עכשיו, כשנותרו להפועל מספר מחזורים לסיום העונה, אפשר להתרווח לאחור ולהנות ממשחקי פלייאוף עליון חסרי מתח, אך מעניינים. נותר לנו לשאוף למשחקים פתוחים ומרתקים. במצב כזה, אין לנו מה להפסיד וזה בדיוק הזמן להעז ולשחק מעט יותר משוחרר, לפחות מול מכבי נתניה ומ.ס אשדוד שהן ברמתנו. יהיה חבל אם לא נצליח להראות תצוגות כדורגל שמזכירות את המשחקים בסיבוב הראשון, שבו הוכחנו שניתן לשחק כדורגל מסודר ומהנה כאחד. המקום הרביעי בהישג יד ובמידה ונזכה בו זאת תהיה העונה הטובה ביתר של הפועל ב-50 השנה האחרונות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
גם מול הגדולות אסור לנו להתבטל. ברורים לכולם הבדלי הרמות, אך במשחק אחד אפשר להפתיע ויהיה נחמד ומרענן אם נוכל להשפיע על מרוץ האליפות במקום על זהות היורדות. את זה נשאיר ליריבתנו העירונית, שלמרבה השמחה של רוב אוהדינו, כשלה בנסיונה להעפיל לפלייאוף העליון וכך נמנע מאיתנו דרבי בית רב הכנסות, לצד דרבי חוץ, משחקים שהיו מוסיפים עניין רב לפלייאוף העליון.
שאלת ההגמוניה העירונית שבה ועולה בשיח האוהדים ברשתות החברתיות. אוהדי בית"ר, שהתרגלו בעשורים האחרונים לזלזל ולרחם על אוהדי הפועל, מתקשים מאוד להתרגל למצב החדש. יריבות עירונית אמיתית לא היתה קיימת קרוב ל-30 שנה, מה שאומר שלחלק ניכר מהאוהדים אין אפילו זכרון ממשחקי הדרבי הסוערים של החצי השני של המאה הקודמת.
בעוד שאוהדי הפועל שימרו את יריבותם, בית"ר המצליחה (יותר או פחות), תמיד נמצאת במרכז העניינים של הכדורגל הישראלי. במצב הזה אוהדי בית"ר פיתחו יריבויות ודם רע עם קבוצות אחרות כמו הפועל תל אביב ובני סכנין, יריבויות שהחליפו את היריבות העירונית שלא הייתה קיימת.
והנה שוב, חזרנו, ולאחר עונה ראשונה מגומגמת בליגת העל, ומבזה מבחינת תוצאות שלושת משחקי הדרבי, הפתענו את כולם, ולא רק שהעפלנו לפלייאוף העליון, אלא גם לא הפסדנו בשני משחקי הדרבי. בראשון ניצחנו ניצחון היסטורי לאחר עשרות שנים ובשני השווינו בדקה האחרונה בעשרה שחקנים במשחק שהיה נראה אבוד לחלוטין, מה שגרם לתוצאת התיקו להרגיש כניצחון מוחלט לאוהדי הפועל וכהפסד כואב לאוהדי הצהובה. נוסף על כך נבחרנו כהפתעת העונה והצלחנו הרבה יותר מהמצופה מקבוצה עם תקציב צנוע כשלנו.
מסיבות אלו לאיש לא צריך להיות ספק מי הקבוצה לה שייכת ההגמוניה העונה. אמנם בית"ר נשארה הקבוצה הגדולה והמסוקרת יותר של ירושלים, ונותר לה סיכוי קלוש להפוך את הגלגל עם זכיה לא צפויה בגביע. אך לפחות לעונה אחת, בליגה, הם ימשיכו להסתכל עלינו מלמטה ולא משנה מה יהיו התוצאות עד סוף העונה.
למרות זאת, אסור ומיותר לזלזל בבית"ר. אני בטוח שבעתיד יהיו גם עונות בהן הם יחזרו לאחוז בהגמוניה העירונית, אך לעומת העבר אנחנו פה כדאי לתת פייט וכדאי מאוד שיתרגלו, יבינו, יפנימו ויודו. העונה – ירושלים א ד ו מ ה.
