צעדים אני חוצה לעיר אחרת והופכת לתיירת בעירי. לרחוב אין שם ברור וההכוונה כאן היא באמצעות נקודות ציון: הפלאפל הראשון נמצא לפני מאפיית פיינגולד משמאל, ואילו הפלאפל השני, ביתי ואינטימי, נמצא בהמשך הדרך מימין, לפני הפנייה לרחוב הרכב. אני מתנצלת על ההכוונה המסורבלת, אבל היא הכי מדויקת והכי ירושלמית שלי – אין שמות, יש מקומות והעיקר, האוכל מצוין. אם חפצה נפשכם במשהו מתוק, המשיכו פנימה לתוך בית צפפה, למאפיית טארט שבה נאפת עוגת הגבינה הווינאית הכי טעימה בעולם. זו לא רק המילה שלי, מי שגילה לנו את הסוד של עוגת הגבינה הוא אמן מהסדנאות בשם דן רוברט להיאני, פריזאי במקור, ואפילו האורחים הווינאים שהספיקו לבקר אותנו לפני הקורונה חילקו לעוגת הגבינה מחמאות אדירות.
תלפיות מרתקת גם בגלל בעלי מלאכה מעניינים. למשל, בתי מלאכה כמו "יציר כפיים" שיוצרים מוצרי עץ ובד ומעסיקים פגועי נפש. כשהזדקקנו לספסלים לתערוכה נעזרנו בסדנה שלהם, קנייה שהיא גם צרכנות חברתית של מוצרים איכותיים וגם תומכת במטרה טובה. ויש בתלפיות גם חדרי חזרות וחנות לכלי מוזיקה, מלאכות ומסורות עתיקות כמו כריכת ספרי אמן וצורות הדפס מסורתיות ועוד הפתעות.
על אף תהליך ההתחדשות ההכרחי לאזור, חשוב לשמור ולשמר את היוצרים/ות, האמנים/יות, המעצבים/ות ובעלי מלאכות למיניהם המרכיבים כולם יחד פסיפס של עושר תרבותי המהווה קרקע פורייה ליצירה אמנותית, יצירתיות עירונית ומוקדי עניין תיירותיים שיכולים להמשיך ולהתפתח ובכך להשביח את האזור. חלקתי כאן איתכן ואיתכם פחות מ-1,000 מטר, שהם קסומים ומלאים אוצרות חבויים שרק מחכים שתגלו אותם.
אז קדימה, לתלפיות!
כתבה שיווקית
ד
אין פלה שערבים שרואים גברים יהודים לבוש בחציות רואים אותנו לטרף כל ..