דעה | הוועד המנוהל: האחריות על המצב העגום של הפועל היא לא רק של זיו אריה

“עשה את הדבר הנכון – זה ירצה את דעתם של אחדים ויפתיע את השאר”, אמר הסופר מארק טווין. ובכן, באופן לא מפתיע החליט הוועד המנהל של הפועל שלא לעשות את הדבר הנכון, ואכן איש אינו מופתע.

בהחלטה שכמו לקוחה מספרה של טוכמן “מצעד האיוולת”, החליט השבוע הוועד המנהל שלא להדיח את המאמן הכושל זיו אריה. החלטה שאינה יותר מאשר אבסורד. תחת שרביטו של אריה הפכה הקבוצה לכבויה וחסרת חדוות משחק, אשר כמעט מדי שבוע מבצעת על כר הדשא טעויות מביכות שרק פוגעות עוד יותר בביטחון העצמי של השחקנים, מה שגורם לטעויות נוספות וחוזר חלילה.

לפיאסקו הזה אחראי היה עד כה אדם אחד: המאמן, שהינו ללא ספק אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת שכיהנו בתפקיד זה במועדון מאז ומעולם. השבוע בהחלטתו הצטרף אליו הוועד המנהל והוא חולק עם אריה את האחריות באופן מובהק.

למרבה הצער, ההחלטה שלא להחליף את אריה אינה רק טעות מקצועית אלא מחדל ניהולי קשה. ישנם רגעים בחייה של קבוצת כדורגל שבהם יש לבצע ניהול סיכונים מושכל, ולהבין שתחת שרביטו של זיו נחרץ ככל הנראה גורלה של הקבוצה לירידת ליגה. במצב זה, הצעד היחיד המתבקש והמתחייב הוא החלפת הקברניט הן משום שגרוע יותר, כך נראה, לא יתכן והן משום שלא פעם הוכיחו חילופי מאמנים כי די בעצם ההחלפה על מנת להחדיר אנרגיות מקצועיות חדשות בקבוצה.

יש להניח כי כנגד החלפת המאמן עמד הטיעון לפיו אין כביכול איש מקצוע טוב יותר הפנוי לאמן את הקבוצה. למרבה הצער, אף אם יש אמת בדבר הרי שעל כך יכול הוועד D7מנהל לבוא בטענות לעצמו בלבד, שכן כאשר היו אנשי מקצוע איכותיים בחר הוועד לדבוק במאמן הכושל. אולם אף אם אכן היה זה הטיעון שהושמע הרי שבו נעוץ הכישלון הניהולי, שכן השוואת אלה ניתן לערוך במינוי שלכתחילה ולא במצב בו איבד המאמן המכהן את הסיכוי להצעיד את הקבוצה לחוף מבטחים. בנסיבות אלה הוא חייב ללכת ללא כל השוואה למחליפו.

להחלטה הכושלת ישנן השלכות נוספות. היא משדרת ייאוש והשלמה עם מצבה של הקבוצה, היא בבחינת הרמת דגל לבן וחמור מכל, היא עומדת בניגוד מובהק למה שנראה כדעת רוב אוהדי הקבוצה. כמה אבסורד ישנו בכך שדווקא במועדון המתהדר בהיותו בבעלות אוהדים, דומה כי קולם של האוהדים לא נשמע בשם העיקרון לפיו “היציע לא ינהל את המועדון”.

דומה כי ההחלטה חסרת המעוף מפנה זרקור לשתי בעיות אינהרנטיות בהפועל: האחת – עקרון בעלות האוהדים אינו חף מקשיים ומפגמים וחוסר היכולת לקבל החלטות קשות הינו מהבולטים שבהם. רובנו משלים ובצדק עם עקרון זה לאור העבר הטראומטי הידוע. השניה – שוב הוכח כי הוועד, לפחות זה הנוכחי, אינו מסוגל לעמוד מול עמדת הגורמים הניהוליים/מקצעיים של המועדון. בעוד פחות מחודש יערכו בחירות לוועד המנהל. האם ישכילו חברי העמותה לבחור נציגים שיפעלו ביתר עצמאות ולהשיב את אמונם של רבים מהאוהדים? ימים יגידו.