לא מעט ביקורות הושמעו בחודשים האחרונים על הסגל של הפועל ירושלים בכדורסל. חלקן נכונות ומוצדקות, חלקן אפילו מוצדקות למדי – אך בשורה התחתונה ניתן לומר כי למרות המוגבלויות המובנות הקיימות, נבנתה קבוצה מנצחת, ואת כל זה אפשר לתמצת בשלוש מילים- יש מאמן בירושלים. קשה להסביר את שינוי האופי שהכניס הסרבי בסיסטם של המערכת הקרויה הפועל ירושלים. שוב- העונה, ואיתן שתי המטרות שנותרו לקבוצה (הגעה לגמר הפלייאוף במסגרת ליגת העל ולפיינל פור בליגת האלופות) רחוקות מהתגשמות ולקביעה חד משמעית שמדובר בעונה מוצלחת, אך כבר עכשיו ניתן להבחין שהפועל ירושלים התחילה לשחק כדורסל שמנצח משחקים, קבוצה שמתעלה על מגבלותיה ברגע שהכסף מונח על השולחן, ולא בתצוגות התקפיות מרשימות או אחוזים חריגים לטובה בזריקות מעבר לקשת שלוש הנקודות, אלא על ידי הגנה חונקת ובלתי מתפשרת של כלל שחקני הסגל האדום.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
הגביע הושג בזכות התעלותם של השחקנים הישראלים שבסגל- אם זה קורנליוס ששיתק את לורנזו בראון וביצע שני מהלכים מנצחים (סל קשה במיוחד וחטיפה בשניות הסיום), ובלייזר שהתעלה התקפית, יעקב ושגב שניצחו את הפועל חיפה במו ידיהם בחצי גמר הגביע, נוסף על הגנה נהדרת. הנגזרת העיקרית מכך היא שיש על מי לסמוך, ועצתי המרכזית לדז׳יקיץ׳ היא שיש להשתמש בכלל הסגל הישראלי העומד לרשותו- גם במסגרת ליגת האלופות של פיב״א, בה אין מחויבות לשתפם במשחק.
בנוגע ליעקב- הנהלת המועדון חייבת לעשות כל מאמץ להשאירו בסגל גם במסגרת העונה הבאה, גם במחיר של צמצום הסגל הזר. מדובר ברכז מבטיח, חד, מוסר בחסד ושומר נהדר.
נקודה נוספת החשובה לתפקוד הקבוצה היא השילוב של סים סנדר ונה ברוטציה. לאחרונה מתקבלת התחושה כי האסטוני לא ממש נלקח בחשבון במשחקים המכריעים והחשובים באמת, ומדובר, לדעתי, במהלך שגוי. האסטוני הוא השחקן הכי מסוכן מבחינת קליעה מבחוץ, ושילובו בהרכבים השונים הכרחי לריווח משחק ההתקפה של הפועל. דז׳יקיץ׳ מוכרח למצוא את התפקוד הנכון של ונה (ואולי אף לשקול להשתמש בו כסמול פורוורד בהרכבים גבוהים) בכדי להפיק את המינימום מהסגל הקיים.
ולבסוף – פנייה לחומסקי: להחתים את דז׳יקיץ׳, לחוזה ארוך טווח, ויפה שעה אחת קודם.
